סיגל בראון מיארה Ph.D.

בעולם החקלאות, נמטודות טפילות לצמחים מהוות איום חמור על היבולים והפוטנציאל הכלכלי של החקלאים. הנזק שהן גורמות יכול להיות רב עוצמה, אך לעיתים קרובות החקלאים אינם מודעים לפחת הניכר ביבול הנגרם על ידי נמטודות, מה שמקשה על איבחון ומניעת הנזק הנרחב. שוק הנמטוצידים וחומרי החיטוי, מצדו, הוא שוק דינמי ורגיש מאוד, הנמצא תחת רגולציות קפדניות שמטרתם לצמצם שימוש בתכשירים רעילים  ממניעים של בריאות האדם והסביבה. מגמה זו מובילה למעבר לחומרים בעלי טווח פעילות צר יותר, הדורשים התאמה לממשק ההדברה כנגד נמטודות.

במעבדתנו הממוקמת במכון וולקני במחלקה לאנטומולוגיה והיחידות לנמטולוגיה וכימיה, אנו עוסקים במחקר יישומי ובסיסי שמטרתו להגיע לתובנות שיביאו לפיתוח ממשקים לשמירה על הסביבה ויספקו הדברה  ברת קיימא של נמטודות. במחקר היישומי, אנו מתמקדים בפיתוח ממשקי הדברה מותאמים , תוך הבנה מעמיקה של הקומפלקס האקולוגי בקרקע. ברור לנו כי המחקר במעבדה על פתוגן בודד אינו תמיד משקף את התנאים האמיתיים בשדה, ולכן אנו חותרים להבנת האטיולוגיה של המחלה על כל רכיביה והשפעתם הכוללת. הבנה זו מאפשרת לנו לפתח שיטות הדברה מדויקות ויעילות יותר.

בנוסף, אנו חוקרים את השפעת התחממות הגלובלית על התפשטות הנזק של נמטודות, כך במחקר שמומן ע”י קרן המדענית הראשית של משרד החקלאות, הראנו לאחרונה כי נמטודות כמו Meloidogyne spp ו-Pratylenchus capsici, אשר גורמות לנזק משמעותי בארץ ובעולם, מראות כושר ריבוי גבוה יותר בטמפרטורות גבוהות. נתונים אלו מחייבים אותנו להתאים את ממשקי ההדברה לתנאים המשתנים, כדי להבטיח שמירה על היבול ותפוקה אופטימלית.

במחקר בסיסי במעבדתנו, אנו חוקרים לעומק את תפקיד משפחת חלבונים “אפקטורים” המופרשים על ידי הנמטודות מבלוטות ההפרשה במהלך ההדבקה. חלבונים אלו חשובים לביסוס תאי ההזנה של הנמטודות, ומסייעים להן בבלימת מוות תאי מתוכנן  ומעורבים במניפולציה של מערכות ההגנה של הצמח. הבנה מעמיקה של פעילות זו תאפשר לנו לפתח אסטרטגיות חדשות להתמודדות עם הנמטודות.

מעבר לכך, אנו מקדמים שיתופי פעולה עסקיים ופרויקטים חדשניים כגון פיתוח מדביר ביולוגי המבוסס על נמטודות טורפות הניזונות מנמטודות טפילות, ופיתוח פילמים לוכדי נמטודות. מטרתנו היא לפתח מוצרים ברי קיימא שמציעים פתרונות חדשניים ויעילים לניהול נמטודות, תוך שמירה על הסביבה ובריאות האדם.