מפתחים רימונים תחת אתגרי שינויי האקלים

הרימון הוא פרי בעל משמעות עמוקה בתרבות ישראל, המסמל שפע, פוריות וברכה, מעטר כלי קודש, תכשיטים ויצירות אמנות, ומהווה אחד מסמליו המובהקים של חג ראש השנה בתרבות היהודית. המסורת מספרת כי ברימון יש 613 גרגירים (לא בדיוק כך במציאות) , כנגד 613 המצוות בתורה. אכילת הרימון בראש השנה מלווה באיחול “שתהא שנה טובה ומתוקה” “ושנהיה מלאים מצוות כרימון” המבטאת שאיפה להיות אנשים טובים יותר בשנה החדשה. מעבר לסמליותו, הרימון הוא פרי בעל ערך תזונתי גבוה. הוא עשיר בנוגדי חמצון, ויטמין C ומינרלים שונים. מחקרים מצביעים על תכונותיו הבריאותיות, כולל תרומתו לבריאות הלב וכלי הדם.

ד”ר תמר אזולאי-שמר, חוקרת וראש יחידת מטעים בנווה יער מכון וולקני:

“בחרתי לעסוק במחקר והשבחה של עצי פרי נשירים ובניהם רימונים מתוך הבנה עמוקה של חשיבותם הרבה, הן מבחינה חקלאית-כלכלית והן מבחינה תרבותית. הרימון, מלבד היותו סמל מסורתי בתרבות היהודית, ענף גידול הרימון הוא גם ענף חקלאי חשוב הניצב בפני אתגרים משמעותיים. בעידן של שינויי אקלים ואתגרים חקלאיים גלובליים, פיתוח זנים חדשים של רימונים הוא קריטי. אנו מתמקדים ביצירת זנים עמידים יותר לתנאי אקלים משתנים, העשירים יותר באנטיאטקסידנטים וחומרים בריאותיים, בעלי יכולת אחסון משופרת ומועדי הבשלה מגוונים. זאת, כדי להבטיח אספקת מזון יציבה ומגוונת לאוכלוסיית העולם הגדלה, תוך התמודדות עם בעיות החקלאות העכשוויות. השבחת רימונים אינה רק עניין של שיפור טעם או מראה; זוהי משימה חיונית לביטחון תזונתי ולשמירה על מסורת חקלאית עשירה בפני אתגרי העתיד.

יחידת המטעים בנווה-יער עוסקת בהשבחה של עצי פרי נשירים שנים רבות. פיתוח הזנים החדשים עושה שימוש במאגר גנטי בן 50 שנה, מהגדולים בעולם, הכולל זנים תרבותיים מסחריים וכן זנים עתיקים מאוד של עצי פרי נשירים בניהם רימונים. בתהליכים של השבחה ושימוש בכליים גנטים ואחרים אנו מפתחים זני רימונים שונים. בתקופה האחרונה, עם ההתחממות הגלובלית, השינויים האקלימיים והאתגרים הביטחוניים, השבחת זני רימון חדשים ע״י יחידת המטעים בנווה-יער קבלה משמעות חדשה. פיתוח זנים כמו ‘נטע-ני’, ‘קדם’ ו’עמק פלוס’, זנים המשלבים בכירות (עונת הבשלה מוקדמת), טעם מעולה ועמידות לתנאי אקלים קשים, מדגים את היכולת להתאים את הגידולים המסורתיים לאתגרים האקלימים העתידים. בנוסף, פותחו זנים נוספים חדשים המותאמים לאזורים חמים ובעלי עמידות גבוהה לתנאי אקלים קיצוני, וכיום זנים אלו נבחנים לגידול באזור העוטף אשר נפגע קשות במלחמת “חרבות ברזל”. מחקר ופיתוח לשיקום החקלאות בדרום משקף את רוח ההתחדשות וההתמודדות של החברה הישראלית. ענף הרימון בישראל מבוסס על שיווק מקומי ובעיקר יצוא תחרותי בשווקי העולם. בכדי להתמודד בהצלחה בשווקי הייצוא, קיימת חשיבות רבה מאוד למועד ההבשלה של הפרי על מנת להגיע לשווקים עם פרי רימון איכותי במועדים בהם ניתן לקבל תמורה גבוהה בשווקים. פיתוח זנים שונים המבשילים בחלון זמנים רחב, מאמצע יולי עד תחילת נובמבר מחזק את מעמדה של ישראל בשוק העולמי ותורמת לכלכלה המקומית.

ד״ר אזולאי-שמר:” מספרת שהמחקר והפיתוח של ענף הרימון, אינו רק אתגר מדעי וחקלאי עבורה. ״אני נהנית מקידום מחקרים משותפים יחד עם חקלאים, מדריכים וחוקרים שונים בתחום,  בניהם עם דר׳ דורון הולנד אשר הוביל את המחקר וההשבחה ברימון בנווה-יער, עד ליציאתו לגמלאות, והיום ממשיך בתרומתו בפרויקטים רבים ומגוונים. מחקרים רבים נוספים מתבצעים במסגרת שיתוף פעולה ביחידת המטעים. הרימון מכיל שפע חומרים הגורמים להאטה של דלקות, טרשת עורקים ותופעות הזדקנות. יחד עם פרופ׳ רחל אמיר (מכון מחקר מיגל), אנו בוחנים את בקרת ייצור החומרים הפעילים ברימונים, וזיהוי המסלולים שמובילים ליצירתם. ענף הרימון בישראל מבוסס על שיווק מקומי ויצוא תחרותי בשווקי העולם. לאור זאת ישנה חשיבות רבה גם לכושר השתמרות הפרי בקירור במהלך המשלוח לשווקים בחו”ל, במיוחד לאזורים מרוחקים כמו צפון אמריקה והמזרח הרחוק ששם הביקוש לזנים מתוקים מוקדמים הולך וגובר. בפרויקט מחקר נוסף, יחד עם דר׳ רון פורת, ממחלקת חקר תוצרת חקלאית ומזון במכון וולקני, אנו בוחנים את כושר אחסון של זנים ומכלואי רימון חדשים, תוצרי תוכנית ההשבחה של יחידת המטעים בנווה-יער.

המחקר והפיתוח נעשה במאמץ משותף של חוקרים וחקלאים רבים. פרופ׳ רחל אמיר, ד״ר רון פורת, יחידת המטעים בנווה-יער: דר׳ דורון הולנד, עירית בר-יעקב, טלי טרינין, רותם הראל בז׳ה, כאמל חטיב, למדריכי שה״מ ולמגדלים יהודה קרון ממשמר הנגב. וכמובן תודה לגורמים המממנים, בהם המדען הראשי ו- BARD.

לפרטי התקשרות נא פנו לד״ר תמר אזולאי-שמר, המכון למדעי הצמח, המחלקה למדעי עצי פרי, נווה יער, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני shemer.tamar@volcani.agri.gov.il