סימון מיכאלי Ph.D.

בקרת הזדקנות והבשלה של תוצרת חקלאית ע”י מנגנוני פירוק תאיים

ביוסינתזה של מרכיבי תאים (מטבוליטים, מקרו-מולקולות, אברוני תא וכו’) מהווה תהליך הכרחי לקיום כל צורות החיים. במקביל, מנגנוני פירוק מבטיחים איזון ושמירה על שיווי משקל, בעיקר כשיש צורך בהסתגלות לשינויים סביבתיים ולתכניות התפתחותיות. כאשר איזון זה מופר, ישנה האצה של התפתחות מחלות והזדקנות, עד כדי מוות.

לצמחים (כמו שאר היצורים האאוקריוטים) ישנם מספר מנגנוני פירוק, כגון אוטופאג’י או מנגנון היוביקוויטין-פרוטאזום. מנגנונים אלה מראים מעורבות חזקה בהזדקנות וקביעת אורך החיים של בע”ח, צמחים ופטריות, כמו גם של תוצרת חקלאית (עלים, שורשים ופירות).

במחקרנו נזהה את המנגנונים המולקולריים המבקרים הזדקנות עלים והבשלת פרי, ונשתמש בידע זה כדי להאריך חיי מדף ולשפר איכות תוצרת. מטרת העל היא מזעור איבוד ובזבוז מזון והגדלת הבטחון התזונתי בארץ ובעולם.

שיטות

ביולוגיה מולקולרית, פיזיולוגיה של הצמח והפרי, ביוכימיה, גנטיקה (כולל עריכה גנומית), פרוטאומיקה ומיקרוסקופייה מתקדמת.

מחקרנו מתבצע על

עגבניות, ארבידופסיס ובננה

נשמע מעניין? מתעניינות/ים במחקר לתואר שני או דוקטורט?

צרו קשר!