בעקבות שינויי האקלים והתחממות החורפים, מטעי השקד המסורתיים בישראל ניצבים בפני אתגר הולך ומחריף: חוסר סנכרון במועדי הפריחה בין זני המאביק לזן המרכזי של השקד במטע, לצד ירידה בפעילות הדבורים בתקופות פריחה סוערות. שיבושים אלו פוגעים באופן משמעותי בהאבקה ההדדית ובחנטת הפרי.
כדי להתמודד עם חוסר הסנכרון במועדי הפריחה בין זני השקד, פותחו זני שקד פוריים־עצמית, המאפשרים למטעים להתקיים ולהניב גם ללא צורך בנטיעה של זני שקד שמשמשים להאבקת הזן המרכזי. זני שקד חדשים אלה, בניהם הזן ׳מתן׳ והזן ׳ב. יפת׳ (בנימין) מותאמים טוב יותר לאקלים חם ומבטיחים יבולים יציבים יותר בתנאי מזג אוויר בלתי צפויים. הזן ׳מתן׳, מהווה דוגמה בולטת לחדשנות זו, אחראי כיום לכ־90% מהנטיעות החדשות של שקדים בישראל, ומציע פתרון אמין ועמיד לשינויי האקלים לעתיד ענף גידול השקד.
