Food Sec & Tech Israel היא הועידה הלאומית לביטחון מזון המתקיימת במכללת ספיר.
במסגרתה, התקיים מושב מיוחד להצגת מחקרים של חוקרי/ות מכון וולקני.
במושב “חקלאות העתיד ובטחון במזון”, שהונחה על ידי פרופ’ חיננית קולטאי, הממונה על אקדמיה וקשרי חוץ, הציגו פרופ’ בני חפץ, מנהל מכון וולקני והחוקרים והחוקרות מחקרים מובילים בתחום ביטחון במזון בישראל ובעולם.
הנה טעימה.
במעבדה של ד”ר גיא מחרז וצוותו פותח ציפוי סופר-הידרופובי חדשני ועמיד במיוחד לשחיקה, המבוסס על תחליב מים בתוך שמן. יש לו תכונות של ניקוי עצמי, הגנה ממים והגנה מחיידקים. הציפוי מבוסס על תחליבים המיוצבים על ידי חלקיקים, אינו מכיל כימיקלים פלואוריים ולכן נחשב לידידותי יותר לסביבה. ניתן ליישם אותו בקלות בשיטות סטנדרטיות בתחום הציפויים ועלות היצור שלו נמוכה.
הטכנולוגיה של הציפוי מבוססת על מבנה ייחודי של התחליב, שבו רשתות של חלקיקים מחברות את הטיפות, מה שמעניק לו את החוזק והיציבות הייחודיים שלו.
כיצד ניתן להשתמש באופטיקה חישובית כדי ליצור חיישנים זולים שיכולים לעזור בניטור חקלאי? בעזרת מערכות צילום וספקטרוסקופיה, אפשר לקבל מידע רב על מצב הצמח בשדה הפתוח, אבל כדי שהמידע יהיה איכותי וברמה תעשייתית, צריך להשתמש במערכות יקרות וחסינות שפועלות בתנאים משתנים. עלויות החומרה – אלקטרונית, מכנית ואופטית – כמעט לא השתנו בשנים האחרונות, אך עלות המחשוב נשארת קבועה והיכולות מתעצמות כל שנה: ב-20 השנים האחרונות, כוח החישוב עלה פי 1000! בהרצאה של ד”ר יפתח קלפ יוצגו דוגמאות לשימוש בכוח המחשוב הזה, תוך שילוב של למידת מכונה ומודלים פיזיקליים, כדי לשפר את ביצועי החיישנים הפשוטים ולהתאים אותם למשימות חישה חקלאיות מורכבות.
המעבדה של ד”ר רוני רק היא היחידה בישראל שמתמקדת בתחום הבשר המתורבת בלבד. המעבדה מפתחת תאי גזע חדשניים של בקר ועוסקת בחקר הגנטיקה של חלוקת תאים והתמיינותם (הפיכתם לתאים מיוחדים), ע”י כלים מתקדמים כמו עריכה גנטית בשיטת CRISPR, כדי לחקור איך תנאי הגידול משפיעים על מהירות החלוקה, ההתמיינות והגדילה של התאים. המחקר מסייע בהבנה איך לגדל תאי גזע לייצור בקנה מידה גדול, יכולת קריטית לתעשיית הבשר המתורבת בישראל ובעולם.
בשנתיים האחרונות, מחיר הקקאו בשווקים זינק באופן דרמטי. לאחר עלייה הדרגתית, המחירים זינקו לפני כשנה לרמות שלא נראו שנים רבות.
זינוק זה נובע מסדרה של אתגרים: שינויי אקלים, מחלות צמחים הרסניות, קרקעות מדולדלות, עליית מחירים עבור החקלאים ועוני נרחב באזורי גידול הקקאו. גורמים אלה פוגעים קשות בייצור הקקאו העולמי.
ד”ר אלן גרבר וצוות המדענים שלה במכון וולקני חזו את הבעיות הללו לפני מספר שנים. בשנת 2019, הם השיקו יוזמת מחקר פורצת דרך כדי לטפל במשבר הקקאו. החזון שלהם: לפתח קקאו עמיד בפני שינויי אקלים ומזיקים, בר-קיימא מבחינה סביבתית ומציע יתרונות כלכליים ובריאותיים.
יוזמה זו נועדה להבין אלו גורמים מעכבים את ייצור הקקאו ולפתח פתרונות מעשיים שחקלאים יוכלו לאמץ בקלות. החקלאים בישראל מתעניינים והם רוצים לבחון את האפשרות של גידול קקאו כאן בישראל. אך האם קיים שוק בר-קיימא לתעשיית קקאו כחול-לבן? האם נוכל ליצור “נקודה מתוקה” (“sweet spot”) למאמץ ייחודי זה?
