דניאל בן גדליה

דניאל בן גדליה

תולדות חיים

פרופ' דניאל בן גדליה נולד ברומניה (חבל מולדובה) בשנת 1941 ועלה לארץ ב-1951.

ב-1954 סיים בי"ס יסודי – בית חינוך של זרם העובדים, אור עקיבא.

בשנים 1957-1954 היה בחברת הנוער של קיבוץ תל יצחק, ובשנים 1959-1957 למד במקווה ישראל, הסקטור הדתי.

בשנים 1962-1959 שירת בנח"ל במסגרת גרעין מושבי.

רקע אקדמי:

למד לתארים ראשון, שני ושלישי בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

נושא עבודת הגמר (1968): השוואת המטבוליזם ויעילות ניצולת החלבון ממקור גס וממקור מרוכז, בנוכחות עמילן ובהיעדרו במנת מע"ג, בהנחיית פרופ' א' בונדי ז"ל וד"ר ח' תגרי יבל"א.

עבודת הדוקטור, שעסקה בתזונה של מעלי גירה, הושלמה ב-1973 במחלקה לביוכימיה חקלאית ותזונה. נושא העבודה: היעכלות החלבון בקטעים השונים של מערכת העיכול של הכבש, בהנחיית פרופ' א' בונדי ז"ל ופרופ' ח' תגרי יבל"א.

בן גדליה קיבל דרגת הוראה (פרופסורה) מהאוניברסיטה העברית.

תחומי מחקר

בעלי חיים, תזונת בעלי חיים

הישגים מדעיים

הקמת היחידה המטבולית, 1976

בן גדליה התחיל לעבוד במנהל המחקר החקלאי בשנת 1976, תחת ראש המנהל באותה עת, פרופ' יואש ועדיה ז"ל, ומנהל המכון לחקר בעלי חיים באותה עת, פרופ' רם מואב ז"ל.

כאשר התבקש להצטרף לאחת המחלקות, הודיע כי יקים יחידת מחקר חדשה. לרשותו עמד מבנה חרב שנשאר אחרי עזיבת השירות להזרעה מלאכותית, בדרום-מזרח הקמפוס.
בן גדליה הקים מאפס, תוך שנתיים מקליטתו, את המעבדה של היחידה המטבולית. המעבדה צוידה במיטב המכשור החדיש, כגון גז כרומטוגרף או מכשיר בליעה אטומית, שכמוהו היה אז רק במכון לחקר הקרקע.

במקביל, הוא הקים בית חיות ממוזג (במבצע שיפוצים, כי היה איסור בנייה במגזר הממשלתי), שכלל כלובי מטבוליזם ופינת ניתוחים לקנולציה של מערכת העיכול בכבשים. את הניתוחים ביצע בעצמו בעזרת תלמידיו.

תשתיות אלו הוקמו כולן באמצעות תקציבים ממקורות חיצוניים שהשיג, וכך התאפשר לו לבצע מחקר על פי המטרות שקבע, ללא תלות בגורמי חוץ, ובמקביל לקלוט תלמידי מחקר להכשרת דור ההמשך.

הכשרת דור ההמשך

בן גדליה ראה בהכשרת דור ההמשך משימה חשובה ביותר. כבר בתחילת הדרך נקבצו סביבו ביחידה המטבולית תלמידי מחקר מעולים לתואר שני ושלישי שעשו עבודותיהם בהדרכתו.

העקרונות שעמדו בבסיס הדרכת תלמידי המחקר היו אלה: חינוך לחשיבה מדעית, שאלת השאלות הנכונות, העמדה נכונה של ניסוי ביולוגי (אקספרימנטציה ביולוגית), דיוק והקפדה בביצוע, ניתוח ביקורתי ונכון של תוצאות המחקר, הסקת מסקנות נכונות וכתיבה מדעית נכונה. אלה היו אבני היסוד בהכשרת תלמידי המחקר ביחידה המטבולית.

הוא זכה שבמהלך השנים הפכו תלמידיו לקולגות; ויש להזכיר במיוחד את ד"ר יהושע מירון, ד"ר אדית יוסף וד"ר רן סולומון – חבריו ושותפיו להקמת היחידה המטבולית.

ד"ר אדית יוסף, אנליטיקאית מעולה, שעבודותיה בתחום ההזנה המינרלית וחקר המזונות תרמו תרומה חשובה לענף הבקר.

ד"ר רן סולומון שהיה שותף לרבות מהעבודות, ויצר עבור היחידה את הקשר-גשר אל צורכי הענף. כיום הוא נחשב לתזונאי מס' 1 של מעלי גירה בארץ ובעל שם עולמי.

במהלך השנים הצטרפו ליחידה המטבולית שני חברים יקרים, מהנדסי מחקר מעולים, אברהם זינו ז"ל ומשה נקבחת יבל"א. תרומתם לעבודות המשותפות לא תסולא בפז, ובהתאם לכך היה גם קידומם המקצועי.

בשנת 2000 נבחר בן גדליה פה אחד לאחד את יחידות המחקר של הבקר למחלקה אחת שתיקרא המחלקה לבקר.

ד"ר יהושע מירון המשיך אחריו את ניהול היחידה המטבולית והמחלקה לבקר.

בנקודה זאת, חשוב לציין שהיחידה המטבולית המשיכה להעניק תמיכה מחקרית מעולה בתחום ההזנה לענף הבקר, גם שנים רבות לאחר פרישתו של בן גדליה.
זהו מקור גאווה ועדות להצלחה במשימה שהוצבה בתחילת הדרך: "הכשרת דור המשך".

אסטרטגיית  המחקר

אסטרטגיית המחקר התמקדה בשני טווחי זמן: בטווח המיידי – סגירת פערי ידע בתחומים קריטיים, ובטווח הארוך – מחקר תשתיתי ומערכתי.

בטווח המיידי

כדוגמה לפעילויות בטווח המיידי יכולות לשמש העבודות של בן גדליה וצוותו בתחום ההזנה המינרלית. בשנות ה-70 של המאה ה-20, אף שהרפת הישראלית כבר הייתה מהמתקדמות בעולם, רמת הידע בתחום ההזנה המינרלית הייתה לוקה בחסר באופן קיצוני. "מומחים" באותה תקופה הזינו את פרות החלב בעודפי סידן, ותופעות כגון קדחת חלב, היפומגנזמיה, תופעות חסר וחוסר איזון באספקת המינרלים הופיעו תדיר ברפתות; באותה עת לא היה מידע מדויק לגבי ההרכב וכמויות המינרלים שקיבלה הפרה באבוס.

ראשית, נערך סקר מקיף של ההזנה המינרלית ברפתות. בהמשך, בוצעו ניסויי ספיגה של מינרלים (מאקרו ומיקרואלמנטים) על ידי פרת החלב גבוהת התנובה, ובמקביל הוכן אטלס הרכבי המינרלים במזונות הרפת.

על בסיס הנתונים שהתקבלו, ניתן היה להעניק לפרת החלב הזנה מינרלית רציונלית ויעילה, וכך הפכו התופעות השליליות המוזכרות לעיל לנדירות ביותר. אטלס המינרלים, שהורחב ועודכן במשך השנים, ממשיך לשרת את הענף עד ימינו (2026). זוהי דוגמה אחת מני רבות לפעילות צוות המחקר בטווח המיידי.

בטווח הארוך

כבר בתחילת הדרך זיהה בן גדליה את מצוקת המים כבעיה מרכזית וקבועה בחקלאות ישראל, אשר צפויה להחמיר ולהשפיע ישירות גם על ענף הרפת.

כמעט מחצית מהחומר היבש להזנת פרת החלב מקורו במזון גס (מספוא). בשונה מענפי חקלאות אחרים שהתכנסו לתוך בתי צמיחה ומצעים מנותקים, מספוא גס מגדלים בשטחים נרחבים. יבול גבוה של ביומסה צמחית (מספוא) מחייב השקיה, אך מכיוון שהמים מצויים במשורה ולעיתים פוקדות את ישראל שנות בצורת, הוצבה מטרת מחקר כללית: חקר המספוא הגס על כל היבטיו.

הרציונל שהנחה את המחקר היה הפקת מקסימום ביומסה יצרנית ליחידת מים המושקעת בקרקע. גישה זו חייבה כניסה מעמיקה לחקר הכימיה של דופן התא הצמחי ברמה המולקולרית, וכן לימוד של האנזימטיקה ופעילות חיידקי הכרס בתהליכי הפירוק הביולוגי (ביודגרדציה) של דופן התא הצמחי. על בסיס הידע שהתקבל, פיתח צוות המחקר תהליכים להפיכת פסולות תאיתיות למזונות יצרניים.

בהמשך, התרחב המחקר ללימוד מכלול ההיבטים הקשורים בגידול ובהזנה של מספוא המושקה בקולחים. בצד בדיקת איכותו התזונתית, התעורר הצורך לבחון גם היבטים בריאותיים של החלב. באותה עת עלה חשש מפני נוכחות חומרים בעלי פעילות אסטרוגנית בחלבן של פרות שהואבסו במספוא מושקה קולחין – נושא שהטריד את הענף ועלול היה להוות אבן נגף בפני השימוש במים מושבים ברפת החלב.

מתוך תפיסה שלפיה יש לשדרג את החלב לרמה של מזון פונקציונלי-בריאותי, הוקדשו שנות המחקר האחרונות לחקר חלב בריאות. הכוונה הייתה להגדיל, באמצעות שיטות תזונתיות, את ריכוזם בחלב של חומרים בעלי אפקט אנטי-סרטני (כגון CLA וחומרים נוספים, אף הם מתחום הביוכימיה של הליפידים, המשמשים גם חומרים נוגדי השמנה).

עבודות אלו נעשו בשיתוף עם ד"ר אדית יוסף. באמצעות מניפולציה תזונתית, הושגה הגדלה של ריכוזי ה-CLA בחלב פי 10 מהריכוז המצוי בחלב רגיל – ריכוז אשר על פי הספרות המדעית הרלוונטית הינו אפקטיבי בדיכוי או במניעה של מחלות סרטן. המשך המחקר בנושא זה, כמו גם הצורך לשכנע את התעשייה בחשיבותו, הושארו לדור ההמשך.

הפרישה לגמלאות

פרופ' בן גדליה יצא לגמלאות ב-30.9.2007. עם פרישתו הוענק לו "אות יקיר ענף הבקר לשנת 2008".

הסיפוק הגדול ביותר לאחר פרישתו היה לראות שמערכת מחקר שהקים לפני עשרות שנים, המשיכה ללוות את ענף הבקר ולהעניק לו תמיכה מחקרית מעולה גם שנים רבות לאחר פרישתו.

הוא היה גמלאי בחלקיות משרה מאוקטובר 2007 עד פברואר 2008 ומינואר עד יוני 2009.

 

ערכה עידית סופר, יולי 2026