המחלקה למיכון במשרד החקלאות

המחלקה למיכון, שבראשה עמד גדעון מנור, מקיבוץ משמר העמק, כללה, לבד מהיחידה למתן רישיונות יבוא לציוד חקלאי, שישה מומחים מקצועיים למיכון בתחומים הבאים: גד"ש- ישעיהו סגל; מטעים- יואב שריג, בתי אריזה- משה צרפין, ירקות - יהושע מניס, מקיבוץ אילון בע"ח- משה איתם, אסמים ומכוני תערובת- גד שפט, כלכלן חקלאי ומרכז ענף המיכון במנהל ההדרכה, התמנה מרדכי ניבון, והענף הפך להיות חלק משירות ההדרכה והמקצוע. תפקיד המומחים היה לרכז את הידע בכול תחום, בהתאמה, לאתר בעיות הדורשות פיתרון במגזרים השונים ולקשר בין המחקר וההדרכה.
בין הנושאים שטופלו היו: מכונות לאסיף קש ושחת (גד"ש), מתקנים לקטיף מגובה והובלת פרי במטעים הנטועים באדמות כבדות (בננות ופרי הדר), מערכי אריזת פרי בבתי אריזה לנשירים ופרי הדר (בתי אריזה), שתילת ירקות (ירקות) ומכוני תערובת.

המדור למשק החקלאי במכון לפריון העבודה והייצור

המדור למשק החקלאי הוקם במכון לפריון העבודה והייצור בקיץ שנת 1953. הצוות הראשוני כלל את איתן יעקובסון, גבריאל מור ויצחק וולף, שהיו בוגרי הקורס הראשון לטכנאי ייצור שניתן ע"י המכון לפריון העבודה, ביוזמה ובהדרכה של משרד העבודה הבין לאומי.
מטרות הפעולה של המדור למשק החקלאי היו ליישם את עקרונות הנדסת הייצור לייעול עבודות החקלאות הרבות והשונות. הנדסת הייצור הייתה בימים ההם מקצוע חדש בישראל, ויישומה לפעילויות חקלאיות הייתה חדשה בעולם כולו, כך שהיה דרוש למעשה ליצור את הידע.
הצוות התחיל את פעילותו במשקים הקיבוציים בגלל יחידות הייצור הגדולות שלהם ובשל ההתמחות הענפית הרבה יותר. מאחר שכאמור לא היה קיים ידע בהנדסת ייצור בענפים החקלאיים, הוחלט להתחיל את הפעילות בענפי השירות של הקיבוצים, כגון מחסני ההלבשה והמכבסות , חדרי האוכל והמטבחים ועוד. להכוונת הצוות הוקמה מועצת ייצור שהייתה מורכבת מנציגי ארבע התנועות הקיבוציות: הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד, איחוד הקבוצות והקבוצים, והקיבוץ הדתי. המועצה נפגשה עם צוות המדור אחת למספר חודשים. בהמשך הצטרפו למדור למשק החקלאי עובדים נוספים והם: צפריר נלקין, אף הוא בוגר הקורס הראשון של טכנאי הייצור, בן עמי זילברשטיין ומיכאל תמרי, בוגרי הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון. מאוחר יותר הצטרפו מוניק לב, שאול אדלר, אריה בן-יהודה ושמשון ברש, בוגרי קורסים מאוחרים יותר לטכנאי ייצור של המכון לפריון העבודה. כמו כן הצטרפו לצוות עמוס לידרור, בוגר הטכניון, אמוץ פיק, בוגר הפקולטה לחקלאות' וכן אהוד רבינוביץ, בוגר כלכלה ויצחק בן-אפרים (מנו) מקיבוץ שמיר, בוגר הקורס הראשון של טכנאי הייצור הנ"ל. כן עבדו בצוות שתי מהנדסות – מרים סירקיס (זוהר) ומרים קורנר (גולד).

הנושאים החקלאיים שבהם עסק וטיפל המדור היו בין היתר: א. איסוף תפוחי אדמה ומיונם. צריך לזכור שהמכונות בימים ההם רק חפרו והוציאו את פקעות תפוחי האדמה מהקרקע וחזרו ופיזרו אותן על גבה, ומשם הן נאספו בידיים. מיון התפודים נעשה באמצעות מכונות קטנות. ב. איסוף שחת ואחסונה, ג. קטיף עגבניות בהדליה, ד. מסיק זיתים, ה. קטיף כותנה בידיים, עוד בטרם שהוכנסו לישראל קטפות כותנה ( בכדי לספק עבודה לעולים חדשים), ו. בציר ענבי מאכל ואריזתם, ז. קטיף מלפפונים, ח. קטיף אפרסקים, מיונם ואריזתם, ט. קטיף תפוחי עץ, י. קטיף פרחי בבונג, יא. קטיף, מיון ואגידה של פרחי סייפן ,פרחי ורדים ופרחי גרברה, יב. אסיף תות השדה, מיונו ואריזתו.

נוסף לכך המשיך המדור למשק החקלאי בעבודות ייעול בענפי השירות של המשקים. לאחר שצוות המדור צבר די ניסיון וידע בעבודתו, אורגנו על ידו קורסים למייעלים בקיבוצים, שכללו בסיומם פרויקט מונחה. מטרת הקורסים הייתה להגביר את המודעות ואת ההבנה לנושאי הייעול והארגון כך שיותר אנשים יעסקו בכך ביותר מקומות , ובמקומות הדרושים. התקיימו שלושה מחזורים של קורסים כאלה. אחדים מבין מסיימי הקורסים למייעלים הצטרפו בהמשך הזמן כעובדים במדור למשק החקלאי. מבין אלה מן הראוי להזכיר את : גבריאל (גבי) גרבי מקיבוץ מצובה, שמאוחר יותר התמנה לאמרכל של מכון וולקני לחקר החקלאות, אפרים (פרויקה) לניר מקיבוץ להב, מאיר בן שושן ודוב שקד מקיבוץ צאלים ויפתח הדר. מבין העובדים שהוזכרו לעיל עברו למכון להנדסה חקלאית העובדים הבאים: מוניק לב, שאול אדלר, צפריר נלקין , עמוס לידרור , אמוץ פיק, שמשון ברש , יצחק וולף, וכן מזכירת המדור, שלומית סתיו.

היחידה להנדסת ייצור של משרד החקלאות

בראש היחידה עמד אינג' מייק פרין, כסגנו שימש אינג' בן עמי זילברשטיין ולצידם מספר מהנדסי ייצור וטכנאי ייצור שפעלו במסגרת משרדי החקלאות האזוריים. הם עסקו בעיקר בביצוע סקרי היתכנות, שיטות ארגון והפעלת מיכון ומחקרים כלכליים לבחינת השקעות במפעלי פיתוח אזוריים.

המכון להנדסה חקלאית

הרעיון לאחד את כול היחידות הממשלתיות שעסקו בהנדסה חקלאית הועלה, כאמור, ע"י סמנכ"ל החקלאות דאז, איתן יעקובסון, שהיה גם מיועד לשמש כמנהלו של המכון החדש. אך למרות שקיבל את המינוי המיועד והשקיע מאמצים רבים במימוש הרעיון (שנתקל בהתנגדות אצל חלק מ"השחקנים" ביחידות השונות), בפועל לא פעל מעולם כמנהל המכון. לתפקיד מנהל המכון התמנה אל"מ (מיל.) חיים אבינועם, אך הוא שימש בתפקיד זה רק כשנה. האיחוד של שלושת הגופים היה למעשה צירופם של כל הגופים למכון לציוד חקלאי שאז כבר היה תחת המטרייה של מכון וולקני ושכן באזור בתה"ל. ב- אפריל 1965 הועברו כל היחידות השונות לאתר מנהל המחקר החקלאי (בקמפוס המזרחי ובאתר תה"ל).

האיחוד של המחלקה לציוד חקלאי  עם המדור למשק חקלאי במכון לפריון העבודה והיצור נחוג במלון תדמור בנוכחות שרי העבודה - יגאל אלון,  ושר החקלאות חיים גבתי ואז נקבע "המכון להנדסה ופריון הייצור בחקלאות" שקוצר למכון להנדסה חקלאית" הסמל של המכון להנדסה עד  היום עוצב אז, והוא מבוסס על סמל המכון לפריון ופריון הייצור בחקלאות בתוספת שיבולת לציון החקלאות.

תקופה קצרה לאחר מכן הצטרפו למכון דוד נהיר ויוסף סיגלר שעבדו ביחידת הפיתוח של מפעל תחנות הטרקטורים של הסוכנות היהודית. בשנת 1967 התמנה מרדכי (מוטקה) ניבון -ויינבלום לנהל את המכון להנדסה חקלאית ובתקופתו גובש המבנה הארגוני הראשון, שכלל ארבע מחלקות שעסקו במחקר ופיתוח בהתאם לדרישות השטח והתמחות החוקרים: אסיף גידולי שדה, אסיף פירות, טיפול בתוצרת לאחר האסיף -הובלה, מיון ואריזה, ייבוש וקירור , יישום חומרי הדברה ומחלקת בדיקות. 

בשנת 1971 הוחלט על הקמת מינהל המחקר החקלאי, ועם הכרתו של המכון להנדסה חקלאית כמכון מחקר הוא צורף לששת מכוני המחקר שעסקו בכול תחומי החקלאות למעט הנדסה חקלאית.

מאז הקמתו עבר המכון להנדסה חקלאית שינויים רבים במבנה הארגוני כפועל יוצא של צרכי החקלאות בכל תקופה ותקופה. גם כוח האדם הצטמצם עם הצמצום בסגל המקצועי של מנהל המחקר כולו. כך, משבע מחלקות שפעלו במכון בשנות ה- 80, פועלות כיום (2010) שתי מחלקות בלבד: האחת - הנדסת מערכות חישה, מידע ומיכון, והשנייה - הנדסת מערכות גידול, ייצור וסביבה.

המכון להנדסה חקלאית - הישגים; גמלאי המחקר