יעקב ברקוביץ'

יעקב ברקוביץ נולד ב-1903 בטרנסילבניה (רומניה). עם סיום לימודיו בשנת 1923 כאגרונום באקדמיה לחקלאות, ניהל משק חקלאי שהתמחה בגידול זרעים, עד לתקופה בה החלו רדיפות היהודים במלחמת העולם השנייה.

ב-1944 עלה לארץ. ב-1949 התקבל לעבודה במשרד החקלאות כמפקח על התחנות האזוריות. התחנות היו ממוקמות בקיבוצים באזורים שונים בארץ בנירים, גת, דליה, עין דור ועוד ונערכו בהן ניסיונות בגידולי שדה על-פי תכנית מחקר מתואמת, בהנחיית פרופ’ יצחק ארנון.

בשנת 1958 מונה יעקב ברקוביץ למנהל תחנת הניסיונות נווה-יער, לימים – מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני. באחריותו היה הניהול המשקי של החווה והפעלת כוח אדם לצרכי המחקר. בעת ההיא פעלו בנווה-יער שבעה חוקרים והמשק כלל
כ-2,000 דונם של מרעה, פלחה ושלחין, עדר בקר ועדר צאן. ב-1964 התבקש לרכז שוב את הפעילות של תחנות הניסיונות האזוריות בנוסף לניהול נווה-יער.

יעקב ברקוביץ פרש לגמלאות ב-1968. הוא נפטר ב-1980.

ערכה עמליה ברזילי, 2008