בשנות ה-60 האגף לקרקע ומים מנה 5 מחלקות - המחלקה לכימיה אנאורגאנית של הקרקע, מחלקה לפדולוגיה ולסקר קרקע, מחלקה למליחות קרקע, מחלקה לכימיה אורגנית ומיקרוביולוגיה של הקרקע, והמחלקה להשקיה וטכנולוגיה של הקרקע.

1. חוקרי המחלקה לכימיה אנאורגאנית של הקרקע: יוסף הגין,  גיטה רוזנברג, סלה פייגנבאום, אלכסנדר פורת , יעקב הלוי, עזי כפכפי ואביבה הדס.

נושאי המחקר : תגובה לדישון חנקני וזרחני בגידולי שדה שונים כמו תירס שלחין, עגבניות מרימנד ותלתן לשחת. שיטות בדיקה כימיות במעבדה לקביעת מצב התזונה והדרישות לדישון. נערכו בדיקות עלים וקרקע ליסודות חנקן, זרחן ואשלגן כן נעשו ניסויים לבחינת הכלורוזה בגפן ועמידות גידולי מטע כמו אבוקדו ובננות לגיר. נבנתה תשתית החלקות הקבועות בבית דגן למטרות מחקר ארוך טווח בדישון גידולי שדה.

2. חוקרי המחלקה לפדולוגיה ולסקר קרקע: יואל דן, חנה קויומדז'יסקי, פניה פינס ועמיאל.

נושאי המחקר : סקר, מיון, ומיפוי קרקעות הארץ. הוחל באוסף חתכי קרקע ממקומות שונים בארץ ששימשו לצרכי מחקר ולימוד. נחקרו סוגי הקרקעות רנדזינה, טרה רוסה ובזלת. נבדקו הרכבן הכימי ודרך התהוותן. נחקרה הפעילות הביולוגית בקרקעות והשפעת הטופוגרפייה על הגידולים. כ"כ נערכו ניסויים בגידולי שדה בדיונות החול של רצועת החוף, נקבע הרכבם הכימי והמינרלי בסוגי הקרקעות והוגדר המבנה ויצירת תלכידים של הקרקעות.

3. חוקרי המחלקה למליחות קרקע: אליהו מור (מורבסקי), יוסף שלהבת, רחל לוי, פטר רייניגר ומרים אחיטוב.

נושאי המחקר: ממשק השקיה במים מליחים, דרכים לטיוב קרקע ע"י תוספת גבס ודשנים. הניסויים במים מליחים התבצעו בצאלים ובבית שאן. נערכו ניסויים לניצול מי שופכין להשקיית גידולי שדה, נערכו ניסויים לעמידות כנות אבוקדו בפני מליחות (בשיתוף המחלקה למטעים סובטרופיים), ממשק הכותנה, וגידולי שדה וירקות במים מליחים, ניקוז 'אדמות דקות מרקם' בעמק יזרעאל ושיטות ניקוז.

4. חוקרי המחלקה לכימיה אורגנית ומיקרוביולוגיה של הקרקע: פופלס, עזרא ניסים (לימים סגן ראש עיריית רמת גן), צבי זינגר, עמוס פייגין, סוזאן הידש  וקורט שלינגר.

נושאי המחקר: השפעת קומפוסטים על תכונות הקרקע. נבחנה השפעת הקומפוסטים על היבולים בהשוואה לדשנים כימיים. נבנתה תשתית החלקות הקבועות בחוות גילת למחקר ארוך טווח בזיבול משולב בדישון גידולי ירקות. נערכו עבודות לחקר הכבול בעמק החולה, נבדק הכבול כחומר לזיבול. כמו כן נלמדו שיטות לבדיקת ההרכב המיכני של קרקעות גיריות.

5. חוקרי המחלקות להשקייה וטכנולוגייה של הקרקע: א. מדור למים, ב. מדור למבנה הקרקע: יעקב רובין, שבתאי גירון, אליעזר  שמואלי, דני שימשי, חנוך בילורי, אל מנטל, מיכה אופיר, ג'רי סטנהיל, לרי אורדין, צבי פלאוט, אליהו רביץ, שמואל דסברג, ראובן שטיינהרדט, אברהם מאירי, דני הלל, עמוס הדס וצבי אנוך.

נושאי המחקר: 'במדור המים'- נחקרה תצרוכת מים ותכיפות השקיה של גידולי שדה באזורי הלס של הנגב הצפוני, שפלת החוף, עמק יזרעאל ועמק בית שאן. נבחנו מספר גידולים ונקבעה תצרוכת מים בתירס, כותנה וסלק סוכר ונמצא שניתן לחסוך 15-25% ממנת המים העונתית. נבחנה תצרוכת מים של עצי פרי וגפן. תמר בעמק הירדן ובית שאן, בשיתוף ועדת הניסיונות בעמק הירדן, גפנים בהרי יהודה והדרים באזור הנגב הצפוני. נבדקו הגורמים המטאורולוגיים בקביעת תצרוכת המים של גידולים שונים. נבחנו מדדים פיסיולוגיים כמו גדילה, טרנספירציה, טורגור, ריכוז מוטמעים, לחץ אוסמוטי ופתיחת פיוניות והשפעתם על מישטר המים בצמח. נבחנה השקיה בתלמים, בהמטרה ובהשוואה להשקיה בערוגות. ב'מדור למבנה הקרקע' – נבחנו השפעות גומלין בין עיבוד והמבנה של הקרקע, השפעת עומק העיבוד בקרקעות לס על גידולים במחזור בעל. נערכו השואות בין כלי עיבוד שונים וההשפעות על מבנה הקרקע לטווח הרחוק.

בשנות ה-60-70 נוספו לאגף/ מכון חוקרים חדשים: למחלקה לפיזיקה והשקייה של הקרקע נוספו אשל ברסלר, ברונו ירון, אהוד סטיבה, יוספה קמבורוב, דב קלמר, ישראל לוין, נחמן אלפרוביץ'. למחלקה לכימיה והזנת הצמח הצטרפו וייסמן, אהוד דיין, נביל אלבסל, מרטין גיסקין, ביז'אן שגיב ובני בר יוסף שהיה תלמידו של עוזי כפכפי לימים מנהל המחלקה לכימיה והזנת הצמח.

המשך