המכון למטעים

המכון למטעים
 ההיסטוריה של המכון למטעים

מאת: עמליה ברזילי

סייעו במידע ותיקי המכון למטעים:  פרופ’ שמעון לביא, ד”ר עמי להב, ד”ר חמדה דגני,
ד”ר אלי תומר, ד”ר דן געש, ד”ר שמואל גזית  ומשה גורן.

 

    שנים                  מנהל אגף – מכון

1960-1963*          משה סמיש

1963-1967            קורט מנדל

1967-1970            חנן אופנהיימר

1970-1975            פנחס רואי שפיגל

1975-1979            שמעון לביא

1979-1982            עודד ראובני

1982-1987            יוסף בן טל

1987-1990            עודד ראובני

1991-1994            אמנון ארז

1994-1997            עמוס בלומנפלד

1997-2000            יובל אשדת

2000-2005            אלי תומר

*עד שנה זו כל מחלקה עבדה באופן עצמאי

חזון הראשונים

התוכנית להקים ‘מחלקה למטעים’ ב’תחנת הניסיון החקלאי’ גובשה בשנת 1927 ע”י עמרם חזנוב, מצוות עובדי התחנה בג’בתה (גבת כיום) ופעיל בפיק”א. בדו”ח הראשון של התחנה פורסם “שהמחלקה למטעים תמקד פעילותה ביצירת משתלות לשם נטיעת כרמים ומטעים שיתאימו לאדמת העמק ..”. יגדלו בה עצי ארץ ישראל: הזית, הגפן, התאנה, החרוב, הרימון והשקד, וגם גידולים שמקורם אינו בארץ ישראל: השסק, האגוז והאפרסמון ועוד פירות כמו התפוח, החבוש, האגס, השזיף, הדובדבן, המשמש, האפרסק ועוד. ‘חזון הראשונים’ היה לאקלם עצי פרי שהאקלים וכמויות המים הנצרכות יתאימו לגידולם בארץ ישראל. בשנים הראשונות עסקו חוקרי המטעים בפיתוח הדרים, עצי פרי נשירים, זית, גפן ובאקלומם של עצי פרי סובטרופיים ובהתאמתם לאזורי הארץ השונים. פותחו שיטות אגרוטכניות, השקיה ודישון, גיזום, ובהמשך: השבחה ולימוד שיטות ריבוי מתקדמות נוספות, כפי שניתן למצוא בסקירה זו של המכון למטעים. ניתן לומר, שהחלום שבארץ ישראל יגדלו עצי פרי שאינם במקורם עצי הארץ, התממש.
הרחבה לפועלם ולהישגיהם של החוקרים ניתן למצוא ב’ספר הזהב’ של מורשת מינהל המחקר שבאתר מינהל המחקר החקלאי. חוקרי המכון / האגף למטעים, רובם ככולם בעלי תואר דוקטור, חלקם החלו פעילותם במחקר בהיותם סטודנטים לתואר ראשון ושני ובמהלך עבודתם סיימו לימודיהם לתואר דוקטור.

אבני דרך

תיעוד תחום המטעים החל עם המעבר של ‘תחנת הניסיון’ (לימים מינהל המחקר החקלאי) מתל אביב לרחובות ב-1932, ועם היקלטותם והשתלבותם של מספר חוקרים, שעלו כציונים וכמדענים בתחום החקלאות מאירופה לארץ ישראל בשנות ה-30. החוקרים הראשונים שעסקו בתחום היו משה סמיש, פיזיולוג של מטעים, למד בפראג והשלים דוקטוראט בקליפורניה, קורט מנדל, למד כימיה וסיים לימודי גננות בגרמניה, החל עבודתו בתחנה ב-1930, הילל (היינץ) אופנהיימר, פיזיולוג, למד בוינה, בשנת 1933 היה ממקימי ‘המחלקה לפיזיולוגיה וגנטיקה של מטעים’ וב-1934 ייסד את ‘המחלקה להדרים’. חנן אופנהיימר שסיים לימודי דוקטוראט במינכן, החל עבודתו בתחנה ב-1933, עבד כעוזר ראשי במחלקה ל’אקלום מטעים’, אחר-כך במחלקה ‘לפיסיולוגיה וגנטיקה של מטעים’ ובשנת 1941 הקים את ה’מעבדה להשבחת צמחי מטע וגן’. ב-1934 הצטרפה אל החוקרים הראשונים מינה נדל תלמידתו של הלל אופנהיימר שעסקה בנושא תנועת הפיוניות בהדרים. מינה נדל המשיכה במחלקה לפתולוגיה של צמחים ולימים ניהלה את המחלקה לאחסון תוצרת חקלאית.

החל משנות הארבעים של המאה ה-20 דווח על שלוש מחלקות שפעלו בתחום המטעים. ‘הדרים’, ‘מטעים כלליים’, ו’השבחת צמחי מטע וגן’. בשנות ה-50 הן נקראו: המחלקה ‘לחקר הדרים’, המחלקה ל’עצי–פרי נשירים, גפן וזית’ והמחלקה ‘למטעים סובטרופיים’.

1. צוות חוקרי הדרים – ראש המחלקה הראשון היה הלל (היינץ) אופנהיימר (ב- 1952 עזב והמשיך כמרצה בפקולטה לחקלאות). חוקרי המחלקה הראשונים היו: קורט מנדל, לוטה היימן – הרשברג, י. יפת. הצטרפו בשנות ה-50: חנה ספרן, אריה גואל, אביגדור בר עקיבא אהרון כהן ואדי סולומון.

תחומי המחקר: המחקרים הראשונים עסקו בטיפול ובשיקום הפרדסים שהוזנחו בתקופת מלחמת העולם השנייה ובעקבות הניתוק מאירופה. נבחנו שיטות גיזום למניעת התפשטות מחלות, נעשו בדיקות קרקע, בדיקות עלים וחומרי מזון הדרושים לעצים. נערכו ניסויים והכלאות מכוונות לבחינת אי פוריות הקלמנטינה והגברת ייצור לימוני קיץ. נערכו שיטות הצמאה להכוונת פריחה, נלמדו שיטות להנבטת זרעי הדרים ושיטות השקיה בהמטרה, נעשו ניסיונות בדילול עצים ובהשמדת עשבי בר באמצעות שמנים מינרליים בניגוד לחריש שהיה יקר. בשנות ה-50 עסקו בבחינת זנים בחוות צריפין. נערכו בדיקות טיב הפרי ונבחרו טיפוסי ‘שמוטי’ מוקדמים שהצטיינו בתכונותיהם לגידול מסחרי. נבחנו כנות חדשות להדרים וזנים המתאימים לגידול בנגב הצפוני, הדרומי, בעין גדי ובערבה. נבחנו שיטות לריבוי הדרים, נחקרו רמות דישון חנקני וזרחני ונערכו טיפולי דישון במגנזיום ובגופרית.

2. צוות חוקרי מטעים כלליים – ראש המחלקה הראשון היה כרמון. חוקרי המחלקה הראשונים היו: משה סמיש, סילביה רייך (לימים מנהלת ענף מטעים בסוכנות, לאחר מכן חוקרת במחלקה לאחסון) וש. שטרום.
צוות חוקרי עצי פרי נשירים, גפן וזית – זאב מושיצקי, פנחס שפיגל, שמעון לביא, משה הופמן, ובצלאל קסלר.

תחומי המחקר: א. עצי פרי נשירים גלעיניים – כנת השזיפים ‘מריאנה’ נמצאה כטובה לאפרסק ומתאימה יותר מכנת השקד. עצי פרי גרעיניים – נמצאה שיטת ריסוס להפסקת התרדמה בעיקר בעצי תפוח. המחקרים כללו בנוסף את הגידולים הבאים: מישמש, דובדבן, שקד, אגס, חבוש, תאנה, אלה, רימון ופטל. נערכו ניסיונות ריסוס כנגד נשירת פירות וכן ניסיונות לאחסנת פירות. ב. גפנים וזיתים – נבחנו כנות ועמידותן בפני מלחים, ניסו שיטות דילול פירות והשפעתן על צבע הענבים מהזן מוסקט ונחקרו השקיית זיתים ומניעת כלורוזה בגפן.

3. צוות חוקרי השבחת צמחי מטע וגן – מטעים סובטרופיים – מנהל המחלקה הראשון היה חנן אופנהיימר. ה. ליפמן ניהל את גני האקלום. חוקרי המחלקה שהצטרפו בשנות ה-50 היו: אמנון קדמן, מרדכי גוטרייך, שמואל גזית, עודד ראובני ואברהם בן יעקב.

תחום המחקר: אקלום עצי פרי סובטרופיים. הוקמו שני גני אקלום ע”י חנן אופנהיימר. האחד בשנת 1931 ברחובות (ע”ש פרופ’ אוטו וארבורג) והשני בשנת 1936 בדגניה א’ (ע”ש ד”ר ארתור רופין) בהם נבחנו גידול מנגו, אבוקדו ואפרסמון. עסקו בהשבחת זני תפוח סובטרופי, טופח הזן ‘ורד’. עיקר פעילות החוקרים בשנות ה-50 היה אקלום עצי פרי סובטרופיים, ברור זנים וכנות של אבוקדו ומנגו. בעיות הזנה של אבוקדו, ניסויים להנבטת זרעי אבוקדו, התאמת גידול אפרסמון בגילת, גידול תמר בערבה וויסות פריחה של מטע בננות. נעשתה עבודה ראשונית בנושא השרשת ייחורי גויאבה, שסק, אנונה וליצ’י. הובאו זנים מהוואי ומקליפורניה לפיתוח גידול המקדמיה.

שלהי שנות ה-60 ועד לשנות האלפיים

המכון למטעים מנה תחילה ארבע מחלקות: מחלקה לחקר הדרים, מחלקה לעצי–פרי נשירים- גפן וזית, מחלקה למטעים סובטרופיים ומחלקה להשבחת פירות. לקראת שנות ה-80 המחלקה לזית ולגפן ועצי פרי נשירים התפצלה למחלקות נפרדות. ב- 1984 התאחדה המחלקה לעצי פרי נשירים יחד עם המחלקה לעצי פרי סובטרופיים ונקראה המח’ לעצי פרי.  בשלהי שנות ה- 90 המכון למטעים שינה את שמו ל’מכון למטעים וצמחי נוי’. אל המכון הצטרפה המחלקה לפרחים וצמחי נוי, שעד אז הייתה חלק מהמכון לגידולי שדה. לאחר הצטרפות המחלקה לפרחים פעלו במכון למטעים 3 מחלקות בלבד: לעצי פרי (שכללה את המחלקה להדרים, לנשירים לזית וגפן ולמטעים סובטרופיים), המחלקה להשבחה והמחלקה לפרחים וצמחי נוי.

1. צוות המחלקה להדרים – אביגדור בר עקיבא, חנה ספרן, אריה גואל, לוטה הרשברג, אהרון כהן, מרים אחיטוב, אברהם שקד, רות לבון, ויעקב שגיב. בשנות ה-80 הצטרפו בן עמי ברבדו, יאיר ארנר, יוסף לוי – חוקר בגילת, אבנר אמיר – חוקר בנווה יער, ואבינועם גולומב – חוקר בגליל המערבי.

תחומי המחקר – מציאת פתרונות לבעיות גידול ההדרים בארץ. נערכו הכלאות ליצירת זנים קליפים וניסוי כנות לעמידות מפני מחלות. נערכו מחקרים בנושא הזנה, בדיקות עלים, מליחות, תצרוכת מים בנגב הצפוני, השקיה ושיטות השקיה: בבורות, בהמטרה ובטפטוף. הניסויים נערכו באזורי הארץ השונים. תוצאות הניסויים הראו את השפעת המים על הצימוח, גודל הפרי ואיכות הפרי.

התחומים העיקריים היו: 1. כנות וזנים, 2. שיפור הפוריות, 3. דגש לאיכות הפרי, 4. הפרדס העתידי. מאמץ רב הושקע בנינוס עצים באמצעים פיזיולוגיים ובמניעת פגמים בפרי.

2. צוות המחלקה לעצי פרי נשירים, גפן וזית – שמעון לביא, רפי אסף, אמנון ארז, דן געש, יהושע כוכבא, אפרים אפשטיין, יצחק קליין ויאיר שולמן.

תחומי המחקר – אינטרודוקציה מקיפה של זני נשירים. מהגרעיניים: זני תפוח ואגס. מהגלעיניים: משמש, אפרסק, נקטרינה, גודגדן, שזיף ושקד. כן נבחנו זני פקאן, אגוזי מלך, וזני אוסנה. שוחררו מההסגר זני תפוח, אגס ואפרסק וניטעו למבחן בחוות מתתיהו, בבית דגן ובנוה יער. נבחנו צורות גיזום-שדרה באגס ותפוח וצורות עיצוב וגיזום באגוז הפקאן. נערכו ניסויים לשבירת תרדמה ולהבכרת פירות נשירים. בנושא הגפן הובאו מספר רב של זני מאכל וזני יין. נבחנו כנות עמידות לנמטודות ולגיר במספר מקומות בארץ. נבחנה השפעת אזור הגידול על טיב הענבים. נבחנו שיטות גידול של גפן בחממות. נחקרו חומרי צמיחה בגפן ונמצא שע”י טבילות מוקדמות בג’יברלין ניתן להבכיר את הפרי ולקבל זנים חסרי חרצנים כמו ‘מלכת הכרמים’ וכן לגרום לדחיית הבשלת הפרי. בנושא זית נלמדו שיטות ריבוי. בזן מנזנילו בדקו החלשת העוקץ לייעול המסיק, החלה השבחה ויצירת זנים חדשים. נעשו עבודות הזנה בכל עצי הפרי. בשנים אלו הוחל בפיתוח גידול רקמות של עצי פרי in vitro במעבדה, בזיהוי רצפים של DNA ו- RNA וכן שימוש בחומרי צמיחה לויסות הגידול.

3. צוות המח’ לעצי פרי נשירים – אמנון ארז, רפי אסף – חוקר אזורי בגליל העליון, דן געש, יונה שניר, בצלאל קסלר ובני אבידן.

תחומי המחקר – 1. ייעול גידול עצי פרי נשירים ופיתוח שיטות גידול למטע שדה צפוף של אפרסקים המיועד לשנוע ולקטיף ידני. (עבדו בשיתוף חוקרי המחלקה לאחסון פירות וירקות ועם חוקרים מהמכון להנדסה חקלאית). 2. בחינת אמצעים מלאכותיים לשבירת תרדמה. 3. בקרת פוריות וצמיחה ופיתוח אמצעים לריסון המטע. 4. אינטרודוקציה ובחינה של מינים וזנים וכנות חדשות. 5. פיתוח שיטות ריבוי קונבנציונאליות ובתרבית רקמה. ריבוי ואקלום פטל אוסנה ואוכמניות. 6. פיתוח שיטות להגדלת פרי, לימוד הביוכימיה של התפתחות פרי התפוח ופירות גלעיניים.

פיזיולוגיה של מטעים – חוקרי הצוות היו בצלאל קסלר ויונה שניר. הצוות פעל בשיתוף חוקרים מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן.

נערכו מחקרים שעסקו בפיזיולוגיה של שלבי התפתחות הפרי ואינדוקציה של הפריחה וחנטת פירות. נבחנו תנאי עקה כמו מליחות מים, טמפרטורות שונות והזנה מינראלית. המחקרים השונים נערכו ע”י החוקרים ברמה התת-תאית, מולקולארית ומצד שני בפרוטופלסטים, בתרביות תאים וכן בצמחים שלמים. נערכו גם מחקרים שעסקו באנליזת רצפי בסיסים בדנ”א מצמחים ומחקרים על אופן הפעולה של ג’יברלינים.

4. צוות המח’ לזית וגפן – שמעון לביא, יוסי בן טל, יצחק קליין, אפרים אפשטיין, יאיר שולמן ומריה וודנר.

תחומי המחקר – המחקר בגפן: פיתוח שיטות להקדמת הבשלה, תרדמה, ויסות צמיחה ובקרת איכות. במחקרים אלה השתלבה עבודה הורמונאלית, גידול בתנאים מבוקרים למחצה ובתי צמיחה מכוסים פלסטיק. נערכו מחקרים בנושא דישון גפן, שיטות גידול, ויסות צמיחה והבכרה.
המחקר בזית: הושם דגש על פיתוח שיטות ייעול המסיק ע”י שינוי צורת העץ וע”י טיפולים לניתוק הפרי. פותח הזן ‘ברנע’ שנכנס לגידול מסחרי והותאם לגידול אינטנסיבי לשמן וזנים חדשים שיתאימו למסיק ממוכן. פותח הזן ‘קדש’ למאכל שנמצא דל שומן ו”דיאטטי”. בנושא יעילות בתי בד ואיכות השמן נעשתה עבודה רחבה בגידול רקמות של זית ללימוד הסרוגיות וכמודלים לפעילות הורמונאלית. כמו כן עסקה המחלקה בפיתוח זני רימון, דישון תפוח ובנושא מטבוליזם של הורמוני צמיחה מקבוצת האוקסין בעצי פרי. בנוסף, עסקה המחלקה בגידול עצי פרי בהר ובקרקע רדודה.

5. צוות המח’ למטעים סובטרופיים – חנן אופנהיימר (פרש לגמלאות בשנת 1970), שמואל גזית, אפרים סלור (החל ב-1967), עמוס בלומנפלד, אמנון קדמן, מרדכי גוטרייך, עודד ראובני, חנה ליליין-קיפניס, רחל שפודהיים, יצחק אדטו וחמדה דגני. המחלקה התבססה על החוקרים האזוריים: אלי תומר בגליל העליון והעמקים, אברהם בן יעקב, בחדרה-רעננה, ועמי להב בגליל המערבי (בתחילת שנות השבעים אלי תומר עבר להיות החוקר האזורי בדרום ויצחק אדטו עבר להיות החוקר האזורי בגליל העליון ובעמקים). בשנות ה-80 הצטרף אורי לביא שהיה חבר גם במחלקה להשבחת מטעים.תחומי המחקר – המשיכו בביסוס גידול עצי פרי סובטרופיים בישראל, ובארבעה גידולים עיקריים, במיוחד אבוקדו, מנגו, בננות ותמרים. מינים נוספים נחקרו והם: אנונה, שסק, אפרסמון, ליצ’י, מקדמיה, לונגאן, שעונית, קרמבולה, פאפיה, אקטידיניה, פיג’ואה, קיווי. האינטרודוקציה התמקדה ביבוא מיני עצי פרי חדשים ויבוא של זנים מצטיינים מאלה המצויים במטע ובחינתם באזורי הארץ השונים. אקלום העצים הראשונים נעשה בחלקת המכון למטעים בבית דגן, לימים ולזכרו של חנן אופנהיימר נקרא ‘גן חנן’. המחקרים בנושא אבוקדו ומנגו התמקדו בברור כנות מצטיינות תוך שימת דגש לבעיית השקיה, מליחות מים וגידול בקרקעות גירניות. נחקר שיפור גודל הפרי באבוקדו מהזן האס, נלמדו מנגנוני פוריות, האבקה וגורמים המשפיעים על החנטה, נשירה והתפתחות פירות באבוקדו, מנגו, שסק, אנונה וליצ’י. נבחנו בעיות גידול התמר בערבה. עסקו בנושא ריבוי וגטטיבי של אבוקדו, מנגו ובננות, ייצור ייחורי אבוקדו ועידוד השתרשות. נלמדה ואופיינה השונות בדנ”א ונעשתה השבחה קלסית של עצי אבוקדו, מנגו, ליצ’י, אנונה ופפאיה. כתוצאה ממחקרים אלה טופחו בשנות ה-90 מספר זנים וביניהם זני האבוקדו: ‘עירית’, ‘גליל’, ‘ארד’ ו’לביא’, וזני מנגו: ‘מאיה’ ו’שלי’. מטעי המחלקה התרכזו בבית דגן, רחובות (קוביבה) וגילת.

6. צוות המח’ להשבחת פירות – השבחת מטעים– פנחס שפיגל, יהושע כוכבא, עליזה ורדי וגוזל בן חיים. בשנות ה-80 הצטרפו אורי לביא ויובל אשדת.

תחומי המחקר – נמשכו המחקרים בנושא זני הדר, גפן, שקד, מישמש ואפרסק. עסקו ביצירת כנות עמידות לנמטודות, לעפצי שורש בגלעיניים ולפיטופטורה וטריסטזה בהדרים. פותחו שיטות ריבוי בתרבית רקמה ונערך בירור זני לימון עמידים למחלת הקמלון (מלסקו). נערכו ניסויים לקבלת מוטציות על ידי קרינה ומחקר גנטי באמצעות הכלאות. כמו כן נחקר זיהוי עוברים זיגוטיים בזני הדר רב-עובריים, ביצירת חומר ריבוי נקי מוירוסים באמצעות הרכבת אמירים וביצירת זני מנדרינות קליפים. בתקופה זו נוצרו זנים שקיבלו את השמות: ‘פזית’, ‘ניבה’ ועוד ברורים שהצטיינו בטעם, ביופי ובמיעוט הזרעים שבהם. הזן החשוב ביותר בעבודה זו הוא ‘אור’, מוטציה של הזן ‘אורה’. עסקו בייצור זני ענבים בכירים ואפילים חסרי חרצנים שיהיו בעלי כושר איחסון. בוררו ארבעה מיכלואים שקיבלו את השמות: ‘סיון’, ‘שני’, ‘נאוה’ ו’אודם’. כמו כן, נעשתה עבודת השבחה ליצירת ענבי מאכל חסרי חרצנים ויצירת ענבי יין מותאמים לתנאי הארץ.

7. חוקרי המחלקה לפרחים (שהצטרפו בשלהי שנות ה-90) – יוסי בן טל, מנהל המחלקה. חנה ליליין-קיפניס, ישראלה ולרשטיין, נקדימון אומיאל, אבנר כהן, אמיר הגלעדי, חן גינזבורג , בנימין שטייניץ (ב- 1991 עבר למח’ לירקות בגד”ש), דורית סנדלר, סימה קגן, ילון שחורי, יעקב בן יעקב, עבד וותד רינה קמנצקי, מיכה רביב (חוקר פרחים בנוה יער) ויחיאל עוזרי (פרש ב-1992).

חשוב לציין שהמחלקה לפרחים ופקעות (כך נקראה בראשיתה) הוקמה בשנת 1955 ע”י ד”ר אליה וגה שבחר לבנות את המחלקה  בצידו המערבי של הכביש לראשון לציון, על הגבעה עליה שכנה וילה הרוסה של אבו ג’אבן, במקום בו התנהלו ב- 1948 קרבות קשים. ההסטוריה של המחלקה על אנשיה ומורשתה עד לשלהי שנות ה-90 תקבל התייחסות רחבה ונפרדת באתר מורשת מינהל המחקר.

תחומי המחקר – שנות ה-90 היו שנים של פריחה לענף הפרחים בכלל ולמחלקה לפרחים בפרט. הוקם הפיטוטרון – ראשית הקמתו היה בניהולה של ישראלה ולרשטיין ובהמשך ע”י יוסי בן טל. תחום הבצלים והפקעות ופיתוח וטיפוח זנים חדשים הלך והתרחב. עסקו בלימוד מנגנון הפריחה בגידולי קיץ להפרחה בחורף. פותחו גידולים מעוצים כצמחי עציץ וכענפים קטופים ונערכו מחקרים בתרביות רקמה, הצלות עוברים ואינטרודוקציה של צמחי נוי חסכני מים לגינון וצידי דרכים.

בשנות ה-90 פרשו מספר רב של חוקרים לגמלאות ולמכון למטעים נקלטו חוקרים חדשים: שמואל זילכה, יוספה שחק, אבי פרל, יובל כהן, אתי אור, משה פליישמן, אבי צדקה ויורם אייל. למחלקה לפרחים התקבלו: משה ראובני, מיכל אורן – שמיר, עינת שדות, צחי ארזי, איריס ידידיה וחיננית קולטאי.

בשנת 2006, המחלקה לפרחים וצמחי נוי עזבה את משכנה בצד המערבי של הכביש לראשון לציון והשתלבה במבני המכון למטעים ובנק הגנים בקמפוס מרכז וולקני. בעקבות הארגון מחדש שחל במינהל המחקר, התאחדו שני המכונים הצמחיים: המכון ל’גידולי שדה’ ו-‘מטעים’ למכון אחד : ל’מדעי הצמח’. לניהול המכון המאוחד התמנה יורם קפולניק, שהיה מנהל המכון לגד”ש ואחריו נבחר איתמר גלזר. ראויים לציון המהנדסים והטכנאים הותיקים, שנטלו חלק נכבד בביצוע המחקרים בשדה ובמעבדות ותרמו רבות להישגיהם של חוקרי המכון / האגף למטעים, והם:

אברהם חסקל, שבתאי שפציסקי, דוד לוין, בוניה קריצין, מלכה כהן, יעל פרנק, צבי בן חץ, ורה בכור, אברהם אלחנטי, יצחק ברון, חנה נוימן, אהובה שני, נעמי אבידן, רחל בן סימון, שושנה סעד, יצחק צורף, מיכאל שטרים, אסתר שיטרית, ברכה ארצי, לינה אשטוקר, יהושע בכור, שולמית בצרי, אסתר דהאן, מיכאל חמו, דוד חסדאי, נפתלי יחיא, אסתר מוהל, זהבה פלטין, רות אלבצרי, מרים אלימלך, אלכסנדר אקרמן, מרנינה כוכבא, מרדכי רון, לוי אפגין, עובדיה יפת, שלום אורן, דוראל רומן, לובה פנברשטיין, שרה גולובוביץ, גניה פיינגרש, רעיה קורצ’ינסקי והטכנאים והמהנדסים והותיקים שעוד טרם פרשו לגמלאות: אברהם צ’פניק, ישראל דוד, זאב יבלוביץ, יאיר מני, אריה רוטבם, יוסי יניב, נחמן סהר, עליזה אוגרודוביץ, משה גורן, דוד סעדה, נפתלי צור, עדה לוי, דורית סנדלר-זיו, דליה אבנור, רני סתיו, סימה קגן ועמליה ברזילי.

לסיכום – תוכניות המחקר בנושאי מטעים, מטבע הדברים, הם מחקרים לטווח ארוך. בשנות המחקר הראשונות טופלו עצי ההדר שהוזנחו עקב הפסקת הייצוא בתקופת מלחמת העולם השנייה. פותחו זנים חדשים “לאחר השמוטי”. משנות ה-30 החלו באקלומם של פירות סובטרופיים מרחבי העולם. נלמדו תהליכי צמיחה, תרדמה והרחבת מועד הבשלה. בד בבד עם שיפור האגרוטכניקה של הגידולים פיתחו החוקרים והשביחו מגוון רחב של פירות שיניבו פרי איכותי, הן לצרכי השוק המקומי והן למטרות ייצוא. ההשבחה והטיפוח נעשו, בדגש להצטיינות כמו: מנגו חסר סיבים בעל צבעי כתום ואדום וגודל וטעם מבוקשים בשוק, אבוקדו פורה בגודל פרי מתאים, גרעין קטן, טעם ורמת שמן גבוהה או נמוכה. נעשתה השבחה לזני זיתים לכבישה ולשמן וזני תמרים שיתאימו לאזורי הארץ, טיפוח זנים של ענבי מאכל ללא חרצנים, זני תאנים בכורות, גויאבה חסרת ריח חריף, מישמש, פסיפלורה, ליצ’י, מקדמיה, ועוד. הישגיהם וגאוותם של חוקרי המכון למטעים הם בהרחבת מגוון הפירות בסל המזון לציבור הצרכנים בישראל. ראוי לציין שמגוון הפירות המצויים היום בשוק – בשפע ובאיכות – הם תוצאה של מחקר מדעי, רב שנים של חוקרי המכון למטעים לדורותיו.

במכון ‘למדעי הצמח’, המאחד את המכון למטעים והמכון לגידולי שדה, פועלות כיום ארבע מחלקות: 1. גידולי שדה, 2. משאבי טבע, 3. מדעי עצי פרי, ו-4. פרחים וצמחי נוי.
מעודכן לתאריך: 28/04/13 12:17