מללויקת וילסון
Melaleuca wilsonii

סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי

משפחה: הדסיים    Myrtaceae
מוצא: בחלק הדרום מזרחי של  דרום אוסטרליה, ובצפון מערב של וויקטוריה.
שפחת ההדסיים כוללת עצים ושיחים ירוקי-עד, רובם באמריקה הטרופית ובאוסטרליה. למשפחה  נציגים חשובים ביותר בגינון, לדוגמא הסוגים: איקליפטוסים, קליסטמון, הדס  והסוג מללויקה, המונה       למעלה מ-170 מינים. מוצא מרבית המינים ביבשת  אוסטרליה, מכל רחבי היבשת ומתנאי אקלים מגוונים. הסוג  כולל:  עצים גבוהים, שיחים ובני שיח, ותכונה משותפת שכולם שהם ירוקי עד.  שניים מהמינים הראשונים שאוקלמו בארץ  לפני  כשבעים שנה ,ונשתלו  אז בחוות הנוי: מללויקה מצומדת (Melaleuca armillaris )   ומללויקה מחודדת (Melaleuca acuminate).
המינים הרבים והמגוונים,  מותאמים  לתנאי אקלים וקרקע שונים, ומינים רבים מצטיינים בתנאי יובש, בתנאי הצפה ובמליחות.  חלק גדול מין המינים מאריך ימים ועשוי להגיע לגיל 100 שנים ויותר. מרבית מיני המללויקה פורחות באביב  ותחילת הקיץ. המינים הפורחים בצבע אדום, נחשבים למושכי ציפורים.
בשנת 2003 הבאתי לארץ מאוסטרליה אוסף של 12 מינים וזנים חדשים של מללויקה, כולל את מללויקת וילסון.  בארץ מוצאו  הוא גדל על קרקעות חול יובשניות, מה שמרמז על פוטנציאל עמידותו ליובש.  הבאתי לארץ ממשתלה באוסטרליה סלקציה בריבוי ווגטטיבי,  המצטיינת באופי צימוח צפוף. 
זהו שיח נמוך וצפוף, ירוק-עד, בעל קצב צימוח איטי,  הגדל ל1.5  מטר גובה ועד 2.5 מטר רוחב. בשנים הראשונות גובהו מגיע לחצי מטר, ורק לאחר התבססותו, ימשיך לגדול לגובה.  בעל עלים מחטניים באורך 1.5 ס"מ, הסדורים בצפיפות בזוית רחבה לאורך הגבעול. מרקם העלים חלק, צבעם  ירוק, הלבלוב ירוק בהיר וכאשר ממוללים אותם מתקבל ריח לימוני.  
הפריחה חלה  לאורך הענפים המעוצים של השנה החולפת, הפרחים מרובי אבקנים וצבעם וורוד-ארגמני.  מללויקת וילסון  פורחת בארץ בסוף האביב, וחמסין עלול לקצר את משך הפריחה. הפרחים מושכים דבורים, וניתן לקטוף ענפים פורחים  ולשים באגרטל. מאז שנת 2005 שתולים במכון וולקני, בחלקת האיקלום כעשרה שיחים וניתן להתרשם מהם שם. צמחים נשתלו גם בגינתי במושב סתריה.   לשיח מופע נאה כל השנה.

תנאי גידול

מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ, כולל הנגב ואזורי ההר הגבוה, בתנאי שמש מלאה, ובמגוון קרקעות, רצוי מנוקזות. כמו מרבית מיני המללויקה, הוא עמיד לקור וליובש. הצמח נחשב לחסכן במים. בשנים הראשונות מומלץ להשקות באופן סדיר כדי שיתבסס בגן, ובהמשך, אפשר להסתפק בהשקיה אחת לחודש, בחודשי הקיץ. אינו נתקף במזיקים או במחלות ואינו דורש גיזום או טיפול מיוחד.  כיום בגינון חסרים לנו בעיקר שיחים נמוכים חסכני מים, כמו מללויקה ווילסון. במידה ורוצים לשמור אותו כשיח נמוך, מומלץ לגזום פעם בשנה עד שנתיים, מיד לאחר הפריחה, בחודש אפריל.
הוא מתאים במיוחד לגן קטן,  כשיח נמוך לשתילה  במסלעה, אפשר לשלבו בשיחייה בשילוב עם מינים חסכני מים נוספים, כצמח בודד או מספר צמחים שיחד יהוו כצמחי כסוי גם בגינון ציבורי ובאיי תנועה. באזור השפלה, לאחר התבססות, יגדל ללא תוספת השקיה.

ריבוי

הריבוי חייב להיות וגטטיבי כדי לשמר את תכונות הקלון הקומפקטי. ייחורים מעוצים למחצה משתרשים בקלות במרבית חודשי השנה, למעט בחורף. ההשרשה במיתקן השרשה, בעזרת  הורמון השרשה, נמשכת כשלושה שבועות. משתלות יכולות לקבל ממני חומר ריבוי מהמינים החדשים.