תולדות חיים
שלמה מרקו נולד בשנת 1939 ברומניה. בשנת 1950 עלה לארץ עם משפחתו. גדל במושב נווה ירק שהוריו היו בין מייסדיו. למד בביה"ס היסודי בכפר מל'ל ובתיכון החקלאי במקווה ישראל. כיאה לאידיאליסטים חקלאיים המשיך לאחר הצבא לפקולטה לחקלאות.
בשנת 1965 סיים תואר ראשון .B. Sc ו ב- 1968 סיים תואר שני M.Sc. כסטודנט עבד כפקח כותנה ובשנת 1967 החל עבודתו כחוקר במכון להגנת הצומח במכון וולקני.
הישגים מדעיים
תחום התמחותו של שלמה מרקו הייתה הגנת הצומח ובעיקר לימוד יחסי הגומלין בין מחלות וירוס – ווקטור – פונדקאי. במסגרת עבודתו במחלקה לוירולוגייה סיים בשנת 1972 תואר דוקטור Ph.D בהדרכם של פרופ' בירק, פרופ' הרפז מהאוניברסיטה העברית ודר' שלמה כהן ממכון וולקני, בנושא: "חומרים אנטי וירליים לכנימות עש הטבק עקב קליטת וירוס צהבון האמיר". במסגרת הדוקטוראט ביסס את התגלית הייחודית של דר' שלמה כהן שבכנימת עש הטבק מופיע פקטור אנטי ויראלי עקב רכישת וירוס צהבון האמיר וכן נקבע שהפקטור הוא חלבוני. דהיינו ישנה תגובה פיזיולוגית ביחסי וקטור –וירוס הנ''ל. התקווה הייתה שמחקרים כאלו גם יניבו אפשרויות הדברה של מחלות וירוס אשר נחשבו בזמנו כגזירה שאין לה פתרונות. האפשרויות להדברה מחלות וירוס היו :
1- בכוון יחסי וירוס – וקטור והשפעתם על האפידמיולוגיה בשדה נבחר בהמשך המודל של הוירוסים התוקפים תפו''אד PLRV ו PVY ויחסיהם עם כנימות עלה המפיצים (וקטורים) שלהם. ההנחה המקובלת הייתה שאזורים חמים, כמו ישראל, אינם מתאימים לגידול חומר ריבוי וגטטיבי כמו 'פקעות זריעה' של תפוא''ד בגלל תופעות 'נוון תפוא''ד' באזורים אלה. עבודות רבות נערכו באזורים שונים, חמים וקרים והוכח שאפשר לגדל 'פקעות זריעה' באיכות לא פחותה מהיבוא גם באזורים חמים דוגמת סיני, ערבה, שרון וכד'. זאת בתנאי שנוקטים באמצעים כלפי הוקטור על מנת להפחית תפוצת וירוסים. תוצאות אלה הוכחו בהמשך גם בניסוים בחו''ל (יוון, מרוקו, פורטוגל ועוד). לאור האמור, עבודה הוקדשה למציאת ובדיקת אמצעים יעילים להפחתת אוכלוסיות כנימות בזמן הגידול לזרעים בשטח.
א. לגבי וירוסים מתמידים כמו ה-PLRV נמצאו תוצאות טובות ע''י הדברה יעילה של כנימות העלה, תוך כדי סקירה רחבה ומציאת התכשירים היעילים ביותר. זה כמובן לא יעיל ביחס לוירוסים חולפים דוגמת ה-PVY . זה כמובן דחף לשיטות זיהוי מהירות וצורך כך פותחה שיטה של בדיקה ישירה בפקעות. שיטה זו אפשרה זריעה לצורך 'זרעים' רק בחומר עם נגיעות נמוכה.
ב. עבודה הוקדשה לבדיקת אוכלוסיות הכנימות באזורים וזמנים שונים מה שאפשר בחירת מועדי זריעה ואסיף מתאימים יותר. כך נמצא שבאזורים מסוימים כדאי לגדל דווקא בקיץ, מועד לא מקובל לגידול.
ג. נבדקו במעבדה ובשדה אמצעים חדשים להגנה על הגידול לזרעים ע''י מלכודות פיתוי מחוץ לשטח והגנה ע'י ריסוסים של חומר מלבין או רשתות שונות בשטח. שיטת ההגנה ברשתות נבדקה גם בחו''ל והיא בשימוש בארצות רבות (ארה''ב, יוון, הולנד, סקוטלנד).
2 - בכוון יחסי וירוס- פונדקאי הושקעה עבודה רבה בליבון שינוים פיסיולוגיים בצמח עקב ההדבקה הויראלית. יחד עם דר' דוד לוי ודר' נחמיה אהרוני נמצאה ירידה ברורה בהורמונים היובינליים האוקסינים והגיברלינים, יחד עם עליה גדולה באתילן ו- ABA . כן הוכח שיכולת השליטה של הצמח הנגוע במשק המים יורדת בצמח הנגוע עקב שליטה לקויה בפתיחת ו/או סגירת הפיוניות.
3- עבודת טיפוח לעמידות נעשתה עם דר' חן שפריס והניבה מספר זני פלפל עמידים ל-PVY.
4 - מספר וירוסים זוהו לראשונה בישראל: BWYV, PMV, TUMV, CAMV, MVCV,CEMV, HEMV . זאת נוסף לזיהוי פונדקאים רבים חדשים לוירוסים ידועים דבר שמאפשר ניתוח האפידמיולוגיה של וירוסים אלה.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
משנת 1973 עד 1994 שימש כראש המעבדה לווירולוגיה של צמחים המרובים מזרעים, לחילופין עם דר' שלמה כהן. תוך כדי העבודה במכון וולקני ובמהלך לימודיו בפקולטה לחקלאות, סיים גם קורס חינוך, רישיון להוראה, תחום שמהווה חלק גדול בעיסוקו ובחייו. שלמה הקדיש חלק מזמנו להוראה הן לטכנאים של מכון וולקני, לתלמידים וסטודנטים להוראה במכללת בית ברל. שלמה הכין סיליבוסים להוראה במכללות מה''ט והיה המפקח הארצי למקצועות הצומח וביוטכנולוגיה. חלק גדול הוקדש להנחיית מאות עבודות מחקר של תלמידים.
שבתונים
בוונקובר - Agriculture Canada - 1981
באנגליה - 1986 - NA.VE. RESEARCH STATION
בהודו - 1989 - University of Rajahstan
בארה"ב - 1991 - Washington University Pulman
בארה"ב - 1993 - Research Station Prosser Wa.
הפרישה לגמלאות
בשנת 1994 פרש לגמלאות פרישה מוקדמת מרצון. כיום הוא משמש כרפרנט לפרויקטים חקלאים בינלאומיים. הקים ומנהל מקצועי של מעבדה לזיהוי פיטופתלוגי – 'ויראן' העוסקת בזיהוי מחלות ומזיקים ובדיקת עמידויות. כמו כן הוא משמש כדירקטור בחברת Pomeg-Teck הנותנת יעוץ בנושאי רימונים בכל העולם.