שטחי האבוקדו הנטועים כיום בישראל נעים סביב 150,000 ד’. למרות המצב השפיר של גידול האבוקדו בארץ, לזנים המסחריים המרכזים בישראל יש מספר חסרונות ידועים. זן ה’האס’ הינו המבוקש ביותר בשוקי העולם והוא מצטיין בעונת קטיף ובחיי מדף ארוכים, בטעם טוב וצבע קליפתו בהבשלה הוא שחור, התואם את העדפות השוק, אולם הוא נוטה לסירוגיות גבוהה. ה’אטינגר’, הינו זן בעל קליפה ירוקה שהתגלה בארץ והפך למסחרי בישראל. הוא מצטיין בגודל ובמראה אטרקטיביים וביבולים גבוהים ויציבים מאלו של ה’האס’, אך התמורה עבורו בשוקי הייצוא נמוכה מזו של ה’האס’. בשנים האחרונות הצטמצם היקף נטיעות ה’אטינגר’ והוא ניטע בעיקר בתור מפרה (טיפוס פריחה B). מסתמן אם כן, כי הרכב זני האבוקדו בישראל מהווה צוואר בקבוק לענף, אשר ניתן לפרוץ אותו בדרך של השבחה ובירור זנים חדשים האמורים להעלות ולייצב את היבולים ולהביא לשוק פרי ישראלי ייחודי ואיכותי.
בשנים 2009 עד 2019 פעלנו במסגרת תכנית השבחה שמטרתה הייתה לייצר בדרך של בירור והכלאות זני אבוקדו ייחודיים ומשופרים. תוכנית זו היוותה תוכנית המשך לתוכנית שבוצעה בוולקני בעשור הקודם. במהלך התוכנית ביררנו מספר טיפוסי מעניינים (בעלי פוטנציאל להפוך לזנים חדשים). טיפוסים אלה הורכבו בחלקות מבחן בחוות הניסיונות בעכו ובחלקות מודל במספר אתרים בארץ ונמצאים כיום בשלבים מתקדמים של תהליך בירור נוסף הכולל, איסוף נתוני אחסון, מדדי סירוגיות ועמידות לתנאי עקה שונים.
לאחרונה, הוגדרה הדרישה להשבחת עצי פרי תוך התאמה לאזורי הגידול ולמגמות האקלימיות המשתנות. לגבי אבוקדו, הוגדרה דרישה לבירור והשבחה של טיפוסים דמויי ‘האס’ פוריים. בהתאם לכך, כעת אנו מתמקדים ב:
(א) המשך בירור זנים דמויי ‘האס’ מוקדמים או מאוחרים לעונה השומרים על יתרונותיו, בעלי פוריות יציבה וגבוהה.
(ב) בירור זנים דמויי ‘האס’ מטיפוס פריחה B, המצטיינים באיכות פרי גבוהה ועשויים להוות תחליף ל’אטינגר’ כמפרים.
(ג) בירור זנים דמוי ‘האס’ בעלי התאמה אקלימית לתנאים הייחודיים של העמקים המזרחיים ושל הנגב הצפוני והמערבי.
(ד) פיתוח סמנים לתכונות כמו צבע קליפה וקבוצת פריחה שיאפשרו בירור בשלב הנבט לתכונות רצויות.
יצירת כלים מעין אלו יהוו כלי תומך טיפוח שיאפשר מיון של מספר תכונות מרכזיות ברמת הנבט, הגדלת נפח הסריקה של תוכנית הטיפוח, וצמצום השטח הנדרש לבחינה.
