| המכון להנדסה חקלאית
ערך וכתב: יואב שריג, גמלאי המכון להנדסה חקלאית
ליקטו: רון פלר ויצחק ניר, אורי פייפר, גמלאי המכון להנדסה חקלאית
זאב שמילוביץ (שמילו) ושמואל גן מור, חוקרי המכון להנדסה חקלאית
מנהלי המכון להנדסה חקלאית מיום הווסדו
| 1972-1967 |
מרדכי ניבון (ויינבלום) |
| 1976-1973 |
דוד נהיר |
| 1980-1977 |
גבריאל (גבי) פלזנשטיין |
| 1985-1980 |
יקותיאל (קותי) אלפר |
| 1988-1985 |
יואב שריג |
| 1992-1989 |
דוד נהיר |
| 1996-1993 |
ישעיהו (שייקה) סגל |
| 2000-1996 |
אורי פייפר |
| 2003-2000 |
בועז ציון |
| 2010-2003 |
זאב שמילוביץ |
| 2013-2010 |
שמואל גן מור |
| 2019-2013 |
ויקטור אלחנתי |
| 2019- |
אביטל בכר |
ראשית דבר
בשנת 1964 יזם סמנכ”ל משרד החקלאות דאז, איתן יעקובסון, את איחוד כל הגופים הממשלתיים שעסקו בתחום ההנדסה החקלאית למסגרת אחת בשם: המכון להנדסה ולפריון הייצור בחקלאות, שהיה מיועד לפעול באתר תה”ל בבית דגן. המסגרת החדשה כללה את המכון לציוד חקלאי, המחלקה למיכון בשירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ) במשרד החקלאות, המחלקה להנדסת ייצור במשרד החקלאות והמדור למשק החקלאי שבמכון לפריון העבודה והייצור.
המכון לציוד חקלאי
המכון לציוד חקלאי נוסד ב-1955 ע”י משרדי החקלאות, המסחר והתעשייה, הסוכנות היהודית וארגון עובדי הפלחה, בשיתוף עם מוסד הטכניון למחקר ופיתוח. טקס הפתיחה הרשמי נערך ב-17 למרץ, 1955 בקריית-הטכניון בחיפה, במעמד נשיא הטכניון, רב-אלוף יעקב דורי, המנהלים הכלליים של משרדי החקלאות ומסחר ותעשייה, א. עמיר וחיים גבתי, ראש המחלקה להנדסה חקלאית בטכניון, פרופ’ וולטר לאודרמילק וקהל מוזמנים מחוגי החקלאות והמדעים הטכניים. הגדרת תפקידי המכון כללה אחריות על בדיקתם של סוגי המכון והציוד החקלאי, מייצור מקומי ומיבוא, מבחינת איכותם והתאמתם לתנאי החקלאות בארץ. כמו כן נקבע שהמכון יעסוק במחקר ופיתוח של מכונות וציוד חקלאי ובמסגרת זו ירכז מידע כללי על המתרחש בענף זה בחרושת העולמית וידריך את היצרנים המקומיים. למנהל המכון נתמנה אברהם צוקר מקיבוץ שריד וסגנו, אינג’ רון פלר (לימים, ד”ר רון פלר). כמו כן נתמנה יועץ מקצועי למכון מטעם ארגון המזון והחקלאות שליד האו”ם, אינג’ ה.מ. אלמה מהולנד. הסגל המקצועי כלל בין היתר את המהנדסים נחום לבב, נחום זמיר, אברהם זרחי, מרדכי ויינבלום (לימים ניבון), גד חצרוני, חגי חריזמן והטכנאי יוסף כץ.
מבחינה אדמיניסטרטיבית היה המכון לציוד חקלאי מסונף למוסד הטכניון למחקר ופיתוח ופעילותו התרכזה בצריפי המחלקה להנדסה חקלאית של הטכניון בחיפה, כאשר לטווח ארוך יותר הוא תוכנן להעברה לשטח תחנת הניסיונות בנווה יער. הפעילות במסגרת זו כללה מחקרים ממומנים מתקציב ממשלתי, או מוסדי, אך הכוונה הייתה גם לבצע מחקרים מעשיים לפי הזמנות. מבין העבודות הראשונות שבוצעו ע”י חוקרי המכון אפשר להזכיר ביצוע מחקרים בבעיות דייש ומיון מכאני של אגוזי אדמה, התאמה לתנאי הארץ של עיבוד ממוכן של כלים לזריעת תבואות קיץ, כלי ריסוס וכלי עבודה שנגררו על ידי בהמות. בהמשך עסק המכון בבעיות עיבוד ממוכן של שטחים מדרוניים בחבל ההר, טכנולוגיה של גידול בחממות, מסיק מכאני של זיתים וקירור תוצרת חקלאית.
בשנת 1956-57 עבר המכון לציוד חקלאי ועובדיו מחיפה לבית דגן והתמקם באזור ‘תה”ל’ (אזור שפונה ע”י תה”ל בסיום המוביל הארצי). ב-1959 הצטרף למכון המהנדס (לימים ד”ר) יקותיאל (קותי) אלפר וב-1960 הטכנאי יצחק (איציק) ניר. ב-1962 הצטרפו למכון המהנדסים אורי פייפר ואמנון עומר.
המחלקה למיכון במשרד החקלאות
המחלקה למיכון, שבראשה עמד גדעון מנור, מקיבוץ משמר העמק, כללה, לבד מהיחידה למתן רישיונות יבוא לציוד חקלאי, שישה מומחים מקצועיים למיכון בתחומים הבאים: גד”ש- ישעיהו סגל; מטעים- יואב שריג, בתי אריזה- משה צרפין, ירקות – יהושע מניס, מקיבוץ אילון בע”ח- משה איתם, אסמים ומכוני תערובת- גד שפט, כלכלן חקלאי ומרכז ענף המיכון במנהל ההדרכה, התמנה מרדכי ניבון, והענף הפך להיות חלק משירות ההדרכה והמקצוע. תפקיד המומחים היה לרכז את הידע בכול תחום, בהתאמה, לאתר בעיות הדורשות פיתרון במגזרים השונים ולקשר בין המחקר וההדרכה.
בין הנושאים שטופלו היו: מכונות לאסיף קש ושחת (גד”ש), מתקנים לקטיף מגובה והובלת פרי במטעים הנטועים באדמות כבדות (בננות ופרי הדר), מערכי אריזת פרי בבתי אריזה לנשירים ופרי הדר (בתי אריזה), שתילת ירקות (ירקות) ומכוני תערובת.
המדור למשק החקלאי במכון לפריון העבודה והייצור
המדור למשק החקלאי הוקם במכון לפריון העבודה והייצור בקיץ שנת 1953. הצוות הראשוני כלל את איתן יעקובסון, גבריאל מור ויצחק וולף, שהיו בוגרי הקורס הראשון לטכנאי ייצור שניתן ע”י המכון לפריון העבודה, ביוזמה ובהדרכה של משרד העבודה הבין לאומי.
מטרות הפעולה של המדור למשק החקלאי היו ליישם את עקרונות הנדסת הייצור לייעול עבודות החקלאות הרבות והשונות. הנדסת הייצור הייתה בימים ההם מקצוע חדש בישראל, ויישומה לפעילויות חקלאיות הייתה חדשה בעולם כולו, כך שהיה דרוש למעשה ליצור את הידע.
הצוות התחיל את פעילותו במשקים הקיבוציים בגלל יחידות הייצור הגדולות שלהם ובשל ההתמחות הענפית הרבה יותר. מאחר שכאמור לא היה קיים ידע בהנדסת ייצור בענפים החקלאיים, הוחלט להתחיל את הפעילות בענפי השירות של הקיבוצים, כגון מחסני ההלבשה והמכבסות , חדרי האוכל והמטבחים ועוד. להכוונת הצוות הוקמה מועצת ייצור שהייתה מורכבת מנציגי ארבע התנועות הקיבוציות: הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד, איחוד הקבוצות והקבוצים, והקיבוץ הדתי. המועצה נפגשה עם צוות המדור אחת למספר חודשים. בהמשך הצטרפו למדור למשק החקלאי עובדים נוספים והם: צפריר נלקין, אף הוא בוגר הקורס הראשון של טכנאי הייצור, בן עמי זילברשטיין ומיכאל תמרי, בוגרי הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון. מאוחר יותר הצטרפו מוניק לב, שאול אדלר, אריה בן-יהודה ושמשון ברש, בוגרי קורסים מאוחרים יותר לטכנאי ייצור של המכון לפריון העבודה. כמו כן הצטרפו לצוות עמוס לידרור, בוגר הטכניון, אמוץ פיק, בוגר הפקולטה לחקלאות’ וכן אהוד רבינוביץ, בוגר כלכלה ויצחק בן-אפרים (מנו) מקיבוץ שמיר, בוגר הקורס הראשון של טכנאי הייצור הנ”ל. כן עבדו בצוות שתי מהנדסות – מרים סירקיס (זוהר) ומרים קורנר (גולד).
הנושאים החקלאיים שבהם עסק וטיפל המדור היו בין היתר: א. איסוף תפוחי אדמה ומיונם. צריך לזכור שהמכונות בימים ההם רק חפרו והוציאו את פקעות תפוחי האדמה מהקרקע וחזרו ופיזרו אותן על גבה, ומשם הן נאספו בידיים. מיון התפודים נעשה באמצעות מכונות קטנות. ב. איסוף שחת ואחסונה, ג. קטיף עגבניות בהדליה, ד. מסיק זיתים, ה. קטיף כותנה בידיים, עוד בטרם שהוכנסו לישראל קטפות כותנה ( בכדי לספק עבודה לעולים חדשים), ו. בציר ענבי מאכל ואריזתם, ז. קטיף מלפפונים, ח. קטיף אפרסקים, מיונם ואריזתם, ט. קטיף תפוחי עץ, י. קטיף פרחי בבונג, יא. קטיף, מיון ואגידה של פרחי סייפן ,פרחי ורדים ופרחי גרברה, יב. אסיף תות השדה, מיונו ואריזתו.
נוסף לכך המשיך המדור למשק החקלאי בעבודות ייעול בענפי השירות של המשקים. לאחר שצוות המדור צבר די ניסיון וידע בעבודתו, אורגנו על ידו קורסים למייעלים בקיבוצים, שכללו בסיומם פרויקט מונחה. מטרת הקורסים הייתה להגביר את המודעות ואת ההבנה לנושאי הייעול והארגון כך שיותר אנשים יעסקו בכך ביותר מקומות , ובמקומות הדרושים. התקיימו שלושה מחזורים של קורסים כאלה. אחדים מבין מסיימי הקורסים למייעלים הצטרפו בהמשך הזמן כעובדים במדור למשק החקלאי. מבין אלה מן הראוי להזכיר את : גבריאל (גבי) גרבי מקיבוץ מצובה, שמאוחר יותר התמנה לאמרכל של מכון וולקני לחקר החקלאות, אפרים (פרויקה) לניר מקיבוץ להב, מאיר בן שושן ודוב שקד מקיבוץ צאלים ויפתח הדר. מבין העובדים שהוזכרו לעיל עברו למכון להנדסה חקלאית העובדים הבאים: מוניק לב, שאול אדלר, צפריר נלקין , עמוס לידרור , אמוץ פיק, שמשון ברש , יצחק וולף, וכן מזכירת המדור, שלומית סתיו.
היחידה להנדסת ייצור של משרד החקלאות
בראש היחידה עמד אינג’ מייק פרין, כסגנו שימש אינג’ בן עמי זילברשטיין ולצידם מספר מהנדסי ייצור וטכנאי ייצור שפעלו במסגרת משרדי החקלאות האזוריים. הם עסקו בעיקר בביצוע סקרי היתכנות, שיטות ארגון והפעלת מיכון ומחקרים כלכליים לבחינת השקעות במפעלי פיתוח אזוריים.
המכון להנדסה חקלאית
הרעיון לאחד את כול היחידות הממשלתיות שעסקו בהנדסה חקלאית הועלה, כאמור, ע”י סמנכ”ל החקלאות דאז, איתן יעקובסון, שהיה גם מיועד לשמש כמנהלו של המכון החדש. אך למרות שקיבל את המינוי המיועד והשקיע מאמצים רבים במימוש הרעיון (שנתקל בהתנגדות אצל חלק מ”השחקנים” ביחידות השונות), בפועל לא פעל מעולם כמנהל המכון. לתפקיד מנהל המכון התמנה אל”מ (מיל.) חיים אבינועם, אך הוא שימש בתפקיד זה רק כשנה. האיחוד של שלושת הגופים היה למעשה צירופם של כל הגופים למכון לציוד חקלאי שאז כבר היה תחת המטרייה של מכון וולקני ושכן באזור בתה”ל. ב- אפריל 1965 הועברו כל היחידות השונות לאתר מנהל המחקר החקלאי (בקמפוס המזרחי ובאתר תה”ל).
האיחוד של המחלקה לציוד חקלאי עם המדור למשק חקלאי במכון לפריון העבודה והיצור נחוג במלון תדמור בנוכחות שרי העבודה – יגאל אלון, ושר החקלאות חיים גבתי ואז נקבע “המכון להנדסה ופריון הייצור בחקלאות” שקוצר למכון להנדסה חקלאית” הסמל של המכון להנדסה עד היום עוצב אז, והוא מבוסס על סמל המכון לפריון ופריון הייצור בחקלאות בתוספת שיבולת לציון החקלאות.
תקופה קצרה לאחר מכן הצטרפו למכון דוד נהיר ויוסף סיגלר שעבדו ביחידת הפיתוח של מפעל תחנות הטרקטורים של הסוכנות היהודית. בשנת 1967 התמנה מרדכי (מוטקה) ניבון -ויינבלום לנהל את המכון להנדסה חקלאית ובתקופתו גובש המבנה הארגוני הראשון, שכלל ארבע מחלקות שעסקו במחקר ופיתוח בהתאם לדרישות השטח והתמחות החוקרים: אסיף גידולי שדה, אסיף פירות, טיפול בתוצרת לאחר האסיף -הובלה, מיון ואריזה, ייבוש וקירור , יישום חומרי הדברה ומחלקת בדיקות.
בשנת 1971 הוחלט על הקמת מינהל המחקר החקלאי, ועם הכרתו של המכון להנדסה חקלאית כמכון מחקר הוא צורף לששת מכוני המחקר שעסקו בכול תחומי החקלאות למעט הנדסה חקלאית.
מאז הקמתו עבר המכון להנדסה חקלאית שינויים רבים במבנה הארגוני כפועל יוצא של צרכי החקלאות בכל תקופה ותקופה. גם כוח האדם הצטמצם עם הצמצום בסגל המקצועי של מנהל המחקר כולו. כך, משבע מחלקות שפעלו במכון בשנות ה- 80, פועלות כיום (2010) שתי מחלקות בלבד: האחת – הנדסת מערכות חישה, מידע ומיכון, והשנייה – הנדסת מערכות גידול, ייצור וסביבה.
| הישגי המכון להנדסה חקלאית
מאז הקמתו ועד לתקופה הנוכחית טיפלו עובדי המכון באלפי פרויקטים הנדסיים בכול תחומי החקלאות הישראלית. חלקם הסתיימו ביישום מסחרי של מכונה ו/או שיטת עבודה חדשה וחלקם הסתיימו באב-טיפוס ו/או הוכחת משפט הקיום בלבד ולא חרגו מעבר להפעלת אב-טיפוס. בניגוד לאופי הפעילות במכוני המחקר האחרים של מנהל המחקר החקלאי, העבודה במכון להנדסה חקלאית אופיינה במאמץ להגיע לפיתרון מעשי ויישומי של בעיה נתונה וצורך ספציפי בחקלאות הישראלית. אפיון זה בא לידי ביטוי בעשרות פטנטים שנרשמו בארץ ובעולם, שבחלקם יושמו מסחרית ע”י יצרנים ישראלים שקיבלו את זכויות הייצור של תוצר המו”פ של המכון להנדסה חקלאית תמורת תשלום תגמולים למנהל המחקר החקלאי. עקב ממדיה הקטנים, יחסית, של החקלאות הישראלית, היקף הייצור המסחרי של תוצרי המחקר היה מצומצם למדי, למעט מספר מכונות שאפילו חרגו מהשוק המקומי ויוצאו למדינות שונות בחו”ל. ראוי לציין את פיתוח המיכון לחבר ההר, עיבוד אדמות טרשים ומדרונו, תחום הגנת הצומח וכן ההפיכה הטכנולוגית עם המעבר לאלקטרוניקה שימושית. מטבע הדברים, ההישגיות של המכון להנדסה חקלאית באה לידי ביטוי גם בפרסים רבים שהוענקו לפתרונות ייחודיים כמו: פרס העבודה ע”ש נמיר, פרס קפלן, פרס ‘אגרו-משוב’, עשרות פרסי ממציאים של שירות המדינה שהוענקו לחוקרים וטכנאים במכון להנדסה ומכתבי הוקרה של ארגוני מגדלים. במיוחד יש מקום להזכיר מספר פיתוחים שיושמו מסחרית והוו פריצת דרך טכנולוגית בקנה מידה עולמי. מבין אלה ניתן לציין שתי מערכות ייחודיות להפרדת רגבים ואבנים מתפוחי אדמה ופקעות אחרות, שיושמו בהצלחה ואף זכו להכרה עולמית ומיוצרות כיום בהסכם ידע בארה”ב, צרפת, גרמניה והולנד. האחת, מבוססת על ההבדלים במקדם התקומה והשנייה לפי עיקרון המצע המרחף. פיתוח נוסף הוא מערכת כלים – מאספת ומלקטת של גידול פפריקה, שאפשר פיתוח כלכלי של ענף הפפריקה ומיצב את ישראל כאחד היצרנים הגדולים בעולם ללא תלות בכוח אדם. פיתוח אחר, מקורי וייחודי הוא פיתוח מכונה לפריטת גרגרי רימונים שנמכרה עד כה לעשר ארצות וזכתה בפרסים רבים וגם להוקרה ע”י האגודה האמריקאית להנדסה חקלאית שזיכתה אותה בהכרה כאחת מעשרים הפיתוחים הבולטים יותר לשנת 2007.
מערכות והישגי יישום:
מערכות ושיטות לאסיף ירקות ופירות
- מכונה לאסיף פפריקה לתעשייה
- מלקטת פפריקה לאחר האסיף
- מסועים נעים לאסיף ירקות ודלועים
- פיתוח מיכון לאסיף תפו”א
- מכונה לגדיד תמרים
- פריטת סנסני תמרים בעת האסיף
- מאספת לאגוזי אדמה
- פיתוח מתקן לניקוי מוקדם של אגוזי אדמה בשדה
- פיתוח מתקן לניקוי מוקדם של פקאן בשדה
- פיתוח מחתר לאסיף בצל
- פיתוח מניפה לאסיף פירות
- פיתוח מערכת אינטגרטיבית לעבודה במטעים ננסיים
- פיתוח מערכת לקטיף ממוכן של הדרים לתעשייה
- שיפורים במיכון האסיף והטיפול בשום
- מערכת לאסיף פרחים
- מאספת לפקעות ובצלי פרחים
- עקרן להוצאה ואסיף של שתילי ורדים ועצים מעומק רב
- קומביין לאסיף פקעות ליאטריס
- מכסחה ומגוב לאסיף גזם תמרים
- עקרן מרכז לבצל יבש
- עקרן לבטטות
- פיתוח שיטה לאסיף בטטות
- קומביין לאסיף בטטות
- מערכת לניהוג אוטומטי לסיוע בטיפולים וקטיף בבתי צמיחה
- מיכל (גונדולה) עם מסוע פריקה עצמית להובלת בצל
- קומביין לאסיף בצל יבש ובצל שמרוכז באומנים
- מערכת להקמת מנהרות פלסטיק נמוכות
- קומביין לאסיף עגבניות לתעשייה במשק המושבי
- מכונה לאסיף אגוזי פקאן באדמות כבדות בשיטת “המסוע ההפוך”
- מכונה לאסיף אגוזי פקאן בשיטת היניקה
- מתקן רתום לטרקטור לניקוי אגוזי פקאן בשדה
- מכונה לאסיף תפוחי אדמה במשק המושבי
- מתקן עזר לקטיף אגסים בשיטת הפלמטה
- מכונה ללקט של אגוזי אדמה לאחר האסיף
- מנער לאשכולות תמרים
- מכונה לניקוי חופים
- מכונה לאסיף בצל לפי עקרון המצע המרחף
טכנולוגיה לאחר האסיף – מיון, בירור, חיישנים והכנה לשיווק
- חקר ביצועי מערכת דגימה לחיזוי איכות תפוחים בבית האריזה
- יישומי NIR בחקלאות – חיישן לבדיקת הרכב חלב בעת החליבה
- מד לחות לתמר בודד על פי מדידת העכבה החשמלית
- מכונה להכנת שום לשיווק
- נפה למיון מדויק של זרעים
- מערך להפרדת בצלצולים ותפוחי אדמה מרגבים ואבנים בשיטת המצע המרחף
- מכונה לאגידת פרחים
- מערכת דוגמת למיון תמרים לפי אחוז הסוכר
- מכונה למיון על-פי משקל וספירת פקעות ובצלים
- ממיינת רוטטת לפקעות ובצלי פרחים למשק המשפחתי
- מתקן הידוק לקרטוני פרחים
- מכונת מיון ואגידה לפרחים
- מערך ממוכן לאריזת צנוניות לשוק מקומי
- מערך ממוכן לטיפול בבצל ירוק מגידול באדמות כבדות ובינוניות
- שיטה לניקוי וחיטוי פירות וירקות במים חמים וללא חומרי הדברה
- פיתוח טכנולוגיות לפריטת רימונים
- מערכת להפרדת גבעולים ועלים מפפריקה
- מכונה אוטומטית לעטיפת פרי הדר
- הפקת מיץ איכות והפקת שקיות מיץ מפרי הדר
- הפרדה של תפוחי אדמה מרגבים על פי מקדם תקומה
- שיטה ומתקן לשינוי מקדם התקומה של אבנים לשם הפרדתם מתפוחי אדמה
- מערכת למיון פקעות פרחים וירקות שורש על-פי גודל
- פיתוח שיטה לקטיף דובדבנים
- מתקן לצינון דובדבנים בשדה ובהובלה לאחר קטיף
- זיהוי נזק בתפוחי עץ
- פיתוח שיטה לחיתוך עוקצים של תות שדה לתעשייה
אבטחת ובקרת איכות והנדסת ייצור
- פרוטוקולים לגידול וכלים לניהול יעיל בחקלאות
- מערכת עזר לקטיף ירקות בחממה
- דוגם אוטומטי להערכת פחת בגידולי ירקות לתעשייה
- מקצרת שדרה לגיזום פרחים בחממות
- חרמש מספריים ומגרפה ייעודית ,לדילול ממוכן של שטחי ‘רוסקוס’
- מיכון עזר לייעול האסיף של פרחי יצוא מערוגות הגידול
מערכות ושיטות גידול לבעלי חיים ולצומח
- שילוב מד הרכב חלב מקוון בממשק ברמת הפרה הבודדת
- תכנון וניהול רפת עם רובוט חליבה
- תכנון וניהול מדגה מתועש
- זיהוי אלקטרוני לבקר
- מיון פרגיות רבייה כבדה במהלך הגידול
- מערכת להמתת חסד של מטילות
- מערכת לספירה והערכת משקלם של דגי נוי
- מערכת לחיסון אוטומטי של אפרוחים בני יומם
- פיתוח מסוע למיון עופות בשלוחת הרבייה הכבדה.
- מערכת להאבקה אלקטרוסטאטית בתמר
- מכונה לשתילת ירקות קיץ באדמות רטובות
- מכונה לזריעת פקעות בשרוולי רשת
- מערכות כבלים לתמיכת אשכולות בננות
- המתת חסד של עופות הטלה זקנות
- המתת חסד של אפרוחים זכרים בשלוחת ההטלה
- שיפור תנאי הגידול בפיטום אווזים
- השמדת פתוגנים במי נגר של חממות
שיטות חיטוי והדברה
- פיתוח שיטות חדשניות ליישום תכשירי הדברה
- מערכת לריסוס אוטומטי של תכשירי הדברה בבתי צמיחה
- מניעת הפצת פגעים בחומר ריבוי צמחי
- פיתוח שיטות וטכנולוגיות להדברת פגעי קרקע
- תוספים אורגניים- אמצעי לא כימי להדברת מחלות שורש
- חיטוי קרקע באמצעות קרינת השמש וחיפוי ביריעות להדברת פגעים
- שיטה לביצוע חיטוי כימי וסולרי במשולב באמצעות יריעות פלסטיק
- חיפוי קרקע על ידי ריסוס פולימרים פלסטיים
- מערכת איזון למרסס לכותנה
- פיתוח חומרים לא רעילים ומרססים מתאימים לשם הדברת מזיקים בכותנה וירקות
הנדסת בתי –צמיחה- מבנים, כיסויים ובקרת אקלים
- מערכת לשינוע אוטומטי על מונורייל בחממת פרחים
- חממית – מערכת לשינוע אוטומטי בחממה העוקבת אחרי חוט טמון
- הדליה מתכווננת ומתרוממת בחממות פרחים
- העשרת חממות בפחמן דו חמצני
- חקר ומניעה של השפעת כימיקלים על תכונות של חומרי כסות לחממות
- מדידה ופיתוח מודל מעבר חום לשיפור הבידוד של מסכים תרמיים וחומרי כסות לחממות
- חקירה והפחתה של השפעת התעבות מים, אבק ולכלוך על מעבר אור השמש דרך חומרי כסות
- מתקן לבדיקת השפעת כימיקלים על תכונות של חומרי כסות לחממות ושיפור עמידותם
- מדידה ושיפור של פילוג הקרינה בבתי צמיחה
- מערכת ערפול לצינון חממות
- ייעול החימום בחממות
- מערכת סולרית לחימום וצינון של חממות במערכת מים סגורה
- ייעול השימוש ברשתות נגד חרקים בבתי צמיחה
- שיפור הצינון ואוורור של בתי צמיחה המחופים ברשת נגד מזיקים
- שיפור הצינון במבנים חקלאיים על ידי סחרור אוויר
- אוורור משולב בלולים
מערכות אקולוגיות חקלאות מדייקת ומערכות מידע גיאוגרפיות
- פיתוח מערכת מידע גיאוגרפית תומכת החלטה לריסוס הדרים
אפיון והתאמה של ציוד חקלאי
- אפיון והתאמה של מכונות זריעה לגידולי שדה וירקות
- בדיקה והתאמה של טכנולוגיות ציוד מיובא לאסיף בצל
- אפיון שיפור והתאמה של מדושות לאגוזי אדמה
- קביעת תנאי הפעלה מיטביים של מכונות זריעה באמצעות ראייה ממוחשבת
פיתוחי המכון להנדסה שלא יושמו מסחרית והסתיימו בשלב אב-הטיפוס ו/או הוכחת “משפט הקיום“
- קומביין לאיסוף חוחובה
- מכונה להפקת שקיקי מיץ של פומלו (מופיע שקיקי מיץ מפרי הדר)
- מכונה לשתילה אוטומטית של ירקות באדמות כבדות
- מכשיר לקביעת בשלות של מנגו
- מחולל אוזון בכלי אטום
- מאספת מהקרקע בשיטת הנייף לפרי הדר המיועד לתעשייה
- מאספת לפירות מורכבת על טרקטור לאיסוף בשיטת המניפה
- מסגרת לקליטת שקדים הנקטפים בשיטת הניעור
- מכשיר לתקיעת עמודים בהדליה
- מכונה לפצוח אגוזי מקדמיה
- קומביין לקטיף אפרסקים הנטועים בשיטת “מטע שדה”
- קומביין “Over-the-Row ” לאיסוף פירות במטעים ננסיים
- “משלהב” לביצוע ניקוי שאריות צמחים וחיטוי קרקע
- מתקן לבדיקת מזרעות בעזרת ראייה ממוחשבת
- מערכת מנווטת אוטומטית בשורות בחממה לסיוע בקטיף ופעולות בגובה
- מערכת רובוטית לאסיף מלונים
- מכשירי עזר לקטיף צבר
- מכונה לאסיף קלחי תירס למאכל
- יישומי טכנולוגיית NIR בחקלאות – בדיקת טריות ביצים, אבחון תכולת חנקן ומים בחיטה, הגדרת מועד הגדיד בתמרים לחים, הגדרת בגרות באבוקדו
- יישומי אולטרא-סאונד בחקלאות – קביעת איכות פירות וירקות, קביעת מועדי קטיף פרות, מכשיר נייד לבדיקת איכות פירות, זיהוי פוריות ביצים, קביעת תנאי גוף של פרת חלב
- פיתוח מלכודת אקוסטית ללכידת נקבות זבוב הים התיכון
- פיתוח חיישנים ביולוגיים למדידת חלבון שומן ולקטוז בחלב
- שימוש בתהודה מגנטית NMR לשם זיהוי מרכיבי איכות באופן בלתי הרסני
- בירור, מיון ואסיף סלקטיבי של דגי מאכל חיים באמצעות ראיה ממוחשבת
- מדידת הבשלה של פירות בעזרת חישת ריח
- זיהוי מקורות לנזק מכאני בבית אריזה לפירות בעזרת כדור ממוכשר
- זיהוי ללא הרס של זרעים בפרי ה ‘פומלו’
- מיון והפרדה של פרי הדר ומוצרים אחרים לפי תגובתם להולם
- חיזוי חיי מדף של אבוקדו לפי תגובת הפרי לאימפקט
- ראייה ממוחשבת למיון אוטומטי של גאופיטים
- פיתוח מד רביצה והדרכים לשילובו בממשק הבריאות, הפוריות ורווחת הפרה
- חקירת האכילה של פרת החלב ממאביסים אוטומטיים מבוקרי מחשב לשיפור ממשק הזנה במזונות מרוכזים
- יישום עקרונות חקלאות מדייקת בשינויים בתדירות חליבה בתנאי רפת גדולה ורפת רובוטית
- מערכת אוטומטית לשקילה יום-יומית של פרה בודדת ושילוב המידע בשיקולי ההזנה, תדירות החליבה ושמירה על בריאות הפרה
- כימות מרכיבי שפכי רפת
- השפעת משקל ביצת המאכל על ההכנסה ליצרן
- שיטה לגידול דגים בכלובים וירטואליים בים
- מערכת מתכווננת להדליית עגבניות
- מבנה רב תכליתי בתי צמיחה
- מודל סימולציה נומרי למיפוי שדה הזרימה
- מערכת מבוססת איג’קטור לחימום ובקרת לחות בחממות
- חימום של צמחים בבתי צמיחה ע”י מיקרוגל
- טיהור שפכי אווזים לפיטום
- פירוק מזהמים אורגניים במים וקולחים על ידי פוטוקטליזה סולרית
- מיפוי נוף העץ להכוונת מרסס מטעים מדייק
- מערכת הדמאה ממוחשבת למדידת ההשפעה של קוטלי חרקים ביולוגיים על התנהגות האכילה של מזיקים
- הדמאות רנטגן ולייזר לאבחון חלקי עצמות בחזה עוף מעובד
- חזוי עקת חנקן בצמחים על פי החזרים ספקטרליים
- חיזוי עקת מים בצמחים על פי הדמייה תרמית
- השפעת התפתחות נוף על גבולות ומאפיינים של מסדרונות ירוקים בשולי מטרופולין
- פיתוח טכנולוגיות מבוססות צילומים תרמיים להכוונת השקיה בכרם להקטנת השונות
גמלאי המחקר של המכון להנדסה חקלאית – חוקרים, מהנדסים וטכנאים (בסדר א”ב)
- אברמוביץ בנימין
- אוסטרוויל מרים
- אלפר יקותיאל (קותי)
- אלקין יצחק
- אנגל חוה
- בן ציון הארי
- בר לב אלי
- ברס חגי
- גרוס פרידריך
- גרינשטיין אבי
- האס עליזה
|
- וולף יצחק
- ויינברג פאול
- זילברג ויקטור
- זילברשטיין בן-עמי
- זלצמן ארטור
- זמיר נחום
- זרחי אברהם
- יוסף שלמה
- טאוב אורי
- יקותיאלי עודד
- כץ יוסף
- לב מוניק
|
- לבב נחום
- ליבשין ניקולאי
- לידרור עמוס
- מיכאי גבריאל
- מנור אמנון
- מניס יהושע (שיקה)
- מרגולין עמיקם
- נהיר דוד
- ניר יצחק
- סגל ישעיהו (שייקה)
- סיגלר יוסף (יוסקה)
|
- פייפר אורי
- פלזנשטיין גבי
- פלר רון
- פסטרנק חנוך
- פרנקל הרי
- צוקר אברהם
- קוויקו יוסף
- שגיא יצחק
- שפיצר מטילדה
- שריג יואב
|
(התפתחות המיכון החקלאי בישראל בשנים 1965-1947 מתועדת בפרק “מבט להיסטוריה” באתר מורשת מינהל המחקר החקלאי) |
|
| מעודכן לתאריך: 03/03/24 08:17 |
|
|