En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

תולדות חיים

ישראלה נולדה בשנת 1940 בישראל. גדלה ולמדה במושב כפר יהושע. שירתה בצה"ל במסגרת הנח"ל. בשנים 1958-1960 למדה בפקולטה לחקלאות. תואר ראשון סיימה בשנת 1968. תואר שני סיימה בהצטיינות ב- 1970. הדוקטוראט בהדרכת פרופ' מונסליזה, בנושא: "ההשפעה של חיגור על הובלת מוטמעים ומאזן הורמונלי בהדר", סיימה בשנת 1977. החלה עבודתה במכון וולקני, במח' לצמחי נוי בשנת 1977. בראשית דרכה פעלה כחוקרת אזורית בתחנת הניסיונות אבני איתן, ברמת הגולן. ב- 1979 סיימה את פעילותה בתחנת אבני איתן והעבירה את הפעילות מחקרית למחלקה לפרחים וצמחי נוי בבית דגן.

הישגים מדעיים

ישראלה עסקה בפיזיולוגיה ובאקלום של מיני שום בר מביניהם שום עגלעל. בראשית שנות ה-80 בחנה תנאי גידול ופריחה של אזאלאות, הידרנג'יות ומיני פרוטאות. מומחיותה של ישראלה היא בנושאים הקשורים לחקר מנגנון הפריחה ובהכוונת הפריחה למועד הרצוי לשיווק פרחי קטיף מישראל. החל משנות ה-90 עסקה בהכוונת פרחי קיץ לפריחה בחורף באמצעות שימוש באור מלאכותי להארכת היום בשיטות שונות.

אור מלאכותי לפריחה

כדי להפריח פרחים כמו סולידגו, היפריקום, גבסנית, פלוקס, ליזיאנתוס, אסקלפיאס, טרכליום, אסתר ואחרים בין הסתיו לאביב בישראל, נדרשים תנאים של יום ארוך. כלומר, מספר רב של שעות אור ועוצמות קרינה גבוהות. עוצמות האור ומרכיבי האור המלאכותי שונים מאלה של אור השמש. עוצמות הקרינה המלאכותית בשטחי מגדלים הן בסדר גודל של 1 µmol m-2 s-1 מיקרו אינשטיין לעומת 2000 µmol m-2 s-1 באור השמש בקיץ. עוצמות הקרינה ביום שמש בחורף הן בסדר גודל של600 µmol m-2 s-1 , וביום מעונן זה יורד לכדי 150 µmol m-2 s-1 קרינה זו מספיקה לפוטוסינתזה ולהתפתחות וגטטיבית טובה, אבל לא לפריחה. לצורך כך התמקדה ישראלה בבקרת התאורה המלאכותית בספקטרום ומשטרי ההארה הנכונים שיאפשרו את השראת הפריחה באופן יעיל למרות המגבלות שהוזכרו ויתאימו לדרישות הספציפיות של הצמחים השונים.

מגוון ספקטרום האור הורחב על-ידי הכנסת נורת הפלורוסנט )אוזרם 827-41) לשימוש חקלאי. עד אז היה נהוג בארץ להשתמש בנורת הלהט במשטר של הארכת יום. הרכב הספקטרום שמשרה פריחה כולל אור אדום ואדום-רחוק. נורת הלהט מכילה את שניהם ועשירה יחסית באדום-רחוק ואילו נורת הפלורוסנט מכילה אדום אבל חסרה אדום-רחוק (השפעתה הייחודית בחוסר האדום-רחוק). בין שתי הנורות יש הבדל גם ביעילות של ניצול החשמל, בעלות הקנייה ובאורך החיים.

המטרה הייתה לאפשר לכל מגדל לערוך חישוב כלכלי שיצדיק שימוש באחת הנורות בגידול שלו. מתוך הניסויים שערכה נמצא שנורת הלהט יעילה ביצירת תנאי יום ארוך לפריחה כשמשתמשים בה כדי להמשיך את היום (בהמשך לשקיעה), או לחלופין כדי להקדים את היום על-ידי הארה בסוף הלילה עד הזריחה. נורת הפלורוסנט יעילה מאד להארה באמצע הלילה לשבירת לילה, ומשך זמן שבירת הלילה קצר באופן ניכר ממשך הזמן של המשכת היום או הקדמתו בעזרת נורת הלהט.

יחד עם זאת לא התקבלה פריחה מוקדמת, יבול ואיכות כמו אלה שמתקבלים באופן טבעי בקיץ ובאביב. המסקנה הייתה שצריך לבחון את האפשרות לייעל את קליטת האור על-ידי הצמח גם בתנאים של עוצמות אור נמוכות יחסית.

טרנספורמציה של גן הפיטוכרום

הפיטוכרום הוא קבוצה של קולטנים המגיבים לאור אדום ואדום רחוק. הפיטוכרום הוא גן טבעי שהצליחו לבודד מצמחים רבים. ההנחה שהעשרה של הצמח בפיטוכרום A או B תגרום לקליטה מוגברת של אור ולתגובה חזקה יותר גם במצב של עוצמות אור נמוכות יחסית. באמצעות הנדסה גנטית הצליחה ד"ר ישראלה ולרשטיין להחדיר את הגן פיטוכרום שבודד מצמח אחר לגנום של הצמח שבו טפלו ובכך הפכה אותו לחלק בלתי נפרד מהתכונות הגנטיות של צמח זה. השיטה הוכיחה את עצמה באופן מלא בצמח האסתר, והיא נבחנה בהיפריקום ובפלוקס. לבחינת השפעת הטרנספורמציה על האסתר נבדקו הצמחים בתנאים מסחריים בחוות הבשור. נמצא שבשיטות ובתנאים אלה אפשר לגדל את האסתר בחורף ללא תוספת תאורה מלאכותית ולקבל יבולים גבוהים, באיכות ובכמות טובות מאלה המתקבלות היום עם תאורה מלאכותית.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

ישראלה שילבה בין הנושא המדעי והמחקר הבסיסי לדרישות המגדלים, לקבלת מוצר איכותי בתנאים כלכליים מועדפים.

ישראלה הדריכה מספר סטודנטים לתואר שני ושלישי.

בשנת 1984 שהתה בשבתון בארה"ב, ב- 1997 שהתה בשבתון בלסטר שבאנגליה ובשנת 2004 שהתה בשבתון בטקסס ארה"ב.

הפרישה לגמלאות

בשנת 2006 פרשה לגמלאות.

ערכה עמליה ברזילי, ינואר 2011

מעודכן לתאריך: 02/01/11 12:23
ותיקי המינהל ותרומתם
המכון לגידולי שדה
המכון להגנת הצומח
המכון לבעלי חיים
המכון למטעים
המכון לחקר איכות תוצרת חקלאית ומזון
המכון להנדסה חקלאית
תחנת המחקר נוה יער
תחנת המחקר גילת
'אילנות'
סמל מנהל המחקר החקלאי
מדעניות חלוצות במחקר החקלאי בארץ ישראל
ציוני דרך
יצחק אלעזרי וילקנסקי-וולקני, "חוזה המחקר החקלאי"
ההיסטוריה של המיכון החקלאי בישראל: 1965-1947
המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה
חוות בן-שמן
מורשת מחקר צמחי נוי ופרחים בישראל
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר