המרכז לחקר ערים ירוקות: הגדלת השטחים הירוקים בערים

התועלת האקולוגית של שטחים ירוקים בתוך הערים כבר מזמן אינה מוטלת בספק. למרות זאת, בישראל, ערים רבות ומועצות מקומיות סובלות ממחסור בצל למשתמשי הדרך. מרכז מחקר חדש שנפתח במכון וולקני נועד לענות על הצורך במחקרים שיסבירו איך ומה עלינו לעשות כדי למקסם את יעילותם ותפקודם של השטחים הירוקים בעיר וכן יסייע בקבלת החלטות לנטיעות עתידיות מבוססות מחקר. זאת תוך בניית שיתוף פעולה עם רשויות מוניציפליות, קידום מחקר, חדשנות ויזמות בתחום.  

פרופ’ רינה קמנצקי-גולדשטיין, דר’ יקיר פרייזלר ודר’ איריס ידידיה, ממקימי המרכז החדש עונים על שאלות בתחום.

מה גרם לכם לבחור במחקר בתחום הזה?

היכולת של צמחים, מרחבים ירוקים ועצים עירוניים לשפר את איכות חיינו היא עצומה, אך הלחץ הסביבתי הנגזר עליהם כתוצאה מתנאי הסביבה העירונית  מאתגר. מאתגר במיוחד הפער בין הפוטנציאל הגלום בעצים וצמחים לתרום לרווחת התושבים, לבין המציאות הדלה בשטח. פער זה מעורר שאלות בעלות חשיבות, חלקן אקולוגיות וחלקן מנהליות. כיצד עצים מתמודדים עם אתגרים כמו חום, זיהום אויר, יובש, קרקע מוגבלת ומזוהמת וכן עוצמות קרינה משתנות? מה נוכל ללמוד מהתמודדות הצמחים עם הסביבה? כיצד משנים הצמחים את הסביבה ומשפיעים עליה?

שאלות אלה מניעות מחקרי עומק בהבנת עולמם של העצים העירוניים. המחקר שלנו נועד לא רק להרחיב את הידע המדעי, אלא גם לספק כלים מעשיים למקבלי ההחלטות ולתושבים, כדי לשפר את תנאי החיים בערינו ולהבטיח עתיד ירוק יותר.

אילו מחקרים יבוצעו במרכז?

המרכז ירכז וייזום מחקרים מגוונים העוסקים בקשר בין עצים לסביבה העירונית. יחקרו היבטים שונים כגון: השפעת העצים על בריאות האדם והסביבה, התאמת מינים שונים לשגשוג בתנאים העירוניים המאתגרים, שיפור הנוחות התרמית במרחב העירוני באמצעות עצים, השפעת העצים על ניהול מי נגר וחלחול, הקשר בין עצים וצמחיה עירונית למגוון הביולוגי, והשפעת גישות שתילה שונות על בריאות העצים ואורך חייהם. בנוסף, המרכז יעסוק בחקר יערות עירוניים וחקלאות עירונית, תוך בחינת היתרונות והאתגרים הכרוכים בפיתוחם. המרכז יתמודד עם הפער בכיסוי הצומח וכמות הצל בין ערים ושכונות שונות באותה עיר וישלב את הקהילות המגוונות במחקר. המחקרים במרכז יאפשרו פיתוח אסטרטגיות יעילות לניהול בר-קיימא של המרחב הירוק העירוני, תוך התייחסות הן לצרכים סביבתיים והן לצרכים חברתיים וכלכליים של העיר.

איך אפשר לרתום את האוכלוסייה הישראלית להיות שותפה במאמץ הזה?

כדי לרתום את הציבור הישראלי לשותפות במאמץ לקידום המרחב הירוק בערים, יש צורך בהגברת המודעות לחשיבות שלו עבור התושבים. ניתן להשיג זאת  ע”י השקעה בחינוך, הנגשה של מידע מדעי לתושבים, שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות וארגונים חברתיים, והפיכת הצומח במרחב העירוני לנגיש ונוכח לציבור רחב. הגברת הקשר בין המחקר לחיי היום-יום של האזרחים, תאפשר מעורבות פעילה בשמירה על העצים וסביבתם.

איזה גופים כבר שותפים ל"מרכז לחקר ערים ירוקות"?

פרויקט “חקר ערים ירוקות” נמצא בחזית החדשנות בתחום הקיימות העירונית, בזכות רשת שותפים הולכת וגדלה. כיום, אנו שמחים לספור בין שותפינו עיריות מובילות כגון תל אביב, רחובות ואשדוד, באר שבע, דימונה, אופקים וראשון לציון. בנוסף, אנו משתפים פעולה עם קרן קיימת לישראל ועם מוסדות אקדמיים מובילים כמו הטכניון, אוניברסיטאות תל אביב, בר-אילן, בן-גוריון והעברית בירושלים וכן חוקרים רבים מהמכונים השונים במנהל המחקר החקלאי, גופים ממשלתיים כמו שירות ההדרכה המקצועי (שה”ם) של משרד החקלאות, ומכוני מחקר כגון מכון דוידסון והמרכז הארצי לייעור והצללה. שיתוף הפעולה עם חברות פרטיות ויזמים מאפשר לנו לפתח פתרונות חדשניים ויעילים לערים ירוקות.

מרכז המחקר שלנו כולל יותר מ-20 מדענים מובילים בתחומים השונים – מדעי הצמח, קרקע ומים, הגנת צמחים, הנדסה חקלאית ועוד. היתרון הגדול ביותר שלנו הוא היכולת לבנות צוותי מחקר רב-תחומיים ולהציע פתרונות חדשניים לאקולוגיה עירונית וחיים טובים יותר בערים שלנו.