מוסיפים לדגים צבע

אני בטוח כי בזכות הכלים של העריכה הגנומית נוכל בעתיד לאכול דגים זולים יותר, בעלי איכות תזונתית מוגברת, מראה אטרקטיבי, קיימות גבוהה, וטעם משופר.

המעבדה עוסקת בחקר מנגנונים המבקרים סטרס ומטבוליזם במוח הדג, בדגש על דג האמנון שהנו הדג המגודל ביותר בישראל ואחד המינים המגודלים ביותר בחקלאות המים העולמית. סטרס מהווה גורם שלילי בחקלאות המים הפוגע בקצב גדילת הדג, מדכא אכילה, מגביר רגישות למחלות ועלול אף להוביל לתמותות משמעותיות במהלך הגידול. לעומת זאת, מסלולים מסויימים המבקרים את המטבוליזם בחיה עשויים לשפר קצבי גדילה, להגביר את מסת השריר (החלק האכיל בחיה) ואת נצילות המזון. בהתאמה, זיהוי מנגנונים המבקרים תכונות אלו ופיתוח כלים מולקולריים או תזונתיים לשליטה בהם עשויים לאפשר שיפור ביצועים בחקלאות מים, הגברת התפוקות והוזלת הדג לצרכן. בהתחשב באיכות התזונתית הגבוהה של מנת דג, ובקצב גידול האוכלוסיה בישראל ובעולם, אנו שואפים להשתמש בידע ובכלים המפותחים במעבדה בכדי להגביר את האספקה של חלבון דג איכותי, זמין, טעים וזול לצרכן.

כדור הארץ מכונה גם “הכוכב הכחול” משום שרובו מכוסה מים. ככל שהאנושות ממשיכה לגדול, שטחי היבשה הולכים ומתכסים בבני אדם ובצרכיהם הקיומיים (מגורים, חקלאות לייצור מזון, מפעלים וכו’) והצורך לאספקת מזון גדל אף הוא. לכן, יש צורך בפתרון ישים ואפקטיבי שיאפשר הפחתת השימוש החקלאי בשטחי יבשה לטובת אספקת חלבון זמין ונגיש. בנוסף, בארבעים השנים האחרונות הדייג האינטנסיבי הוביל לפגיעה באוכלוסיות דגים רבות, אך לא הוביל לעליה באספקת חלבון דגים. חקלאות מים מהווה פתרון בעל ישימות ממשית ופוטנציאל רב להשפעה על העולם בו אנו חיים ואנו עוסקים בתחום מתוך שאיפה להשפיע לטובה.

אני מודה מאוד לאנשים שעוזרים לנו לאורך הדרך: לגב’ עדי שגב-הדר, מנהלת המעבדה תרומה משמעותית הן לפיתוח הטכנולוגיה לעריכה גנטית באמנון והן למחקרים רבים המבוצעים במעבדה. כמו כן, אנו זוכים לסיוע רב מהגב’ טטיאנה סלוסמן האחראית על הטיפול בדגים. יחד עם צוות הסטודנטים, המחקרים במעבדה מבוצעים בשיתוף עם מעבדות נוספות במדגה מכון וולקני, במרכז לחקלאות ימית באילת ומעבדות בחו”ל.