הישגי המכון להנדסה חקלאית

מאז הקמתו ועד לתקופה הנוכחית טיפלו עובדי המכון באלפי פרויקטים הנדסיים בכול תחומי החקלאות הישראלית. חלקם הסתיימו ביישום מסחרי של מכונה ו/או שיטת עבודה חדשה וחלקם הסתיימו באב-טיפוס ו/או הוכחת משפט הקיום בלבד ולא חרגו מעבר להפעלת אב-טיפוס. בניגוד לאופי הפעילות במכוני המחקר האחרים של מנהל המחקר החקלאי, העבודה במכון להנדסה חקלאית אופיינה במאמץ להגיע לפיתרון מעשי ויישומי של בעיה נתונה וצורך ספציפי בחקלאות הישראלית. אפיון זה בא לידי ביטוי בעשרות פטנטים שנרשמו בארץ ובעולם, שבחלקם יושמו מסחרית ע"י יצרנים ישראלים שקיבלו את זכויות הייצור של תוצר המו"פ של המכון להנדסה חקלאית תמורת תשלום תגמולים למנהל המחקר החקלאי. עקב ממדיה הקטנים, יחסית, של החקלאות הישראלית, היקף הייצור המסחרי של תוצרי המחקר היה מצומצם למדי, למעט מספר מכונות שאפילו חרגו מהשוק המקומי ויוצאו למדינות שונות בחו"ל. ראוי לציין את פיתוח המיכון לחבר ההר, עיבוד אדמות טרשים ומדרונו, תחום הגנת הצומח וכן ההפיכה הטכנולוגית עם המעבר לאלקטרוניקה שימושית. מטבע הדברים, ההישגיות של המכון להנדסה חקלאית באה לידי ביטוי גם בפרסים רבים שהוענקו לפתרונות ייחודיים כמו: פרס העבודה ע"ש נמיר, פרס קפלן, פרס 'אגרו-משוב', עשרות פרסי ממציאים של שירות המדינה שהוענקו לחוקרים וטכנאים במכון להנדסה ומכתבי הוקרה של ארגוני מגדלים. במיוחד יש מקום להזכיר מספר פיתוחים שיושמו מסחרית והוו פריצת דרך טכנולוגית בקנה מידה עולמי. מבין אלה ניתן לציין שתי מערכות ייחודיות להפרדת רגבים ואבנים מתפוחי אדמה ופקעות אחרות, שיושמו בהצלחה ואף זכו להכרה עולמית ומיוצרות כיום בהסכם ידע בארה"ב, צרפת, גרמניה והולנד. האחת, מבוססת על ההבדלים במקדם התקומה והשנייה לפי עיקרון המצע המרחף. פיתוח נוסף הוא מערכת כלים – מאספת ומלקטת של גידול פפריקה, שאפשר פיתוח כלכלי של ענף הפפריקה ומיצב את ישראל כאחד היצרנים הגדולים בעולם ללא תלות בכוח אדם. פיתוח אחר, מקורי וייחודי הוא פיתוח מכונה לפריטת גרגרי רימונים שנמכרה עד כה לעשר ארצות וזכתה בפרסים רבים וגם להוקרה ע"י האגודה האמריקאית להנדסה חקלאית שזיכתה אותה בהכרה כאחת מעשרים הפיתוחים הבולטים יותר לשנת 2007.

מערכות והישגי יישום

גמלאי המחקר של המכון להנדסה חקלאית - חוקרים, מהנדסים וטכנאים (בסדר א"ב)