En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

ישי ספרים נולד ב- 1935 בירושלים. גדל ולמד בכפר ויתקין. בשנים 1953-1956 שרת בצה"ל. בשנת 1965 סיים לימודי כלכלה ופילוסופייה באוניברסיטה העברית ירושלים. ב- 1964 החל לעבוד כעוזר כלכלן במשרד החקלאות. בשנת 1969 נבחר לתפקיד עוזר ראשי בכיר ברשות לתכנון כלכלי במשרד ראש הממשלה. ב- 1972 הועבר למינהל המחקר לתפקיד "יועץ כלכלי" לראש המינהל פרופ' יואש ועדיה. בשנת 1994 סיים דוקטוראט בנושא: "אקולוגיה של טכנולוגיה" בחוג לביולוגיה סביבתית בפקולטה למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכת עמנואל נוי-מאיר.

הישגים מדעיים ותרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

בחרתי לכתוב את הישגי כסיפור מעשה שבו מעורבים אחדים מן האנשים שהשתתפו איתי בהשגתם. בסיפור הזה אני מודה לאלוהים ואנשים על ההזדמנות שניתנה לי לשחק בצעצועים שאהבתי ומכוון את הפנס אל החשובים שביניהם. כאשר באתי לעבוד במכון וולקני קיבל אותי יואש ועדיה, שהיה ראש המכון והמדען הראשי של משרד החקלאות, וחיים צבן שהיה סגנו. לקראת סוף הראיון שאלתי: "אז מה תהיה העבודה?" "אתה תמציא אותה" ענו שניהם. בחרתי לעסוק בהערכת התועלת הצפויה ממחקרים בחקלאות. לא התועלת בדיעבד (לאחר מעשה EXPOST ) תחום שבו כבר עסקו כלכלנים אחדים (בארץ עסק בכך יואב כסליו), אלא התועלת מראש (התועלת הצפויה בעתיד EXANTE).
בהערכת התועלת הצפויה מראש ממחקרים בענף החקלאות, כמעט ולא עסק איש לא בארץ ולא בחו"ל. כאשר התייעצתי על כוון עבודתי עם יואב כסליו הפנה אותי לשני מאמרים אחד בחקלאות והשני בתעשייה, לא היו יותר. ואכן היה עלי להמציא את כלי עבודתי תוך כדי עבודה.
בתקופה שבה באתי לעבוד בוולקני, הסביבה שבה פועל המחקר החקלאי החלה להשתנות. המהפכה הגדולה שהוביל השר גיבור המלחמה משה דיין, מהפיכת שינוי סל המוצרים (diversification), הייתה בעיצומה. היה זה שינוי יזום של סל המוצרים בכוון של הוספת שלל מוצרים חקלאיים המיועדים בעיקר ליצוא. המהפכה הזו, שהמנוע שלה היה מכון וולקני, התחילה לשאת פירות והיצוא החקלאי ללא הדרים, אשר קודם היה זניח, עבר בערכו את יצוא ענף ההדרים שהיה באותה תקופה ענף היצוא העיקרי של ישראל. המהפכה הזו זכתה לתשבחות בארץ ובעולם. במהרה קמו לה מחקים שהפכו למתחרים וכבר בסוף שנות השבעים אפשר היה לראות שבתמונת ההצלחה נבעו בקיעים. מעטים ראו את הנולד ועבר זמן רב עד שהתמונה אכן נסדקה. אני בחרתי להוסיף על עיסוקי בהערכת התועלת הצפויה ממחקרים, גם את החיזוי לטווח ארוך של ענף החקלאות. חיזוי שהיה נחוץ להכוונת המחקר בענף הזה במיוחד, מפני שבתקופת הזמן שעוברת עד שהמחקר החקלאי נושא פירות, ארוכה הרבה יותר מאופק התכנון של תוכנית החומש של הענף שהייתה נהוגה אז בחקלאות ישראל. התחלתי בהערכת התועלת הצפויה ממחקרים בחקלאות. ביניהם היו: טיפוח זן של שומשום בלתי שפיך שניתן לאוספו בקומביין (קוסטרינסקי) הדברה ביולוגית של זבוב ים תיכון בשיטה של עיקור הזכרים (רחל גלזון) גידול אצת דונליאלה בשרוולים זקופים ויצור בטא קרוטן מהם (שושנה ארד) וכן תוספת מאה מילימטר גשם בחופי האגן המזרחי של הים התיכון וגם גיוס רשתות עצביות למיון פירות. במשך שנים אחדות הערכתי עשרות ואולי מאות פרויקטים, כל אחד מיוחד לעצמו ולכל אחד תפרתי הערכת תועלת כחליפה לפי מידה.

כאמור, הסביבה החלה להשתנות ובמשרד החקלאות הוקמה ועדה לבחינת מצב ענף ההדרים. בעקבות המלצות הועדה קיבל על עצמו יואש את תפקיד יו"ר הנהלת ענף ההדרים וביקש אותי לעשות הערכת התועלת הצפויה מן המחקרים אשר בתיק הענף. (למי שלא יודע הנהלת הענף היתה מוסד מיוחד לחקלאות ישראל שבו השתתפו חקלאים חוקרים ומדריכים ואשר בו נקבעה המדיניות של הענף כולל מדיניות המחקר המשרת אותו. מעין מועצת מנהלים בחברה עסקית, אבל בלי חברה ועם המוני חקלאים).
על פי הניסיון שרכשתי עד אז פיתחתי שיטה להערכת התועלת הצפויה ממחקרים בתיק המחקרים של ענף או תעשייה. בגיבויו והנהלתו של יואש שיתפתי את חברי הנהלת הענף בעשייה כל אחד בתחומו. את התוצאות כתבנו בספרון ("שיטה להכוונת המחקר החקלאי בישראל, בחינת יישומה בענף ההדרים" י. ספרים, י. ועדיה) והעבודה הזו שימשה נר לרגלי הנהלת הענף. יואש תרגם אותה לאנגלית ושלח אותי להולנד להציג את השיטה בפני המדען הראשי של משרד החקלאות שם. זה שמע ואמר: "אצלנו היו בוחרים 7 אנשים חכמים ונותנים להם לבחור את המחקרים". לא התבלבלתי ועניתי: "אם היו עושים זאת אצלנו, אחד מהם היה יואש, הוא היה שואל אותי, וזה מה שאני יודע". בלי כל קשר הגיע לארץ מהולנד פרופ' דה ויט. האיש שהיה בין הראשונים שהביאו לעולם את הסימולציה של מערכות ביולוגיות באמצעות מודלים ממוחשבים. דה ויט התחיל בפוטוסינתזה ביחד עם עמנואל נוי מאיר עבר למודל סימולציה של טורף ונטרף (צאן ומרעה) ולבסוף כאשר הגיע לחקלאות האדם, ביקש כלכלן. נפל בחלקי להיות הכלכלן. ושם, בהולנד בהנחייתו של דה ויט פיתחתי לראשונה מודל תכנון לטווח ארוך: Long rage agricultural development, planning model (Spharim and C.T. de Wit)

כשחזרתי, בא הסכם השלום עם מצרים. האמריקנים רצו לתת לנו מתנה ויואש הזמין את שר הכלכלה שלהם לביתו. בערב עשה לו, במחרטה שבמרתפו, פטיש אשר ראשו מעץ זית וידיתו מעץ פקאן. בבוקר סוכם על הקמת קרן מחקר חקלאי דו לאומית קמ"ח (BARD) ועלי הוטל להציע את דרך פעולתה. הצעתי מתכונת שפעלה במשך שנים (פורסמה בז'ורנל בשם: IEEE A simple method for evaluation and selection of R&D, Proposals for a competitive grant fund (Ishai Spharim and Robert Szakonyi, IEEE, Transactions engineering management, vol . EM-31, No. 4 November 1984) ועדיין עובדת שם היום.

בינתיים פרופ' דה ויט הקים תחנת מחקר במאלי, הארץ הכי ענייה בעולם, שם רצה באמצעות מחקר חקלאי רלוונטי לשפר את מצבם של התושבים. במאלי מגדלים צאן ובקר ולנו במיגדה היתה חוות צאן ובכרי דשא חוות מחקר. אני זוכר את דה ויט, בחדר מעבדה באוניברסיטה העברית בירושלים שבו נאספו כל חוקרי הצאן והמרעה, אומר בקול גדול: אני אממן כאן מחקר, אבל לא בשביל מאה אלף בני הצאן שלכם אלא מחקר שיוכל לשמש בארץ באוטנפלד שזה בהולנדית "חוץ לארץ" או "ארץ אחרת". ועוד הוסיף שהלינץ' פין שזה בעברית "הפין המחבר" תהיה העבודה של ישי ספרים. מכאן התחילה עבודה בשיתוף עם חוקרי הצאן והמרעה ובעיקר עם נועם זיגלמן ורוג'ר שארכה כ-10 שנים ופורסמה כמאמר בספר Food from Dry Lands, Modeling agricultural development strategy R. Spharim (I. Spharim, R. Spharim and C.T. de Wit) R. Spharim זו אישתי רבקה שהשתתפה בחשיבה והיתה שם מול המחשב. בעבודה הזו פיתחנו מודל תכנון ממוחשב שהיה אחר כך הבסיס לעבודת דוקטור שעשיתי בהדרכת עמנואל נור מאיר באוניברסיטה העברית בירושלים ושמה: "התאמת טכנולוגיה לסביבה או אקולוגיה של טכנולוגיה".
תוך כדי עבודה על כל אלה עיינתי בסיפרות העוסקת במחקר ופיתוח עסקי ומצאתי רמזים לגישות להערכה ובחירה של מחקרים exante אשר משמשות בתעשיות שונות. הצעתי לקרן קמח ובאמצעותה למשרד החקלאות האמריקני שאני אציץ ואראה כיצד תעשיות אחרות עושות זאת. הדבר אושר בקמח וגם על ידי תת שר החקלאות בארה"ב. יצאתי לראיין את האחראיים להכוונת המחקר והפיתוח בכ-40 ארגונים גדולים (מעל חצי ביליון דולר מחזור) החיים על מחקרם. בהסתמך על הראיונות הללו פיתחתי טיפולוגיה של ארגונים וזיהיתי את הקשר בין טיפוס הארגון לבין אופי הכוונת המחקר על ידו. התוצאות נכתבו בדוח בשם How to Harness R&D, for the benefit of a Practical-Oriented Organization (I. Spharim & Y. Vaadia) את הדוח שלחנו למרואיינים ולאנשי משרד החקלאות האמריקני וקיבלנו תגובות חיוביות, אבל בעיקר הוא שימש אותנו בהמשך עבודתנו בארץ.

במשך הזמן הפכתי מיועץ כלכלי לראש המחלקה לכלכלת מחקר. עבדו איתי דן רימון, שרית שלהבת ונאווה חרובי, ובכל זאת היה ברור שאין בכוחנו לכסות את כל הפרויקטים במינהל המחקר החקלאי ובקמ"ח ולכן פיתחתי כלי תוכנה המאפשר לחוקר לטעון במחשב את כל מה שהוא יודע על הפרויקט שלו ולקבל בחזרה את כל מה שאני יודע על הערכת התועלת הצפויה ממנו כולל זרם צפוי של הכנסות והוצאות וערך נוכחי נקי שלהן. חוקרים באו לחווה ישבו מול נורית שישבה מול המחשב במשך כחצי יום, ויצאו עם הערכת תועלת שעזרה להם לנווט את מחקרם. את הכלי הזה, אשר כינינו "קופסה מורפולוגית", פירסמנו בשם Morphological analysis in agricultural R&D (I. Spharim and E.D. Unger, R&D Management, Vol 25. No. 4, October 1995)
כשהוקם משרד המדען הראשי (כמשרד נפרד) הזמין אותי המדען הראשון ישעיהו פולמן להשתתף בחשיבה לגבי אופן פעולתו. במסגרת זו יזמתי יחד עם נורית אטאס פיתוח מאגר מידע לגבי הצעות המחקר הכלולות בתיק המדען, התחלנו ביחד, אני יצאתי לגמלאות, ונורית המשיכה והגשימה הקמת מאגר המשרת את המדען עד היום הזה.

זה היה מסע קצר שארך כשלושים שנה. במשך הזן הזה השתנתה הסביבה בה פעל המחקר, הבנתי שצריך לזהות את כווני השינוי בסביבה ולהציע למחקר להתארגן ולהתנהל בהתאם. לשם כך כתבנו חוברת בשם חקלאות אחרת ("חקלאות אחרת" ישי ספרים, אלינוער ברזקי, שרית שלהבת ונאוה חרובי).
חזון החקלאות האחרת הוצג בפורום רחב בוולקני, הוצג בפני שר החקלאות והוצג גם בפני המדען הראשי של משרד המדע צבי ינאי. אשר הלך איתו לכנסת.
אני יצאתי לגמלאות ופתחתי בקריירה של תכנון אורבני לטווח ארוך. לא לפני שכתבתי חוברת בשם "על השיח הירוק" שבה פרסמתי את דעותי לגבי חקלאות סביבה ועיר.

הפרישה לגמלאות

ישי ספרים פרש ממינהל המחקר החקלאי בשנת 2000 ומאז הינו פעיל וממלא תפקידים בתכנון פרויקטים שעניינם עיר ותנועה ותכנון אסטרטגי של אזור ו/או תעשייה ובחינת כדאיות ו/או תוכנית עיסקית.


ערכה עמליה ברזילי, ינואר 2011

מעודכן לתאריך: 02/01/11 13:17
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר