תולדות חיים
ברונו נולד בשנת 1929 בגלץ שברומניה. בשנת 1952 סיים לימודיו לתואר מהנדס אגרונום מטעם המכון "ניבלצקו" שבבוקרשט. בשנים 1959-1952 עבד כחוקר במחלקה לקרקע של המכון הרומני למחקר חקלאי בבוקרשט וכן השלים את לימודיו לתואר "מועמד למדע" (מקביל לדוקטורט). בשנת 1960 עלה לישראל.
בשנת 1960 החל עבודתו במכון וולקני, לימים מינהל המחקר החקלאי, במכון לקרקע ומים. בשנת 1966 סיים תואר "דוקטור למדע" מטעם הפקולטה למדעי החקלאות באוניברסיטת ג'מבלו בבלגיה.
הישגים מדעיים
בשנים הראשונות לעבודתו במכון לקרקע ומים עסק בנושאים הקשורים בהשקיה במים מליחים (פרדסים, ירקות ופרחים), תוך שימת דגש על השפעת המלחים על תכונות הקרקע. החל משנות ה-70 עסק בחקר הקרקע בנושאים הקשורים לזיהום קרקעות בחומרי הדברה וחומרים אורגנים, איסוף נתונים על התפרסות ושרידות מזהמים אורגנים בסביבת הקרקע. פיתח מערכות נתונים לחזוי ומניעת זיהום קרקע ועד למניעת זיהום מי תהום. תוצאות מחקריו של ד"ר ירון ברונו פורסמו בעיתונות המדעית. הוא שימש כעורך משנה של חמשה ספרים העוסקים בממשק קרקעות וזיהום קרקעות, אשר פורסמו בהוצאת הספרים "שפרינגר" (למדע) וואן נורסטד. כמו כן כתב במשותף ספר על זהום קרקעות שפורסם על ידי שפרינגר (למדע) באירופה ובאסיה. כמו כן היה עורך המתאם של הסדרה Advances in Agricultural Sciences וכעורך משנה של: Advances in Soil Sciences.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
- בשנים 1965-1973 היה בתפקיד יו"ר הועדה האקדמית של המינהל וכמנהל הקורס הבינלאומי להשקיה של מכון וולקני.
- בשנים 1977-1973 ; 1980-1984 היה בתפקיד מנהל המכון לקרקע ומים במינהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני.
- בשנת 1978 כהוקרה להישגיו קיבל ד"ר ברונו ירון את אות הכבוד הקנדי מטעם המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי.
- בשנת 1986 נבחר כ "עמית כבוד" של החברה האמריקאית לאגרונומיה.
- בשנת 1990 הוזמן לשאת את דברי הפתיחה בקונגרס ה- 14 של האגודה הבינלאומית למדעי הקרקע, בקיוטו יפן.
בשנת 1973 זכה במעמד מורשה להדרכת דוקטורנטים באוניברסיטה העברית. הנחה שלושה סטודנטים לתואר מוסמך וחמישה לתואר דוקטורנט. כמו כן הרצה בקורסי מוסמכים בנושאי כימיה סביבתית של הקרקע במכון ויצמן ובאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.
בשבתונים היה באוניברסיטת A&M בטקסס, במרכז INRA בוורסאי שבצרפת, ואוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.
הפרישה לגמלאות
ברונו פרש לגמלאות בשנת 1994. לאחר פרישתו המשיך כחוקר מתנדב במכון למדעי הקרקע עד 1999. לאחר מכן המשיך כחוקר מוזמן ב- INRA ב- וורסאי ומאז 2001 הוא משמש כיועץ במח' למדעי הסביבה וממשקים במכון וייצמן.