En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial HTML tutorial
research_title.jpg research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס
משנת 1972 (המעבר לבית דגן) ואילך


בשנת 1972 האגף לקרקע ומים עבר מרחובות לבית דגן.

בעקבות השינויים הארגוניים שחלו ובעקבות ועדת קצ'לסקי, שבחנה את ארגון מכון וולקני, הוקמו שישה מכונים והאגף לקרקע ומים הפך להיות המכון לקרקע ומים. לניהול המכון לקרקע ומים התמנה ד"ר יוסף שלהבת, לימים ראש מינהל המחקר החקלאי. המכון כלל 6 מחלקות: כימיה של הקרקע והזנת הצמח, מח' לפיזיקה של הקרקע והשקייה, פדולוגיה וסקר קרקע, מטאורולוגיה חקלאית, כימיה פיזיקלית של הקרקע ובשלהי שנות השבעים נוספה המחלקה לכימיה ושאריות בקרקע.

למחלקה למטאורולוגיה הצטרפו החוקרים שמואל מורשת, אהוד סטיבה, ומרסל פוקס. למחלקה לכימיה של הקרקע הצטרפו פנחס פיין ורות גנמור- נוימן. למחלקה לכימיה פיזיקלית הצטרפו יצחק שינברג, לימים סגן ראש המינהל, חיים פרנקל, לימים סגן ראש המינהל. למחלקה לפיזיקה של הקרקע הצטרפו אריה נדלר ודוד רוסו שהיה תלמידו של אשל ברסלר ולימים ראש המכון לקרקע ומים.

ההישגים בשנות ה-70-80 היו :

1. כימיה של הקרקע והזנת הצמח – נקבעו תוכניות דישון של עגבניות בקרקעות חוליות באזור הבשור ופיתחת רפיח - אזורי הגידול החדשים שהוכשרו לחקלאות במסגרת המפעל הדרומי בניהולו של עזי כפכפי לאחר מלחמת יום כיפור. נקבעו קריטריונים לדישון עגבניות לתעשייה, תפוחי אדמה ברמת הגולן וכן נקבעו נהלים להשקיית כותנה ועשב רודס במי קולחים המכילים אמוניום.

2. המחלקה לפיזיקה של הקרקע - ממצאי המחקר ההידרולוגי בחולה תרמו להקטנת דליפת ניטרטים מהכבול למי הירדן ע"י מניעת הצפות וויסות הניקוז. הוכחה תועלתו של הניקוז התת קרקעי בהגדלת יבולי החיטה בחורף גשום. תוצאות המחקר בכותנה הראו שעיבודי קרקע לעומק מגבירים את שיעור האדוי ומפחיתים יבולים.

3. המחלקה לפדולוגיה וסקר קרקע – הוכנו מפות קרקע בקנה מידה של 1: 50,000. מפות אלה שימשו כבסיס לתכנון 'המפעל הדרומי' שהוקם בפתחת רפיח. הוכנה מפת ייעוד הגולן התיכון והוכנה מפת קרקע של ארץ ישראל בק.מ של 1: 500,000 .

4. המחלקה למטאורולוגיה חקלאית - פיתוח שיטות מטאולורגיות פשוטות, כמו התאדות מגיגית, לקביעת מועדי השקיה בגידולים חקלאיים.

5. המחלקה לכימיה פיזיקלית של הקרקע – לימוד בעיות מבנה קרקעות, טיוב קרקעות אלקליות ומלחות ולימוד תהליכי חילוף יונים בקרקע.

6. המחלקה לכימיה של שאריות בקרקע – נקבע מנגנון של פירוק חומרי הדברה אורגנו-זרחניים בקרקעות וחרסיות. פיתוח שיטות לקוטלי פטריות באמצעות מערכת השקיה ופיתוח שיטה פוטוכימית לטיהור מי שפכים.

בשנות ה-70 ובשנות ה-80 הצטרפו למכון לקרקע ומים חוקרים חדשים. למחלקה לכימיה של הקרקע: אשר בר-טל, אבנר זילבר. למחלקה למטארולוגיה הצטרפו יחזקאל כהן, לימים מנהל המכון לקרקע ומים ושבתאי כהן. למחלקה לכימיה ושאריות הדברה: אורי מינגלגרין, לימים סגן ראש המינהל, זאב גרסטל, לימים מנהל המכון לקרקע ומים , אורליו אקר, רמי קרן לימים סגן ראש המינהל, שרינה זלצמן ודן לבנון, שהיה לימים מדען ראשי של משרד החקלאות. למחלקה להשקייה  אבנר כרמי לימים סגן ראש מינהל  וברוריה הויאר.

ראויים לציון המהנדסים והטכנאים שנטלו חלק נכבד בביצוע המחקרים הן בשדה ובמעבדות והיו מעמודי התווך של המכון לקרקע ומים: ניסים שרעבני, ניסים סלח, לאון חיימוביץ, אליהו אליה, הנריאטה אייזנברג, מאיר רוזנר, מוריס סופר, אשר לאופר, פאול בן יעקב, שרה דוידוב, אברהם גרווה, אבלין פדרמן, לילי קליגר, מרגוט שועלי, יפת כהן, ורג'יל פלקנפלוג, מאיר מדני, בנימין שטרנבאום, מזל מדר, אווה קליין, ישראל יששכר ומרים קינן, טיבור מרקוביץ, רבקה רוזנברג, לאה לייב, שושנה סוריאנו ועמליה (מלי) ברזילי, שעברה בשנות ה-80 למחלקה לפרחים.

בשנות ה-2000 המכון עבר שינוי מבני. מ- 6 מחלקות בשנות ה-80 צומצם המכון לשתי מחלקות בלבד.

1. המחלקה לפיזיקה סביבתית והשקיה

2. המחלקה לכימיה של הקרקע ודישון

בשנים אלו ניתן גם שם חדש למכון: "המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה".

המטרה הכללית של המחקרים במכון למדעי הקרקע המים והסביבה היא להגדיל את היעילות של ניצול מים, דשנים וחומרי הדברה בחקלאות ישראל ושיפור מבנה הקרקעות :

• פיתוח שיטות כלכליות וידידותיות לסביבה, ממשקי השקיה ודישון יעילים, בקרת אקלים בחממות עם דגש מיוחד על הדשיה ומיחזור מי השקיה.

• שימוש בטוח במים שוליים, פסולת אורגנית לא מנוצלת מתעשייה ומחקלאות עם דגש על זמינות חומרי הזנה, מבנה ויציבות הקרקע, תהליכים מיקרוביולוגיים, תנועה של מזהמים אורגניים ואי-אורגניים, ספיחה ותנועה של מיקרו-אלמנטים בתת-הקרקע.

• פיתוח ממשקים מתקדמים בקרקעות הכוללים שימוש בחומרים השומרים על מבנה הקרקע להקטנת התאדות, צמצום המלחה וניתרון, צמצום הנגר, הסחף והרס מבנה הקרקע בתנאים של גשם ו/או השקיה.

• פיתוח מודלים מכניסטיים-סטוכסטיים לכימות תנועת מים ומומסים בסקלת השדה להערכת הסיכונים לזיהום הקרקע ומי התהום על ידי מזהמים אורגניים ואי-אורגניים.

מעודכן לתאריך: 17/01/21 15:23
משנות ה-60
*משנת 1972 (המעבר לבית דגן) ואילך
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר