זכות גדולה נפלה בחלקי לעמוד בראש מוסד מפואר כמו מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני. זכות זו באה עם אחריות כבדה: להוביל את מכון וולקני על יחידותיו השונות לפריחה ושגשוג.
מכון וולקני נוסד ב- 1921 ע”י אלעזרי וולקני (וילקַנְסקי) כתחנת ניסיונות לחקר החקלאות שהפכה לימים למינהל המחקר החקלאי. תחנת הניסיונות הוקמה כתשתית לחקלאות תעשייתית, מודרנית ומתקדמת בארץ ישראל. מכון וולקני הצליח הרבה מעבר למצופה, והפך למנוע הצמיחה המרכזי של החקלאות בישראל עם תרומה משמעותית לחקלאות העולמית.
מאז הקמתו, ניצבים חוקרי וחוקרות מכון וולקני בחזית המחקר העולמי ואף זכו לאורך השנים בפרסים יוקרתיים רבים. מכון וולקני הכשיר והעמיד רבים ממובילי ענף החקלאות בישראל ובעולם. מעבר להישגים המדעיים, מכון וולקני תרם תרומה כלכלית עצומה למשק הישראלי בכלל, ולענף החקלאות בפרט. לאורך השנים מכון וולקני לקח תפקיד מרכזי בעיצוב זהותה החקלאית של מדינת ישראל ותרם תרומה עצומה לביטחון המזון, לכלכלה וליחסי החוץ של ישראל. בתחום החדשנות מכון וולקני פעל ופועל לפיתוחים חדשניים שמעמידים את החקלאות הישראלית בחזית העולמית בהתמודדות עם אתגרי השעה.
מתוך הכרה בתפקידו המרכזי של מכון וולקני ולאור חזונו – חקלאות ישראלית חדשנית, מדייקת ומשמרת המבטיחה מזון איכותי לתושבי ישראל – הוגדרו משימות המכון שכוללות: הובלה ומצוינות במו”פ חקלאי הכולל שילוב עם ביוטכנולוגיה, Bio-convergence, הנדסה ומדעי הנתונים לקידום החקלאות וסקטור החקלאי תוך שמירת הסביבה וטיפוח ההון האנושי.
לאור החזון והמשימות על מנהל המחקר החקלאי לרכז פעילותו הכולל: (1) רלוונטיות וחדשנות מחקרית תוך העצמת נקודות החוזק ושיפור מסה קריטית למחקר; (2) תמיכה וקידום של החקלאות הישראלית לטובת מערכת מזון יציבה; (3) תמיכה בהתמודדות החקלאות עם שינויי אקלים תוך קידום מחקר בחקלאות מדייקת, משמרת ותאית; (4) הגברת הקשר עם התעשייה החקלאית והסקטור החקלאי; (5) הכשרת דור העתיד של העוסקים בענף החקלאות תוך חיזוק הקשר עם “השטח” – מו”פים אזוריים, שה”ם, והחקלאים; (6) שיפור הנראות מול גורמי פנים וחוץ; ו- (7) עידוד מחקר ופעילות לקהילה עם דגש על הפריפריה הגאוגרפית וכלכלית.
אני בטוח באיתנות מכון וולקני שידע להיות עמוד התווך של חדשנות, מקוריות ויצירתיות במחקר חקלאי לטובת חקלאות ישראל וחקלאות העולם.