אודות

מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני הוא מוסד המחקר החקלאי הגדול ביותר בישראל, מהידועים מסוגו בעולם והוא יחידת סמך עצמאית במשרד החקלאות וביטחון המזון.

בשנת 1921 הקים יצחק-אביגדור אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) את תחנת הניסיונות לחקר החקלאות שהפכה לימים למנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני. וולקני ראה בחזונו הקמת תשתית לחקלאות תעשייתית, מודרנית ומתקדמת המשאירה מאחור שיטות מסורתיות שהיו מקובלות באזור. המכון הפך למפעל חייו, ובהמשך נהיה מנוע הצמיחה המרכזי של החקלאות בישראל לפני קום המדינה ולאחר הקמתה ואף מוקד עולמי של חדשנות חקלאית.

החזון שלנו הוא חקלאות ישראלית בת קיימא, מותאמת אקלים, מבוססת נתונים ומדייקת. משימתנו היא להוביל ולהצטיין במו”פ חקלאי וחדשנות טכנולוגית במענה לאתגרי החקלאות הישראלית בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים לבניית חקלאות מקומית איתנה כמודל עולמי.

המטרות שלנו כוללות: מתן פתרונות לאתגרי החקלאות תוך התחשבות בסביבה; פיתוח ידע וטכנולוגיות לטובת החקלאות תוך שמירה על הסביבה; הכשרת דור העתיד של מומחים בתחום החקלאות; מסחור ידע וטכנולוגיה; יצירת מידע תומך החלטות וסיוע בקביעת מדיניות מבוססת נתונים; הובלה בינלאומית במו”פ חקלאי תוך יצירת שותפויות אסטרטגיות; והעמקת פעילות משותפת עם בעלי עניין בשרשרת הערך בחקלאות הישראלית.

כיום פועלים במכון וולקני שישה מכוני מחקר הממוקמים בקמפוס המרכזי בראשון לציון: המכון למדעי הצמח; המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה; המכון למדעי בעלי חיים; המכון להגנת הצומח; המכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית; והמכון להנדסת מערכות חקלאיות וביולוגיות. מעבר לכך, למכון ישנם שני מרכזי מחקר הממוקמים בקמפוסים בנווה יער ובגילת.

מכון וולקני מונה כ- 180 קבוצות מחקר המובילות מאות תוכניות מחקר ומפרסמות כ- 300 מאמרים מדעיים מדי שנה בכתבי עת בינלאומיים. נוסף על כך, חוקרות וחוקרי מכון וולקני מנחים כ- 350 סטודנטים (תואר שני, שלישי ובתר דוקטורט) בעבודותיהם לתארים מתקדמים; והם מלמדים במוסדות להשכלה גבוהה בקורסים מתקדמים במדעי הטבע והחקלאות.

למכון וולקני תרומה אדירה לביטחון המזון בישראל ובעולם. התשתית המדעית שהוא מספק מגדילה את יכולתם של חקלאים ישראלים לספק תצרוכת איכותית ומספקת לשוק המקומי ולהתחרות בשווקים בין-לאומיים. בשנים האחרונות שם המכון דגש בפיתוח חקלאות מחדשת ומשמרת שתאפשר מארג נכון בין השטחים הפתוחים,  העירוניים והחקלאיים עבור הדורות הבאים.

כחלק מהפעילות להטמעה ולמסחור של ידע, פועלת במכון וולקני יחידת מסחור הידע והטכנולוגיות “קידום”, המגינה על הקניין הרוחני הנצבר ומקשרת בין מחקר לגופים עסקיים הממסחרים את הטכנולוגיות והפיתוחים ומפיצים אותם בעולם. עד כה רשם המכון מעל 150 זנים פעילים ויותר מ- 180 משפחות פטנטים. בין הזנים המפורסמים שפותחו: מלון “גליה”, זית “ברנע”, אגוזי אדמה “שולמית” ו- ”חנוך”, מנדרינה “אורי”, מנגו “מאיה” וזני חיטה חדשים.

צוותי המחקר של מכון וולקני פועלים כיום לפתח זנים ייחודיים של ירקות ופירות שיהיו עמידים בתנאי האקלים המשתנה וזאת מבלי להפחית את האיכות ואת הטעם. חוקרי המכון פועלים לפתח שיטות השקיה חדשניות המפחיתות משמעותית את צריכת המים ומרחיבות את השימוש במים מושבים (קולחים). המכון עמל על מציאת פתרונות מתקדמים לאחסון תוצרת חקלאית ולהארכת חיי המדף שלה, על פיתוח אמצעי הדברה ידידותיים לסביבה ועל מקסום תנובת החלב תוך שמירה על רווחת בעלי החיים. דגש מיוחד ניתן לפיתוח אוטומציה ורובוטיקה להפחתת כוח האדם בחקלאות ולשימוש בבסיסי נתונים לטובת חקלאות מדייקת ומבוססת בינה מלאכותית.

מכון וולקני הוא גם ביתו של בנק הגנים הישראלי, האחראי לאיסוף ולשימור המגוון הגנטי של צמחיית ישראל לטובת פיתוח עתידי של חקלאות, ביוטכנולוגיה ותעשיות ביו-רפואיות. מכון וולקני גאה גם לשמר מגוון עצום של אוספים חיים (“אוצרות וולקני”) של גידולים חקלאיים הכוללים תפוח, אגס, תאנה, מנגו, הדרים, אפרסמון, ליצ’י, אבוקדו, זית, גפן, שקד, רימון, משמש, פקאן, שזיף, שסק וחבוש. כל אחד מהאוספים מכיל עשרות עד מאות זנים הכוללים זני אינטרודוקצייה, זנים שפותחו במהלך תוכניות ההשבחה הרבות, כנות ועצים עתיקים.

מכון וולקני גאה גם בקשר שלו לקהילה וזאת בזכות היחידה לנוער שוחר מדע, המארחת מדי שנה אלפי תלמידים ותלמידות ומכשירה מאות מורים במרכז להכשרת מורים למדעי החקלאות.