אודות

מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני הוא מוסד המחקר החקלאי הגדול ביותר בישראל ומהידועים מסוגו בעולם. תפקידיו העיקריים הם לסייע לחקלאי ישראל בפתרון בעיות שונות, לבצע מחקר ופיתוח בנושאים חדשים ומבטיחים בחקלאות ובמדעי המזון, ולתכנן, לארגן וליישם מחקר חקלאי בישראל. המכון הוא יחידת סמך במשרד החקלאות וביטחון המזון.

בשנת 1921 הקים יצחק-אביגדור אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) את תחנת הניסיונות לחקר החקלאות שהפכה לימים למינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני. וולקני ראה בחזונו הקמת תשתית לחקלאות תעשייתית, מודרנית ומתקדמת המשאירה מאחור שיטות מסורתיות שהיו מקובלות באזור. המכון הפך למפעל חייו, ובהמשך נהיה מנוע הצמיחה המרכזי של החקלאות בישראל לפני קום המדינה ולאחר הקמתה ואף מוקד עולמי של חדשנות חקלאית.

החזון המניע את מכון וולקני הוא לפתח את החקלאות הישראלית כחדשנית, מדייקת ומשמרת המספקת ביטחון תזונתי לתושבים. חזון זה מחייב את מכון וולקני להובלה ולמצוינות במחקר ובפיתוח חקלאי הכולל שילוב עם ביוטכנולוגיה, Bio-convergence, הנדסה ומדעי הנתונים. פעילות המכון נעשית תוך שימת דגש מיוחד בפיתוח ההון האנושי, חדשנות ויזמות, שמירת הסביבה, שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי.

כיום פועלים במכון וולקני שישה מכוני מחקר הממוקמים באתר המרכזי בראשון לציון: המכון למדעי הצמח; המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה; המכון למדעי בעלי חיים; המכון להגנת הצומח; המכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית; והמכון להנדסת מערכות חקלאיות וביולוגיות. מעבר לכך, למכון ישנם שני מרכזי מחקר, בנווה יער ובגילת, המקדמים את החקלאות הישראלית בכלל והחקלאות בפריפריה בפרט.

המכון מונה כ-180 קבוצות מחקר מדיסציפלינות שונות, המובילות מאות תוכניות מחקר פעילות ומפרסמות כ-300 מאמרים מדעיים מדי שנה בכתבי עת בין-לאומיים. נוסף על כך, חוקרות וחוקרי מכון וולקני מנחים כ-350 סטודנטים (תואר שני, שלישי ובתר דוקטורט) בעבודותיהם לתארים מתקדמים; והם מלמדים במוסדות להשכלה גבוהה בקורסים מתקדמים במדעי הטבע והחקלאות.

למכון וולקני תרומה אדירה לביטחון המזון בישראל ובעולם. התשתית המדעית שהוא מספק מגדילה את יכולתם של חקלאים ישראלים לספק תצרוכת איכותית ומספקת לשוק המקומי ולהתחרות בשווקים בין-לאומיים. בשנים האחרונות שם המכון דגש בפיתוח חקלאות מחדשת ומשמרת שתאפשר מארג נכון בין השטחים הפתוחים, העירוניים והחקלאיים עבור הדורות הבאים.

כחלק מהפעילות להטמעה ולמסחור של ידע, פועלת במכון וולקני יחידת מסחור הידע והטכנולוגיות “קידום”, המגינה על הקניין הרוחני הנצבר ומקשרת בין מחקר לגופים עסקיים הממסחרים את הטכנולוגיות והפיתוחים ומפיצים אותם בעולם. עד כה רשם המכון מעל 150 זנים פעילים ויותר מ-180 משפחות פטנטים. בין הזנים המפורסמים שפותחו: מלון “גליה”, שמן זית “ברנע”, אגוזי אדמה “שולמית” ו”חנוך”, מנדרינה “אורי”, מנגו “מאיה” וזני חיטה חדשים.

צוותי המחקר של מכון וולקני פועלים כיום לפתח זנים ייחודיים של ירקות ופירות שיהיו עמידים בתנאי האקלים המשתנה וזאת מבלי להפחית את האיכות ואת הטעם. חוקרי המכון פועלים לפתח שיטות השקיה חדשניות המפחיתות משמעותית את צריכת המים ומרחיבות את השימוש במים מושבים (קולחים). המכון עמל על מציאת פתרונות מתקדמים לאחסון ולקירור תוצרת חקלאית ולהארכת חיי המדף שלה, על פיתוח אמצעי הדברה ידידותיים לסביבה ועל מקסום תנובת החלב תוך שמירה על רווחת בעלי החיים. דגש מיוחד ניתן במכון לפיתוח מיכון מתקדם להפחתת כוח האדם בחקלאות ולשימוש בבסיסי נתונים לטובת חקלאות מדייקת ומבוססת AI.

מכון וולקני הוא גם ביתו של בנק הגנים הישראלי, האחראי לאיסוף ולשימור המגוון הגנטי של צמחיית ישראל לטובת פיתוח עתידי של חקלאות, ביוטכנולוגיה ותעשיות ביו-רפואיות. מכון וולקני גאה גם לשמר מגוון עצום של אוספים חיים (“אוצרות וולקני”) של גידולים חקלאיים הכוללים תפוח, אגס, תאנה, מנגו, הדרים, אפרסמון, ליצ’י, אבוקדו, זית, גפן, שקד, רימון, משמש, פקאן, שזיף, שסק וחבוש. כל אחד מהאוספים מכיל עשרות עד מאות זנים הכוללים זני אינטרודוקצייה, זנים שפותחו במהלך תוכניות ההשבחה הרבות, כנות ועצים עתיקים.

מכון וולקני גאה גם בקשר שלו לקהילה וזאת על-ידי היחידה לנוער שוחר מדע, המארחת מדי שנה אלפי תלמידים ותלמידות ומכשירה מאות מורים במרכז להכשרת מורים למדעי החקלאות.