יונה שניר

יונה שניר נולדה ב-1939 בתל אביב, שם גדלה עד לשרותה בצה”ל, בין השנים 1957-1959.

למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1963, קבלה תואר בוגר בכימיה וביוכימיה וב-1964, תואר מוסמך בביולוגיה; עבודת הגמר בנושא מעכב טריפסין מפנקריאס, נערכה בהצטיינות.

בין השנים 1966 – 1964 עבדה בפקולטה לחקלאות במחלקה לפיסיולוגיה של הצמח, ובהמשך נתקבלה כחוקרת במחלקה לעצי- פרי נשירים, במכון למטעים, בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מינהל המחקר החקלאי).

בשנת 1978 השלימה עבודת הדוקטור בנושא: “דרכי תגובת הצמח לג’יברלינים ברמות שונות מבחינה סטרוקטורלית וכימית”.

עסקה במחקרים הבאים: איתור מחסור סמוי של אבץ בעלי תפוח ופקאן, בעזרת שיטה אנזימטית; ריבוי ואקלום של פירות גרגריים – פטל, אסנה ואוכמנית כחולה; ריבוי עצי- פרי נשירים באמצעות תרבית רקמה. במעבדה עבדה בקרינה ובאיזוטופים רדיואקטיביים.

בנושאים אלה פרסמה כמה מאמרים, ואף סייעה להפצת שיטות ריבוי חדשות בארץ, אשר הגיעו לשימוש במשתלות מתקדמות לריבוי תפוח, דובדבן וגודגדן, שהיו קשים לריבוי בשיטות קונבנציונאליות . ריבוי זני גודגדן בתרביות מנע את קשיי גידולם, וזאת הציגה בכנס בינלאומי ביפן (1982).

כמו כן פיתחה את גידול הפירות הגרגריים ע”י אינטרודוקציה, בירור וריבוי מזורז של זני פטל ואסנה בארץ ובחינתם בחלקות ניסוי, לפני הפצתם באזור ההר. באופן דומה פיתחה את ריבוי האוכמנית הכחולה וגידולה במצע מנותק ובהזנה מיוחדת, בהעדר קרקעות חומציות בארץ.

הייתה חברה באגודה לריבוי צמחים ושתלנות, ובחברה הבינלאומית לתרביות רקמה צמחיות.

השתלמה באנגליה ובארה”ב, והשתתפה בכנסים בצרפת, בקנדה ובסקדינביה.

תוך כדי עבודתה הפורייה, חלתה יונה במחלה קשה ונפטרה באביב 1988.

שנה לאחר פטירתה, פורסמה במינהל המחקר החקלאי חוברת לזכרה, הכוללת תקצירים מעבודותיה, ודברי הערכה מחבריה במחלקה, קרובי משפחתה, ואנשי מקצוע שונים.

ערכה עמליה ברזילי, 2008

מעודכן לתאריך: 24/09/08 15:26