סיונוב אדוארד Ph.D.

לפתוגנים פטרייתיים יש השפעה עמוקה על בריאות האדם, בטיחות ובטחון המזון. מיקוטוקסינים הינם מטבוליטים משניים המיוצרים ע”י מינים רבים של פטריות עובש. נוכחותם ברמה גבוהה של המיקוטוקסינים במזון יכולה לגרום פגיעה קשה במגוון אברים ורקמות. רוב המיקוטוקסינים רעילותם אקוטית, אך עיקר חשיבותם מבחינת בריאות הציבור, הינה רעילותם הכרונית, חלקם ידועים כמעוררי גידולים סרטניים וכמשפיעים על התגובות האימיונולוגיות. המצאותם של מיקוטוקסינים במגוון רחב של תוצרת חקלאית גורמת נזק כלכלי עצום. מיקוטוקסינים יכולים להיווצר בגידולים חקלאיים עוד בשדה, בתנאי עקה כמו יובש. גם תנאי אחסון לא נאותים כגון טמפרטורות ולחות גבוהות מאפשרים את התפתחותם. ניתן למוצאם במזון גם לאחר שהפטרייה נעלמה. המעבדה שלנו בוחנת את המניעים המולקולריים ואת התנאים הסביבתיים הקשורים להתפתחות פטריות עובש מיקוטוקסגניות ולייצור של מיקוטוקסינים בסחורות חקלאיות, במזון גולמי ומעובד. אחד מכיווני המחקר שלנו מתמקד במציאת ופיתוח תרכובות טבעיות ואמצעי בקרה ביולוגיים למניעת/בלימת זיהומים פטרייתיים ומיקוטוקסינים במזון ובסחורות חקלאיות. בנוסף, אנו בוחנים גישות חדשות של טיפולים משולבים המכילים תרכובות טבעיות ותרופות אנטי-פטרייתיות קונבנציונליות על מנת למנוע התפתחות של עמידות לתרופות אנטי-פטרייתיות ולהשיג פעילות סינרגטית כנגד זיהומים פטרייתיים.

העמידות לתכשירים אנטי-פטרייתיים גוברת, ומאיימת על יציבות הבקרה ארוכת הטווח של פתוגנים פטרייתיים בסביבה חקלאית. בהקשר זה, אנו חוקרים מנגנונים חדשים של עמידות של פטריות עובש לפונגיצידים והשפעתם על ייצור מיקוטוקסינים ואלימות של פטריות מיקוטוקסגניות.