אייל פרידמן Ph.D.

מיני הבר של גידולי החקלאות המודרנים עברו אבולוציה מהירה מתנאי סביבה משתנים לסביבה חקלאית יציבה. עם זאת, שינויי אקלים תמידיים מחייבים חזרה למקורות השונות על מנת לתת מענה לצפי של מחסור ביבולים ובאיכותם בעתיד הנראה לעין.  הסטורית גילוי הגנים המבקרים את אותם שינויים שחלו במעבר בין גידול בר לתרבות מייצג את סדר ברירת הטיפוסים לגידול חקלאי. בעוד עבור התכונות הנראות לעין שאומצו כבר בתחילת החקלאות (לדוגמא, פריקות שיבולת) נמצאו המוטציות  העיקריות, וכנ״ל עבור איכות וטעם הפירות (לדוגמא, רמת סוכר בעגבניות), הרי שעבור השינויים המטבוליים המווסתים הומאוסטזיס של הצמחים תחת סביבה ביוטית ואביוטית משתנה רב הנסתר על הגלוי. האומדן עבור חלק מהגידולים הוא כי מאגר הגנים של הגידול התרבותי מכיל פחות משלושה אחוז מכלל השונות הגנטית שבמאגר הגנים הראשוני, קרי מיני הבר הקרובים (אלו מוכלאים בקלות עם מחסומי רביה מינימליים
כיצד ניתן לאתר שונות אללית רלוונטית לשיפור ניצולת הגידול תחת סביבה משתנה? התכונות החקלאיות, כמו גם האקולוגיות (וויסות האינטרקציה של הצמח עם הסביבה), הינן מורכבות, תלויות אחת בשניה ומקודדות על ידי מערכת גנטית פוליגנית. הדבר נכון גם לתופעת האון-מכלוא (הטרוזיס) הנובעת מאינטרקציה בין אללים בדור הראשון של מכלואים בטיפוח. אנו מפתחים ומיישמים שיטות חישוביות,מולקולריות והנדסיות (פנומיקה)  על מנת לאתר ולחקור גנים ומנגנונים המווסתים אדפטציה לסביבה משתנה
איתור שונות ברזולוציה גבוהה מוביל אותנו לשלב גנטיקה כמותית עם ביוכימיה על מנת להבין את היתרון  הפונקציונלי בלהיות שונה מהרגיל תחת סביבה משתנה