מנחם צור

מנחם נולד ב-1932 ברומניה.
עלה לישראל ב-1948, לאחר תקופת מעצר ע”י הבריטים בקפריסין כעולה בלתי-לגאלי.

אחרי שירותו הצבאי, למד בפקולטה לחקלאות וסיים ב-1957 בתואר מוסמך למדעי החקלאות.

התקבל ב-1957 לאגף לגידולי שדה של משרד החקלאות כמדריך לצמחי תעשייה בדרום. בהמשך עבר למכון לגידולי שדה וגן בתחנה לחקר החקלאות, כאחראי על הניסיונות בצמחי תעשיה בדרום. עיקר עיסוקו בתקופה זו היה מחקר בבעיות אגרוטכניות של סלק סוכר וכותנה בתחנה של גילת ובנגב.

בין השנים 1966 ל-1968 השתתף בפרויקט ישראלי לשיקום אזור קזווין, בפרס, כמנהל חוות ניסויים והדגמות במקום.
לאחר שובו ארצה, התמנה ב-1969 כנציג התחנה לחקר החקלאות בלשכת מתאם הפעולות החקלאות ביהודה ושומרון.

ב-1972 התמנה לניהול המחלקה לאינטרודוקציה במכון לגידולי שדה וגן. הוא פעל להקמת מאגרים גנטיים צמחיים בישראל, וב-1981 מונה למנהל של בנק הגנים לגידולי חקלאות. במסגרת פעילותו באקלום גידולים חדשים טיפח שני זנים של קינף (“גל” , “עופר”) וזן של קנה-סוכר עתיר סוכרוז ( “דניאל”), שנרשמו בספר זכויות המטפחים.

בשנות ה-1980 פעל מטעם המחלקה לשיתוף בינלאומי במשרד החוץ כרפרנט לגידולי סיבים, ועסק בהדרכת צמחי תעשייה באפריקה ובדרום-מזרח אסיה.

מנחם מילא תפקידים מקצועיים וציבוריים שונים במסגרת משרד החקלאות ומינהל המחקר החקלאי – יו”ר מו”פ ייצוב החולות, יו”ר המועצה לזכויות מטפחים, רכז ידע בוועדת ההמצאות, חבר הנהלת קרן ההשתלמות של עובדי מחקר.
שימש כממלא-מקום קבוע של ראש המכון לגידולי שדה וגן בין השנים 1989- 1992.

מועד פרישתו לגמלאות נקבע ב-1997, אך המשיך לעבוד עוד שנתיים כדי להשלים את מחקריו בגידולים חדשים.

ערכה עמליה ברזילי, 2008