אמנון ליכטר

אמנון ליכטר

תולדות חיים

אמנון ליכטר נולד ב־15.3.1959 בקיבוץ יד חנה. את לימודיו היסודיים למד בשנים 1965–1972 בבית הספר האזורי במושב בורגתא, ואת לימודיו התיכוניים למד בשנים 1972–1977 בתיכון האזורי עמק חפר – רופין.
בשנים 1977–1981 שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל.
בשנים 1983–1986 למד לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
בשנים 1987–1989 למד לתואר שני בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף המחלקה לווירולוגיה במרכז וולקני. עבודת התזה שלו נשאה את הכותרת
Characterization of a putative cDNA clone coding for an IVR, והיא נעשתה בהנחיית פרופ' גד לובנשטיין.
בשנים 1990–1995 למד לדוקטורט בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף המחלקה לפיטופתולוגיה במרכז וולקני. עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת:
Cytokinin production by Erwinia herbicola pv. gypsophilae: characterization of the genes involved in cytokinin biosynthesis and their role in gall formation
ונעשתה בהנחיית פרופ' יצחק ברש וד"ר שולה מנוליס.
בשנים 1995–1997 שהה בפוסט-דוקטורט במחלקה לבוטניקה ופתולוגיה של הצמח באוניברסיטת אורגון סטייט, קורוואליס, אורגון. בשלב הראשון עבד עם פרופ' Dallice Mills ועסק בניתוח מולקולרי של מסלולי העברת אותות המווסתים מעבר דימורפי ב-Ustilago hordei; בהמשך עבד עם פרופ' Lynda Ciuffetti ועסק באפיון מולקולרי מבוסס-כרומוזומים של מבודדי חיטה פתוגניים ולא-פתוגניים של Pyrenophora tritici-repentis.
בשנת 1998 החל לעבוד כחוקר במנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, במכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון, במחלקה לחקר תוצרת חקלאית טרייה.
תחומי מחקרו העיקריים היו מחלות לאחר הקטיף, פיזיולוגיה וטכנולוגיה של אחסון תוצרת חקלאית, איכות ואובדן תוצרת לאחר הקטיף, פתוגנים פטרייתיים ובעיקר Botrytis cinerea, וכן מחקרי ענבי מאכל, ליצ'י, עגבניות שרי, אבוקדו וגידולים נוספים.

תחומי מחקר

אחסון, תוצרת חקלאית לאחר הקטיף, מחלות צמחים

הישגים מדעיים

תרומתו המדעית של אמנון ליכטר התפתחה לאורך שני צירים עיקריים.
בשלב הראשון, במסגרת עבודת הדוקטורט, חקר את תפקיד הציטוקינין ביצירת עפצים על ידי  Erwinia herbicola pv. gypsophilae ואת הגנים המעורבים בביוסינתזה של ציטוקינין ובתרומתם לתהליך הפתוגני. מחקרים אלה תרמו להבנת יחסי גומלין בין פתוגנים צמחיים לבין הצמח הפונדקאי ברמה המולקולרית.

בשלב המרכזי של עבודתו, לאחר הצטרפותו למכון וולקני, התמקד ליכטר בחקר תהליכים המתרחשים לאחר הקטיף, ובייחוד בפתולוגיה, בפיזיולוגיה ובשמירת איכות של תוצרת טרייה.
חלק ניכר מעבודתו עסק בפיתוח ובהערכה של שיטות לצמצום ריקבונות ואובדני איכות בענבי מאכל, בליצ'י ובעגבניות שרי, באמצעות טיפולי אתנול, אווירה מבוקרת, יריעות משחררות SO2, טיפולי חום, טכנולוגיות חיטוי ואמצעים נוספים. מחקרים אלה תרמו ליישומים ישירים באחסון, בהובלה ובשיווק של תוצרת חקלאית טרייה.

תרומה בולטת נוספת של ליכטר הייתה בחקר הפתוגן Botrytis cinerea  ובהבנת תגובותיו לעקות כגון חום, קור ואתנול, וכן בפיתוח גישות לזיהויו ולצמצום נזקיו לאחר הקטיף. במקביל חקר תהליכים המשפיעים על איכות ענבי מאכל, ובהם השחמת שדרת האשכול, התפתחות צבע, טעם וארומה, תגובת הפרי לחומרים מווסתי צמיחה והשפעת תנאי האחסון על איכות הפרי.

רשימת פרסומיו כוללת מאמרים רבים בכתבי עת שפיטים, מאמרי סקירה מוזמנים, פרקי ספרים ופרסומים מקצועיים בעברית ובאנגלית.

לצד פעילותו המחקרית זכה ליכטר במענקי מחקר תחרותיים בין-לאומיים וישראליים רבים, ובהם מענקי BARD, מענקי האיחוד האירופי, מענקי המדען הראשי וקרנות נוספות בתחומי ענבי המאכל, מחלות לאחר הקטיף, בטיחות מזון, טכנולוגיות אחסון ושיפור איכות התוצרת. בשנת 1995 זכה במלגת בתר-דוקטורט של BARD ובשנת 2005 קיבל פרס מטעם מנהל מרכז וולקני על חלקו במענק מחקר.

תרומה ופעילות ציבורית במנהל המחקר ומחוצה לו

תפקידים, כולל ניהול
אמנון ליכטר נשא בתפקידים ניהוליים במכון וולקני, ובהם ניהול המחלקה לחקר תוצרת חקלאית טרייה בשנים 2010–2013, ובהמשך ניהול המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון בשנים
2016–2019. נוסף על כך היה חבר בוועד המנהלים של חוקרי המכון לחקר תוצרת חקלאית ומזון בשנים 2007–2010.

הוראה והנחיית סטודנטים / משתלמים
משנת 2009 שימש מרצה באוניברסיטה העברית בקורס Postharvest Physiology. כמו כן הנחה תלמידי מוסמך ודוקטורט, וכן פוסט-דוקטורנטים וחוקרים אורחים. העבודות שהנחה עסקו בנושאים כגון תגובות Botrytis cinerea לעקות, איכות ענבי מאכל, נשירת פירות בעגבניות שרי, בטיחות מזון ומנגנוני עמידות של פתוגנים.

עריכה מדעית ושיפוט מקצועי
משנת 2000 שימש שופט עבור כתבי עת מדעיים שונים וביצע למעלה מ־150 שיפוטים. משנת 2008 היה חבר במערכת כתב העת Postharvest Biology and Technology, ובמסגרת זו ביצע למעלה מ־70 שיפוטים.

חברות בוועדות מקצועיות במנהל המחקר ומחוצה לו
ליכטר היה חבר בוועדות מדעיות וחקלאיות בין-לאומיות וארציות. בין היתר היה חבר בוועדה המדעית של Botrytis cinerea International Genome Initiative Consortium,  חבר בפאנלים להערכת הצעות מחקר של BARD במספר תקופות, חבר בוועדת הערכת הצעות המחקר של המדען הראשי וחבר בוועדה המדעית של מועצת הצמחים לענבי מאכל.

פעילות מקצועית וציבורית נוספת
ליכטר היה פעיל בארגון כנסים ומפגשים מקצועיים בארץ ובחו"ל. בין היתר ארגן את המפגש הדו-שנתי במיקולוגיה מולקולרית, כיהן כנשיא וכמארגן מפגשי החברה הישראלית לפיטופתולוגיה בשנים 2002–2004, ארגן ימי עיון לבעלי חדרי קירור, סדנאות מקצועיות בתחום הליצ'י והענבים, וכן היה חבר בוועדות מארגנות של כנסים מקצועיים.

הפרישה לגמלאות

בשנת 2026 פרש אמנון ליכטר לגמלאות.

 

הדף הועלה באוקטובר 2026.