אלישע שלמה גוטויין

אלישע נולד בשנת 1950 בחיפה. לאחר שירות צבאי (1971-1968) למד באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון בביולוגיה, ולתואר שני בגנטיקה שימושית.
נושא התואר השני: פעילות סגולית ועמידות לחום של האנזימים ALKALINE  PHOSPATASE  ו-LACTATE DEHYDROGENASE בגזעים רוק לבן, לגהורן וסיני, והקשר שלהם לתכונות ייצור (בהנחיית פרופ' משה סולר וד"ר תום ברודי).

עם סיום הלימודים עבד כשנתיים כמהנדס מחקר במחלקה לצאן במרכז וולקני. ב-1978 פנה ללימודי תואר שלישי במכון ויצמן, במחלקה לחקר הורמונים. נושא המחקר היה בקרת התפתחות עוברית ביונקים (Factors that influence the induction and reversion of teratocarcinomas, בהנחיית ד"ר C.G. Webb). עם קבלת התואר השלישי (1983) חזר אלישע כחוקר אל המחלקה לצאן במרכז וולקני.

אלישע יזם ופיתח עם עמיתים תוכנת ניהול עדרי צאן שנקראה בשם משכוכית/רחלים. התוכנה שימשה במשך כמה שנים עשרות משקי צאן לחלב ולבשר. מאגרי הנתונים שנבנו, הוטמעו בסופו של דבר בתוכנות ניהול מתקדמות של מכוני החליבה. המידע הרב שנאסף אפשר מחקר שעסק בניתוח גורמים גנטיים וגורמי סביבה המשפיעים על ייצור חלב ועל ולדנות הצאן.

נושא מרכזי בעשייה המדעית היה השבחת ולדנות גזעי הכבשים בארץ תוך החדרת מוטציה בגן FecB ויצירת זני "אפק" (סימן רשום). עשרות אלפי כבשים בארץ נושאות כיום את השינוי הגנטי המעלה את ולדנות הכבשים בעדרי צאן לחלב ובעדרי צאן לבשר. במקביל לפיתוח זני "אפק" נערך מחקר תשתיתי בנושא פעילות ובקרה של מערכת הרבייה בכבשים ולדניות. פיתוח זה, שתרומתו לענף הצאן בארץ הוערכה על-ידי קרן קמ"ח במאות מיליוני דולרים, הקנה לאלישע ולצוותו "פרס ממציאים" שניתן על-ידי ועדת ההמצאות במשרד המשפטים.

השבחה גנטית של תפוקת בשר בצאן נבדקה על ידי אלישע תוך בחינת השפעת מוטציית הקליפיז' (Callipyge) על הרכב הטבחה בגזע אסף וכן, תוך בדיקת התרומה של הספולק (Suffolk) האמריקאי כגזע אבהי במכלוא עם אפק אסף.

אלישע ועמיתיו זיהו מוטציה שגרמה לעיוורון יום בעדרי צאן. מדובר במחלה גנטית שלא הייתה מוכרת לעולם המדעי בצאן. בהמשך, פותחה מערכת בדיקות גנטיות לנשאות של המוטציה המזיקה. עבודת סלקצייה הביאה לביעור המחלה מעדרי הצאן בישראל ובירדן. בשיתוף עמיתים מתחום הווטרינריה והרפואה ההומנית נערך מחקר ביו-רפואי תשתיתי שמטרתו יישום ריפוי גנטי של מחלת עיוורון היום באדם, כאשר הכבשים עיוורות-היום משמשות חיות מודל. על מחקר זה זכה אלישע באות חוקר השנה לשנת 2012.

תחום נוסף שבו פעל אלישע היה שיפור העמידות הגנטית של הצאן בארץ כנגד מחלת הסקרייפי (Scrapie), מחלה ניוונית של המוח. נמצא במחקר רב-היקף כי הצאן בארץ רגיש מאוד למחלה זו. במסגרת המחקר הוקמו גרעיני טיפוח במשקים אחדים אשר משמשים להפצה של צאן עמיד למחלה.

חקר השונות הגנטית בצאן בארץ היה ציר מרכזי בעבודה המדעית של אלישע. במסגרת זו נבחן כלל הגנום של הכבשים בארץ, תוך שימוש בשבבים גנטיים, וכן מבנה של גנים מסוימים, אשר המעורבות שלהם בתכונות ייצור ידועה. כך למשל, מחקר של גן המקדד להורמון הגדילה גילה כי גן זה הוכפל בצאן. מחקר של גן הלפטין לימד כי קיימת שונות במבנה הגן בצאן בארץ. שונות זו נלמדה גם תוך יצירת חלבונים רקומביננטיים המייצגים את תוצרי האללים השונים של הגן. גן נוסף שנחקר הוא הלקטוגן השלייתי, אשר חיסון כנגד התוצר שלו נבחן כדרך להעלאת תפוקת החלב בכבשים. כמו כן, נחקרה השונות במבנה ה-DNA המיטוכונדריאלי של הצאן בארץ, תוך לימוד כי הצאן המקומי מקורו בשלושה קווים אימהיים שונים.

פרק נוסף בעבודה היה שותפות במו"פ בנושא יצירת עיזים טרנסגניות.

לצורך העבודה המדעית ניהל אלישע במהלך כל שירותו עדר מחקר בן כ-500 כבשים, ולתקופה מוגבלת נוסף גם עדר מחקר של כ-200 עיזים. כל בעלי החיים הוחזקו בחוות המרכז של מרכז וולקני.

פרסומים

אלישע פרסם והיה שותף לפרסומים של כ-200 מאמרים מדעיים בעיתונות מבוקרת, חלקה מהשורה הראשונה, ובעיתונות לא מבוקרת בארץ ובחו"ל. הוא בעל הערך "Sheep Husbandry – Reproductive Management" באנציקלופדיה Encyclopedia of Dairy Science.
מעבר למדע הטהור, בין הפרסומים של אלישע גם ספר העוסק במראה הכבשים בעת העתיקה על פי ממצאים ארכיאולוגיים, וכן ניתוח גנטי של הסיפור המקראי של יעקב ולבן.

שבתונים

בשנים 1992-1991 שהה אלישע בשבתון באוניברסיטת אוטגו בעיר דנדין, ניו-זילנד.
בשנים 2006-2005 וכן בשנת 2013 שהה בשבתונים באוניברסיטת A&M במדינת טקסס, ארצות הברית.

תפקידים

2001-1985 – ניהול המחלקה לצאן, ובהמשך – המחלקה לרבייה.

2005-2002 – מתאם פעולות המחקר החקלאי האזורי בישראל.

2011-2010 – סגן ראש המנהל לענייני מדע.

כמו כן, ניהול מכוורת צריפין במשך שנים אחדות.

פעילות בין-לאומית

נוסף על פעילות השבחת צאן בארץ, הפעילות המדעית כללה שותפות במו"פ שנושאו השבחה גנטית של צאן בכמה ארצות, ביניהן: טקסס, קזחסטן, בולגריה, ירדן והרשות הפלסטינית. הפעילות המדעית הבין-לאומית כללה גם חברות במיזמים בין-לאומיים אחדים בנושא גידול בעלי חיים, ביניהם:

FAO – CIHEAM cooperative research network on animal resources in sheep and goats

FAO's Global Program for the management of farm animal genetic resources

International committee for animal recording (ICAR) Working group on milk recording of dairy sheep

תרומה לחינוך החקלאי

אלישע ייחס חשיבות רבה לפעילות בתחום החינוך החקלאי. במסגרת זו הוא לימד בפקולטה לחקלאות במשך שנים אחדות את הקורס "גידול צאן" וחנך עשרה סטודנטים לתארים שני ושלישי. הוא יזם, כתב וערך סדרת ספרי לימוד בת ארבעה כרכים בשם: "הלכה ומעשה בגידול בעלי חיים במשק החקלאי". הסדרה יצאה לאור על-ידי המחלקה לחינוך התיישבותי, משרד החינוך. ספרים אלה משמשים משנת הוצאתם (2005) כספרי לימוד בבתי ספר חקלאיים. עותקים אלקטרוניים של הספרים זמינים כיום לכול באתר המחלקה לפעולות נוער במרכז וולקני. כמו כן, הרבה אלישע להיפגש ולהרצות בפני תלמידי תיכונים המבקרים במרכז וולקני, תוך שימת דגש על הקשר בין החומר התיאורטי הנלמד והפעילות החקלאית.

אלישע כתב וערך עם עמיתים טיוטת תוכנית לימוד כוללת לבתי הספר החקלאיים.

אלישע גוטויין יצא חלקית לגמלאות בשנת 2017, ולפרישה מלאה בשנת 2020. מאז פרישתו הוא מנהל כחוקר עצמאי תוכניות מחקר ופיתוח גנטי בתחום ענף הצאן.

בשנת 2020 סיים לימודי תואר ראשון במשפטים במכללת פרס ברחובות.

ערכה עידית סופר, יולי 2026