תולדות חיים
ראובן נולד בשנת 1933 בישראל. גדל ברמות-השבים, הכפר השיתופי הראשון בארץ. למד בעממי בכפר מלל ובתיכון בכפר סבא. שירת בסדיר בחיל השריון ובמילואים בחיל הקשר.
כסטודנט בפקולטה לחקלאות החל לעבוד ב-1958 במחלקה להשקיה ברחובות, בניהול ד"ר יעקב רובין; בתחילה כעוזרו של ד"ר דני שמשי במחקריו בדישון תירס ב-1960 סיים תואר מוסמך בחקלאות וב-1970 סיים תואר דוקטור, בנושא: "ההשפעה של תכונות הקרקע והגשם ויחסי הגומלין ביניהן על תהליך האינפילטרציה של הגשם לקרקע".
הישגים מדעיים
בראשית דרכו כחוקר, בהנחיית ד"ר יעקב רובין, עסק בחדירת הגשם לקרקע. נושא חדשני בימים ההם, שהניב מאמרים המצוטטים עד היום, וגם היווה בסיס לפיתוח שיטת הטפטוף. בתחילת שנות ה-70' ערך עם שותפים מחקר בניקוז בפרדס של קיבוץ יסעור. במחקר זה הצליחו להוכיח את יעילותו המכרעת של הניקוז ה'דו-שיפועי' - נטיעה על גבי גדודיות. זו היתה תרומה משמעותית למטעים בארץ ובעולם, ו'מכת מוות' לניקוז התת-קרקעי במטעים.
בשנת 1968, ע"י מעקבים בשטחי 'מחקר הניקוז' של ד"ר יוסי שלהבת וחובריו בקיבוץ הזורע; ובשנת 1977, במחקר בשיתוף 'התחנה לחקר הסחף' בשטחי כותנה בקיבוץ יגור, הוכיחו חוסר היעילות של הניקוז התת-קרקעי, כפי שהיה מקובל בגידולי שדה – בכך נחסכו לחקלאים ולקק"ל השקעות מיותרות.
במחקר רב היקף ושותפים, בעצי אבוקדו, שנערך בשנים 1984 - 1994 בחוות עכו, הצליחו להפריך שתי טעויות רווחות: כי השקיה ודישון חנקני בעודף מועילים לעמידותם למליחות של עצי אבוקדו – ולא היא, הם אף מזיקים. הוכחת הטעויות איששה את הגדרתה של תרומה מדעית ככזאת, על פי הפילוסוף קרל פופר.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
מ-1991 ועד 1998 ניהל קורסים בינלאומיים של מש"ב במינהל, תוך מתן דגש לקידום הקשר בין היצרנים הישראלים למשתלמים מחו"ל. התמחה כמורה דרך, וערך למשתלמים סיורים במפעלים הישראלים במשולב עם המקומות הקדושים להם. במסגרת שבתון בהודו נוכח בתרומה של קורסי ההשקיה שנערכו במדרשת רופין ובמכון לקרקע במינהל, הלכה למעשה.
הפרישה לגמלאות
ב-1998 פרש ראובן לגמלאות. בשנים הראשונות לפרישתו המשיך לתרום כמורה דרך בקורסים הבינלאומיים שנערכו במינהל המחקר החקלאי.
ראובן מתגורר ברמות השבים, בצילם של אלוני תבור ענקים, פליטי מלחמת העולם הראשונה. מאז פרישתו הוא עקר בית גאה, המאפשר לזוגתו, מירי, לעסוק בחקר החינוך לאומנות.
|