יריחימוביץ ורד Ph.D.

במעבדה אנו מתעסקים בפרויקטים שונים הקשורים ב:

לימוד תהליכים המבקרים פריחה וסירוגיות באבוקדו ובמנגו.

סירוגיות היא תופעה הקיימת במגוון עצי פרי ובאה לידי ביטוי בתנודתיות יבול של שנת שפע ושפל. במעבדה, אנחנו מנסים  להבין מהו המנגנון דרכו עומס הפרי מדכא את החזרה לפריחה באבוקדו ובמנגו. מצאנו, כי כמו במיני עצי פרי נוספים, באבוקדו ‘האס’ ובמנגו ‘שלי’ עומס הפרי משפיע על ביטוי של גנים המקודדים לחלבונים המשויכים למשפחת FT/TFL1 הנוטלים תפקידים מרכזיים בבקרת תהליך המעבר לפריחה.  במקביל, תוצאות מחקר עדכני שערכנו, הצביעו על כך ששינויים במאזן האוקסין בפקעי אבוקדו ‘האס’ הנגרמים כתוצאה מעומס פרי גבוה, קשורים בעיכוב המעבר לפריחה, בין היתר, על ידי השפעה על ביטוי PaTFL1 המשפיע על ארכיטקטורת התפרחות. ההשלכות היישומיות של ממצאי העבודה במעבדה, באות לידי ביטוי בניסויי שטח, ע”י שימוש בטיפולים הורמונליים שונים למיתון סירוגיות.

לימוד תהליכים המבקרים תהליכי נשירת חנטים במנגו 

אחוז פרי המנגו הנותר באופן טבעי על העץ נמוך יחסית בשל תהלכי נשירת חנטים  המושפעים  בעיקר מתנאי חום קיצונים לפרקי זמן ממושכים ומעקות ביוטיות. במעבדה, אנו מנסים להתחקות אחר השינויים המתרחשים בעת נשירת חנטים במנגו ומבקרים את התהליך.  כך לדוגמא במחקרים שערכנו בעבר נלמדו השינויים המתרחשים בעת נשירת חנטים במנגו הקשורים ליצירה ותגובה לאתילן ולאוקסין. השתמשנו במערכת ענפונים מנותקים נושאי חנטים מהזן ‘קנט’, ובעצים במטע, בהם הושרו תהליך נשירה ע”י אתפון. על בסיס הנתונים שאספנו הצענו כי אתפון משרה ירידה ברמת האוקסין החופשי באזור ר”נ, בין היתר ע”י פגיעה בביטוי גנים המקודדים לנשאי אוקסין וגם ע”י השראת יצירת תצמידי אוקסין. בהמשך, בעקבות אנליזה טרנסקריפטומית שביצענו לבחינת שינויים המתרחשים לאחר טיפול באתפון בזן ‘קנט, דיווחנו על זיהויי ואפיון  שני גני IDA-like ממנגו, המקודדים לחלבונים Inflorescence Deficient in Abscission (IDA) המשחקים תפקיד בבקרת תהליך הניתוק. הצענו כי בדומה למדווח בצמחי מודל, חלבונים אלו לוקחים חלק בתיווך שרשרת אירועים המובילה לנשירת חנטים במנגו.

לאחרונה, מצטברות עבודות המורות כי יישום אקסוגני של מימן גופריתי,(H₂S) המקנה עמידות בתנאי עקות, מדכא תהליכי נשירה של פירות ופרחים. בעקבות עבודת אלו במחקר נוכחי אנו מנסים לבחון יישום טיפולי NaHS (כדונור של   H₂S) להפחתת נשירת חנטים/פרי, על רקע צפי של עומסי חום גבוהים.

בירור זני אבוקדו חדשים

שטחי האבוקדו הנטועים כיום בישראל נעים סביב 150,000 ד’. למרות המצב השפיר של גידול האבוקדו בארץ, לזנים המסחריים  המרכזים בישראל יש מספר חסרונות ידועים. זן ה’האס’ הינו המבוקש ביותר בשוקי העולם והוא מצטיין בעונת קטיף ובחיי מדף ארוכים, בטעם טוב וצבע קליפתו בהבשלה הוא שחור, התואם את העדפות השוק. ישראל היא היצואנית הגדולה היחידה שזן זה מהווה אצלה כ- 50% מהיקף הייצוא. הסיבות לכך היו עד כה: פרי קטן, יבול סירוגי ואי התאמה אקלימית של זן זה לאזורי הגידול החמים בישראל. ה’אטינגר’, הינו זן בעל קליפה ירוקה שהתגלה בארץ והפך למסחרי בישראל. הוא מצטיין בגודל ובמראה אטרקטיביים וביבולים גבוהים ויציבים מאלו של ה’האס’, אך התמורה עבורו בשוקי הייצוא נמוכה מזו של ה’האס’. בשנים האחרונות הצטמצם היקף נטיעות ה’אטינגר’ והוא ניטע בעיקר בתור מפרה (טיפוס פריחה B). מסתמן אם כן, כי הרכב זני האבוקדו בישראל מהווה צוואר בקבוק לענף, אשר ניתן לפרוץ אותו בדרך של השבחה ובירור זנים חדשים האמורים להעלות ולייצב את היבולים ולהביא לשוק פרי ישראלי ייחודי ואיכותי.

בשנים 2009 עד 2019 פעלנו במסגרת תכנית השבחה שמטרתה הייתה לייצר בדרך של בירור והכלאות זני אבוקדו ייחודיים ומשופרים. במהלך התוכנית ביררנו 26 טיפוסי מעניינים (בעלי פוטנציאל להפוך לזנים חדשים). טיפוסים אלה הורכבו בחלקות מבחן בחוות הניסיונות בעכו ובחלקות מודל במספר אתרים בארץ ונמצאים כיום בשלבים מתקדמים של תהליך בירור נוסף הכולל, איסוף נתוני אחסון, מדדי סירוגיות ועמידות לתנאי עקה שונים.

לאחרונה, הוגדרה הדרישה להשבחת עצי פרי תוך התאמה לאזורי הגידול ולמגמות האקלימיות המשתנות. לגבי אבוקדו, הוגדרה דרישה לבירור והשבחה של טיפוסים דמויי ‘האס’ פוריים. בהתאם לכך, בתוכנית ההשבחה הנוכחית,  המהווה תוכנית המשך, אנו מתמקדים ב (א). המשך בירור זנים דמויי ‘האס’ מוקדמים או מאוחרים לעונה השומרים על יתרונותיו, בעלי פוריות יציבה וגבוהה. (ב) בירור זנים דמויי ‘האס’ מטיפוס פריחה B, המצטיינים באיכות פרי גבוהה ועשויים להוות תחליף ל’אטינגר’ כמפרים. (ג) בירור זנים דמוי ‘האס’ בעלי התאמה אקלימית לתנאים הייחודיים של העמקים המזרחיים ושל הנגב הצפוני והמערבי. (ד) פיתוח סמנים לתכונות כמו צבע קליפה וקבוצת פריחה שיאפשרו בירור בשלב הנבט לתכונות רצויות. יצירת כלים מעין אלו יהוו כלי תומך טיפוח שיאפשר מיון של מספר תכונות מרכזיות ברמת הנבט, הגדלת נפח הסריקה של תוכנית הטיפוח, וצמצום השטח הנדרש לבחינה.