En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

אברהם (דב) בן יעקב
Avraham Ben-Yaacov


תולדות חיים

אברהם נולד בשנת 1930 בישראל. למד בבית הספר העממי בפרדס חנה ובבית הספר החקלאי מקווה ישראל. מאז סיום לימודיו במקווה ישראל בשנת 1948 ועד הגיוס לצה"ל שירת בפלמ"ח. עד ל- 1950 שירת בצה"ל. לאחר פציעתו במלחמת השחרור הצטרף ליישוב קבוצת אבוקה. בשנים 1950-1951 היה נוטע בקבוץ אבוקה שבעמק בית שאן ועד לשנת 1954 היה חבר קיבוץ שדה בוקר. בשנת 1955 ריכז את הקורסים להדרכה במדרשת רופין בעמק חפר. תואר ראשון סיים בשנת 1957 בפקולטה לחקלאות ברחובות וכסטודנט עבד בתחנה לחקר החקלאות במחלקה לגידולי עצי פרי סובטרופיים בראשות ד"ר חנן אופנהיימר. תואר מוסמך סיים בשנת 1962 והחל עבודתו במכון הלאומי האוניברסיטאי לחקלאות ברחובות, לימים מינהל המחקר החקלאי. לימודי הדוקטוראט בהדרכת פרופ' אופנהיימר בנושא: 'יחסי כנה רוכב באבוקדו' בתנאי מליחות סיים בשנת 1968. בשנת 1967 החל לעבוד כחוקר אזורי בחדרה בתחום עצי פרי סובטרופיים, במינהל המחקר החקלאי.

הישגים מדעיים

תחום התמחותו בתחילת דרכו הייתה בירור כנות אבוקדו עמידות למלח. האבוקדו והכנות המכסיקניות שהיו מקובלות עד אז בכל הנטיעות בארץ היו רגישות ביותר למליחות ומצטיינות במיוחד בקליטת כלור המובא באמצעות מי ההשקיה. עניין העמידות היה חשוב נוכח מי המוביל הארצי (1964) שהיוו איום על מטעי האבוקדו.

פעילותו המחקרית בשנות ה-80 וה-90

ד"ר אברהם בן יעקב עסק בברור כ- 40 כנות אבוקדו זרועות מתוך 630 שהיו בשימוש בישראל בעבר. נקבעו תכונותיהן והתאמתן לתנאי גידול. בוררו מקורות רכב מצטיינים של הזנים המסחריים. כל החומר נוקה כליל ממחלת וירואיד כתמי השמש. פותחו כ-200 כנות אבוקדו וגטטיביות, מעצים עמידים יותר או פוריים מהאוכלוסיות מהם נלקחו. הושגה הכפלה של יבול האבוקדו ע"י חומר ריבוי מצטיין. נקבע אפקט המליחות על האבוקדו ופותחו שיטות להקל על חומרת הנזק. הוקמו מאגרים גנטיים של אבוקדו במכסיקו ובישראל. נבחרו טיפוסים מיוחדים ונבחנו לתכונותיהם ככנות, וטיפוסים מסוימים המצטיינים במגוון תנאים כולל פיטופטרה.

בניסויים נבחנו כנות, מקורות רכב וצירופים שבין כנה לרוכב. היקף הניסויים בכנות זרועות כלל כ- 120 אלף עצים . מרכיב חשוב במחקרי השדה היה פיתוח שיטות עבודה מתאימות. הנוטעים שמטעיהם נכללו בניסויים היו מתכנסים עימו לצורך עדכון ולגבש שיטות מעקב. הוקם מרכז להכוונת נטיעות חדשות באבוקדו, בו פעל המדריך אביגדור ריבנפלד ז"ל. כמעט כל מטעי האבוקדו בארץ נטועים כיום מחומר ריבוי שבורר במחקרים אלה.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

בשנים 1978/9, 1989/90, 1994/5 שהה בשבתונים במקסיקו לשם הכרת אוכלוסיות הבר של האבוקדו ולשיתופי פעולה ומחקרים משותפים.

בשנת 1985 שהה בדרום אפריקה, במסגרת שבתון מקוצר, בנושא בעיות קרקע של אבוקדו.

פרס הורטיקולטוריסט מצטיין - האגודה האמריקאית ASHS למדע ההורטיקולטורה העניקה לד"ר בן יעקב את פרס ההורטיקולטוריסט הבינלאומי המצטיין לשנת 2000 בהוקרה על תרומה של 10 שנים ומעלה תוך הנהגה ופיתוח של תוכניות בינלאומיות בעלות השפעה ניכרת על ענף המטעים בעולם כולו.

הפרישה לגמלאות

ד"ר אברהם בן יעקב פרש לגמלאות בסוף שנת 1995. מאז פרישתו עורך ניסויים בהשבחת אבוקדו ומנגו במשקו הפרטי בפרדס חנה וכן עוסק בפעילות מקצועית בנושא כנות אבוקדו באזור הגליל המערבי.

ערכה עמליה ברזילי, פברואר 2011

מעודכן לתאריך: 02/02/11 08:39
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר