אהרון אלרן

אהרון אלרן נולד ב-1918 בקרלסרוהה, גרמניה. המשפחה עזבה את גרמניה לאנגליה ב-1934 בגלל עליית הנאצים לשלטון.

אהרון למד חקלאות באוניברסיטה של רדינג וב-1939 זכה בתואר בוגר במדעי החקלאות.
היה פעיל בתנועת הנוער הציוני הדתי באנגליה, וריכז את ההכשרה החקלאית לקראת העליה לארץ.
ב-1947 עלה ארצה, והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות.
בשנים 1949-1954 עבד כאגרונום ב”כימאוויר” (בתחום ריסוסי אוויר) ובחברת אי.סי אי. (בתחום חומרי הדברה).
ב-1954 התקבל לעבודה במשרד החקלאות, כמדריך לסלק סוכר.
ב-1960 עבר לתחנה לחקר החקלאות בבית דגן כחוקר במחלקה לחקר החקלאות ע”פ התורה, במכון לגידולי שדה.

נושאי מחקריו היו גידולים דו-שנתיים (בכותנה ובירקות) לפתרון בעיות שנת שמיטה.
ב-1963 החל לעבוד במחלקה למרעה (בניהולו של פרופ’ נפתלי תדמור) בנושאים הקשורים למרעה בתנאים צחיחים למחצה בנגב הצפוני.

ב-1963 השלים אהרון אלרן את לימודי מוסמך בפקולטה לחקלאות ברחובות, וב-1980 זכה בתואר דוקטור עבור מחקר על השפעת המים כגורם לצמיחת נשרן שעיר כעשב מרעה. בשנת 1963 השלים אהרון אלרן את לימודי מוסמך בפקולטה לחקלאות ברחובות, וב-1980 זכה בתואר דוקטור עבור מחקר על השפעת המים כגורם לצמיחת נשרן שעיר כעשב מרעה.

אהרון אלרן פרש לגמלאות ב-1983. הוא נפטר ב-1996, אחרי מחלה קשה.

ערכה עמליה ברזילי, 2008