חמצן דו-חנקני הוא גז חממה שנמצא באופן טבעי באטמוספירה, אבל האדם גורם לתפוצה נרחבת שלו באמצעות שימוש בדשנים מבוססי חנקן לצורכי חקלאות. ע”פ הערכות, כ-40 אחוזים מכלל הפליטות של חמצן דו-חנקני בעולם נובעות מפעילות אנושית ובארה”ב הראו כי כ- 74 אחוזים מהפליטות של גז החממה הזה נובעות מהסתמכות גדולה של האדם על דשנים בחקלאות כדי לגדל כמות מספקת של מזון.
עד כה בוצעו ניסויים מוצלחים על גידולים של תירס וחיטה. המטרה הסופית של המחקר היא לפתח מוצר מיקרוביאלי לשימוש החקלאים, שיוכל להפחית בעשרות אחוזים את פליטת גז החממה מקרקעות חקלאיות ומתאפיין בחיי מדף ארוכים. הניסויים כעת מתמקדים ביציאה משלב המעבדה והחממה לניסויי שטח.
ד”ר דרור מינץ: “היום, לא רק שאנחנו יודעים לבסס קשר ישיר בין מגוון החיידקים בשורשי הצמח לבין רמת פליטות גז החממה, אנחנו יכולים לייצר תכשיר המבוסס על חיידקים ייעודיים, טבעיים ובטוחים להורדת הפליטות של חמצן דו חנקני הנגרמות כתוצאה משימוש בדשנים בגידולים חקלאיים, בלי הצורך להקטין את הדישון, דבר שעלול להוביל לפחיתה ביבול. המטרה שלנו היא להפחית את הפליטה בכ-40% לפחות”.
על בסיס המחקר במעבדתו של ד”ר מינץ הוקמה חברת סטארט אפ, שמיועדת לפתח מוצר יעיל ובעל חיי מדף ארוכים. לקריאה נוספת על החברה: https://www.n2off.net
לצד ד”ר מינץ עובדים על המחקר ד”ר עדה ויטרבו, רונה זיסקין ועומרי ורדי פרלשטיין.
במעבדה עוסקים גם באספקטים נוספים של השפעת המיקרוביום על צמחים בחקלאות. בין השאר בפיתוח מדבירים מיקרוביאלים של גורמי מחלות צמחים, חיידקים ותוצריהם אשר מעודדים צמיחה ועמידות של גידולים למצבי עקה. אחד הנושאים המרכזיים במעבדה הוא פיתוח פתרון מיקרוביאלי להתייבשות ומוות של נבטי חיטה במהלך יובש קצר בשדה – פתרון המתבסס על חיידקי שורש של חיטות בר.
