גלעד (גילי) אשבל

גלעד אשבל נולד ב-1939 בירושלים בשכונת גבעת שאול.

במהלך מלחמת העצמאות (1948), כשהיה בן תשע, עזב את ירושלים הנצורה והגיע לראשונה לבית יהושע (שהיה אז קיבוץ) כדי לשהות אצל אחותו ובעלה. הוא חי שם כשנה ועבד ברפת. עם תום המלחמה חזר לירושלים ולמד בבית הספר “חורב”.

בגיל 14 עבר ללמוד בבית הספר החקלאי “עיינות”, שם למד ארבע שנים. שירת בצבא במסגרת הנח”ל (1960-1957). לאחר השירות שהה תקופה קצרה במושב ניר ח”ן בחבל לכיש לפני שפנה ללימודים.

למד לתואר ראשון בחקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות (1963-1960). בשנת 1972 השלים תואר שני בטכניון בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה, בנושא: בדיקת הערך התזונתי של זבל עופות להזנת עופות (בהנחיית פרופ’ שושנה מוקדי).

אשבל החל את דרכו המקצועית במשרד החקלאות – הוא התקבל לאגף להגנת הצומח, שם התמחה בתחום החרקים, המזיקים ומחלות הצמחים.

ב-1964 הוא נתבקש על ידי משרד החקלאות לייסד לראשונה בישראל מחלקה לביקורת טיב המספוא, שתעסוק בפיקוח על כל תעשיית המספוא, הייבוא והייצור בישראל. אשבל שימש כמנהל המחלקה בין השנים 1964–1979.

בשנת 1979 הוזמן על ידי מנהל מכון וולקני להקים מעבדת מחקר לשימור מספוא ומוצרי לוואי. לשם כך שהה בשנים 1981-1979 במכון מחקר בבראונשווייג, גרמניה (Federal Research Center of Agriculture, Institute of Grassland and Forage Research) והגיש תזה בנושא: Chemical and nutritive changes during fermentation of wheat for silage.

עם שובו ארצה ב-1981 הקים את היחידה למחקר שימור מספוא ומוצרי לוואי במחלקה לאחסון תוצרת חקלאית (אחסון מספוא) במנהל המחקר החקלאי ועמד בראשה עד פרישתו. ייחודה של המעבדה טמון בהתמחותה בייצור תחמיץ המותאם לתנאי אקלים סובטרופי.

בשנת 1985 סיים את הדוקטורט בהזנת בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות ברחובות, בנושא:
שינויים כימיים ותזונתיים בהחמצת חיטה (בהנחיית פרופ’ דוד סקלן).

מחקריו ותרומתו המדעית של ד”ר אשבל התמקדו לאורך השנים בתחום שימור המספוא והזנת בעלי חיים, תוך דגש על פיתוח פתרונות יישומיים לחקלאות בישראל ובעולם. בין תרומותיו המרכזיות:

• פיתוח טכנולוגיות שימור מספוא: ד”ר אשבל ייסד את המעבדה לשימור מספוא במכון וולקני ובכך אִפשר לייצר בסיס נתונים מדעי להתאמת טכנולוגיות ההחמצה לאקלים ולסוגי המספוא הנהוגים בארץ. בתחום תחמיצי החיטה הוא הוביל מחקרים הקשורים לשלב ההבשלה המיטבי לקציר מבחינת היבול, ערך תזונתי לבקר ותכונות שימור כתחמיץ. ראויים לציון מחקריו בתחום טכנולוגיות לכיסוי התחמיץ (עובי וסוגי פלסטיק וסוגי שכבות הגנה מעל הפלסטיק) ובחינת אורך קיצוץ המספוא להחמצה מרבית. לכל אלה נודע ערך יישומי רב בארץ ובעולם. כמו כן, עסק במחקר מעמיק על פיתוח תחמיצי דורה (סורגום) כחלופה לתחמיץ תירס באזורים צחיחים למחצה וכן בבדיקות היתכנות לאקלום סוגי מספוא חדשים בארץ כגון מורינגה, זון ומיני קטניות.
• שימוש בתוספים ובתכשירים: חקר השפעתם של תוספים ביולוגיים (כגון חיידקי חומצה לקטית) ותוספים כימיים על איכות התחמיץ והיציבות האירובית שלו.
• ניצול מוצרי לוואי: פיתוח שיטות לשימור ולניצול מוצרי לוואי של התעשייה החקלאית, כגון קליפות הדרים, ושימוש בזבל פטמים להזנת מעלי גירה.
• בטיחות המזון ואיכותו: מחקר בנושא נוכחות מיקרואורגניזמים פתוגניים, רעלנים (מיקוטוקסינים) וחנקות בגידולי מספוא קיציים, ומציאת דרכים למניעתם. ד”ר אשבל יזם את המחקר בנושא בטיחות השקיית המספוא לתחמיץ במי קולחין מושבים.
• פיתוח שיטה מעבדתית לקביעת העמידות האירובית של תחמיצים:  ד”ר אשבל פיתח שיטה שבנויה מבקבוקי משקה קל ממוחזרים לקביעת העמידות האירובית של תחמיצים, אשר עוררה עניין רב במעבדות דומות ברחבי העולם.

במהלך עבודתו המדעית שהה אשבל בשבתונים הבאים:

• המחלקה למדעי בעלי החיים, אוניברסיטת קנזס סטייט, מנהטן (קנזס), ארה”ב (1989–1990).
• EMBRAPA (ארגון המחקר החקלאי הברזילאי), סאו קרלוס, ברזיל (1994–1995).
• תוכנית פיתוח תעשיית החלב והדבורים, המחלקה לחקלאות מערב אוסטרליה, אוסטרליה (1998–1999).
• אוניברסיטת טקסס טק, טקסס, ארה”ב (הוזמן לשנת 2002).

פרסים, אותות הוקרה ומענקי מחקר: אשבל זכה למענקי מחקר תחרותיים רבים מגופים בין-לאומיים (כגון BARD, US AID, GIFRID) ולאומיים (לשכת המדען הראשי של משרד החקלאות ומועצת החלב).

בין הפרסים והמלגות שקיבל:

• מלגת Fertilizers and Chemical Ltd ללימודים בגרמניה (1979).
• מלגת DAAD (גרמניה) ללימוד טכנולוגיות שימור מספוא מתקדמות (1980).
• מלגת משרד החקלאות ההולנדי ללימוד אופטימיזציה של מערכות קציר ואחסון עשב (1996).
• מלגת החברה היפנית לקידום המדע (JSPS) כפרופסור אורח באוניברסיטת Rakuno Gakuen (2002).

פרסומיו המדעיים כוללים עשרות מאמרים בכתבי עת בין-לאומיים ופרקים בספרים מקצועיים בתחומי תזונת בעלי חיים ושימור מזון.

נוסף על תפקידי הניהול במשרד החקלאות ובמכון וולקני, שצוינו לעיל, ניתן למנות גם:

חברות בוועדות: כיהן כיו”ר הוועדה לביקורת טיב המספוא (1965–1979) והיה חבר בוועדות מקצועיות רבות במשרד החקלאות ובשירותים הווטרינריים, כולל הוועדה לתחמיץ והוועדה למניעת סלמונלה במספוא. במכון וולקני כיהן כחבר בוועדה לשיתוף פעולה בין-לאומי וכמנהל בוועדת הרכש.

הוראה והנחיית סטודנטים: לאורך השנים הדריך סטודנטים לתארים מתקדמים (מוסמך ודוקטור) ותלמידי פוסט-דוקטורט מישראל וממדינות אחרות. הוא הרצה בקורסים של שירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ) ובמוסדות אקדמיים כגון מכון רופין, וכן שימש מרצה אורח באוניברסיטאות בחו”ל.

עריכה מדעית ושיתוף פעולה בין-לאומי: שימש שופט (Referee) בכתבי עת מדעיים בין-לאומיים. ארגן סדנאות בין-לאומיות לשיתוף פעולה עם גרמניה וטורקייה ופעל לקידום הידע החקלאי במדינות מתפתחות, כולל העברת קורסים בפולין ובמאוריציוס במסגרת CINADCO.

ד”ר אשבל פרש ב-2004.

הוא מתגורר בבית יהושע.

ערכה עידית סופר, בסיוע ד”ר צבי ויינברג – גמלאי המכון לאחסון

אפריל 2026