דרובי סמיר פרופסור מן המניין

נושאי מחקר עיקריים

הדברה ביולוגית של גורמי ריקבון בתוצרת חקלאית לפני ואחרי הקטיף

נושא השימוש בחומרי הדברה בחקלאות ממשיך להיות במוקד הדיון הציבורי והממלכתי ברוב המדינות בעולם. בעקבות המודעות הגבוהה לאיכות ובטיחות המזון בכלל ושאיריות חומרי הדברה במזון בפרט, והשפעתם השלילית ארוכות הטווח של חומרים אלה על בריאות הציבור והסביבה מתגברת הדרישה לתוצרת חקלאית טרייה ללא שאיריות של כימיקלים.
נעשים מאמצים רבים למציאת אמצעי חלופיים להגנה מפני מחוללי מחלות ומזיקים. בהקשר זה, מתבצעות במעבדתנו עבודות מחקר הבוחנות כיוונים שונים לרבות שיטות ביולוגיות וכן שימוש בחומרים טבעיים הנחשבים כלא מסוכנים לצרכן המוגדרים כללית כ- GRAS Regarded as Safe) Generally) ושהם בעלי פעילות אנטימיקרוביאלית אשר יוכלו להחליף את הכימיקלים הסינטטיים הרעילים.
במסגרת פרויקט ההדברה הביולוגית, אנו חוקרים מנגנון הפעולה של מיקואורגניזמים אנטגוניסטים (בעיקר שמרים), שיטות יישום שונות ופיתוח פורמולציות למוצרים מסחריים.

חקר המיקרוביום של תוצרת חקלאית לאחר הקטיף
מגוון רחב של מיקרואורגניזמים מאכלסים חלקים פנימיים וחיצוניים שלצמחים ובעלי חיים ומהווים את המיקרוביום המקיים יחסי גומלין רציפים ולרוב חיוביים במערכת ביולוגית מאוזנת. עם התקדמות המחקר, מתחדדת המשמעות והחשיבות של מיקרואורגניזמים בתהליכים ותופעות בעולם הטבע. בתחום המחקר הביוטכנולוגי, נעשה ניסיון לרתום את הידע שנצבר לטובת רווחת אוכלוסיית כדור הארץ ההולכת וגדלה בהתמדה.
במעבדתנו מתבצע מחקר מקיף השואף להבין תפקיד אוכלוסיות המיקרואורגניזמים (המיקרוביום) החיים על פני השטח של פירות וירקות במניעת התפתחות גורמי ריקבון של פירות וירקות לאחר הקטיף, ואפשרות השימוש במניפולציות של המיקרוביום לפיתוח טכנולוגיות חילופיות לשימוש בחומרי הדברה. המחקר כולל הבנת המבנה של הקהילות המיקרוביאליות על פירות וירקות:יש צורך לחקור המנגנון המעורב בהתהוות ודינמיקה של הקהילות המיקרוביאליות על פני השטח של הפירות וכיצד הן מושפעות על ידי יחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין המטבוליטים של הפירות. הבנה זאת תסייע לנו לפתח גישות חדשניות להדברה ביולוגית במטרה להפחית הפסדים בתוצרת חקלאית טרייה בצורה יעילה ובטוחה.