אלו המחקרים שזכו במענקי BARD:
ד”ר אמנון כוכבי: “צמח האבטיח, שמקורו באזורים יובשניים באפריקה, עבר תהליך תרבות שבמהלכו אבדו תכונות רבות המסייעות לו לעמוד בתנאי יובש. בעידן של שינויי אקלים, החזרת תכונות אלו לצמח חיונית להבטחת המשך גידולו. במחקר זה אנו שואפים, באמצעות שילוב כלים פיזיולוגיים וגנטיים, להשיב את תכונות הסבילות ליובש מבלי לפגוע ביבול הפרי”.
ד”ר דורון טפר: “החיידק Clavibacter michiganensis, הגורם לכיב החיידקי בעגבנייה, עושה שימוש בפרוטאזות מופרשות כדי לאלכס את הצמח הפונדקאי ולגרום למחלה. במחקר הנוכחי אנו שואפים לזהות את מטרות החלבון של פרוטאזות אלו בצמח, להבין את מנגנון הפעולה שלהן, ולהשתמש במידע זה כדי להנדס עמידות בצמח הפונדקאי כנגד הכיב החיידקי”.
ד”ר חגי כהן: “במחקר קמ”ח הנוכחי שמנו לנו למטרה להעמיק את ההבנה בדבר התפקידים השונים שממלאת שכבת הקוטיקולה בקליפת הפרי. זאת ע”י יצירת פירות עגבניה שהונדסו גנטית לשינוי התכונות המבניות, הכימיות והמכניות של שכבת הקוטיקולה”.
ד”ר מואפק אבדאח: “צמחים פולטים תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) המסייעות בתקשורת ובתגובות הגנה. בגזר כתום, ה- VOCs מתפקדות כאותות למרחק מהחלקים העליונים אל השורשים, ומשפרות את עמידות הצמח לפתוגנים וכן גורמות לשינויים מטבוליים. פרויקט זה שואף לחשוף את המנגנונים שמאחורי איתות ה-VOCs כדי לשפר את ההגנה הצמחית ולקדם חקלאות בת קיימא”.
ד”ר שחר ברעם: “פיתוח יכולת יעילה לייצור דשן חנקני נוזלי בשדה על בסיס טכנולוגית פלזמה קרה (Nonthermal plasma) והתאמת הייצור לצריכת הצמח על בסיס ניטור ריכוז החנקן בבית בית השורשים. בכך, לאפשר למגדל ייצור, אספקה ואכסון אוטומטיים של דשן חנקני נוזלי בשטח, והתאמה בזמן אמת של כמות הדשן המיושם לדרישות הצמח. שיטה זו צפויה לשפר את יעילות הדישון ולהביא לצמצום הפגיעה בסביבה ולצמצום עלויות הדשן”.
ד”ר אילן בן נח: “תיזמון ומינון מיטביים של ההשקיה, כלומר קביעת מנות ותדירות ההשקיה, עשוי לשפר משמעותית את כמות ואיכות היבול ואת יעילות ניצול המים בגידולים רבים. תיזמון ההשקיה תלוי בגורמים רבים כגון: תכונות הקרקע, סוג הגידול, שיטת ההשקיה ותנאיי מזג אוויר. באופן כללי, מטרת ההשקיה הינה להגדיל את זמינות המים (ולפעמים גם להדיח מלחים), אולם, ההשקיה מפחיתה את זמינות החמצן הדרוש לנשימת שורשים ולהתפתחות הצמחים. במחקר זה אנו מציעים גישה וכלים חדשים לקביעת תיזמון ההשקיה תוך שימוש בנתונים בזמן אמת (חיישני קרקע ומזג אוויר), מודל פיזיקאלי לתיאור זרימת המים, הסעת המלחים ותנועת החמצן בקרקע, ומודל אופטימיזציה רב-פרמטרים לקביעת תיזמון ההשקיה תוך איזון שיקולים של זמינות מים, זמינות חמצן, השפעת מליחות ושיקולים אגרוטכניים (של המגדל)”.
ד”ר עומר פרנקל: “המיקרוביום של הקרקע מכיל מגוון רחב של מטבוליטים משניים שעשויים לשמש ארסנל כחומרים נגד פתוגנים פטרייתיים. עם זאת, ניסיונות לבודד חומרים אלו הניבו רק הצלחה מועטה בניצול המאגר העצום שכן גישות מסורתיות לזיהוי ובידוד תרכובות מובילות לעתים קרובות לבידוד סופי של תרכובות ידועות. הצעת המחקר שזכתה למימון של BARD-Pioneer הוגשה על ידי ד”ר עומר פרנקל ופרופסור שון ברדי מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, ובשיתוף עם ד”ר אדי סיטרין ד”ר דרור מינץ וד”ר יהודית כהן. מטרה הכוללת של המחקר היא לסנתז תרכובות אנטי-פטרייתיות חדשות ממיקרוביומים של קרקעות ומצעי גידול סופרסיבים, לבחון את פעילותן כנגד פתוגנים שוכני קרקע, ובכך לספק חלופות בנות-קיימא לקוטלי פטריות כימיים הזמינים כיום. הצעת המחקר כוללת שימוש בשיטות מתקדמות לביטוי ובידוד של מטבוליטים משניים מחיידקים בעלי פעילות אנטי פטרייתית, וממטגנומים של אוכלוסיות שלא ניתן לבודד במצעים מוכרים כולל ביטוי הטרולוגי של קבוצות גנים ביוסינתטיים וסינתזה ישירה של תרכובות אנטי-פטרייתיות באמצעות פלטפורמתsyn-BNP . החומרים יבדקו במעבדה לזיהוי מנגנוני הפעולה כנגד פתוגנים פטריתיים”.