מירסיאנתוס ריחני
Myrcianthes fragrans
סימה קגן,מינהל המחקר החקלאי
משפחה: הדסיים Myrtaceae
מוצא: פלורידה
שם קודם: Eugenia simpsonii
שם עממי: Simpson's Stopper
הסוג מירסיאנתוס כולל כ- 35 מינים של שיחים או עצים ירוקי-עד, שמוצאם בפלורידה ועד דרום -אמריקה.
מירסיאנתוס ריחני, מזכיר במידה רבה את שיחי ההדס, ושניהם נמנים על אותה משפחה.
בשנת 1996, בביקורי בפלורידה, אספתי זרעים של מירסיאנתוס ריחני משיחים שהיו שתולים באחת המשתלות שביקרתי.
מהזרעים שנבטו, התקבלו מספר צמחים שנשתלו בגינון במושב סתריה. לאחר שהם התפתחו לשיחים בררתי קלון אחד, שהצטיין בלבלוב אדום, בולט וקישוטי. מהצמח הזה הורדתי ייחורים שהשרישו, התקבלו צמחים והם המקור להמשך הפצת הצמחים בארץ. השיחים האחרים שתולים עדיין ב 'גן יפתח' במושב סתריה, ואפשר לאסוף מהם זרעים. אולם אז, כנראה, יתקבלו צמחים בעלי מופע רגיל, ללא לבלוב אדום.
מירסיאנתוס ריחני הוא שיח טרופי ירוק-עד, עמיד לקור, בעל קצב צימוח בינוני. צמחים בני 10 שנים הגיעו ל 3-2 מטר גובה, ו 2 מטר רוחב, בצורה סגלגלה. בארץ מוצאו, הוא יכול להגיע למימדים של עץ, עד 7 מטר גובה. גזע השיח וענפי השלד בעלי קליפה מתקלפת-נשירה, חלקה בצבע חום-קינמון, וכאשר חושפים את הגזע החלק, הוא בולט וקישוטי.
העלים קטנים, תמימים, נגדיים, דמויי ביצה והם מכילים בלוטות שמן אתרי. כאשר ממוללים את העלה, מתקבל ריח נעים, דומה לריח של עלי האיקליפטוס. אורך העלה 3-2 ס"מ ורוחבו כ- 1 ס"מ. צבע העלים ירוק כהה, והם גלדנים.
בסוף האביב והקיץ, מופיעים פרחים קטנים, לבנים וריחניים, דומים לפרחי ההדס. בהמשך נוצר פרי, ענבה בצבע כתום- אדום, אורכו כ- 1 ס"מ והוא אכיל. הפרות מבשילים על השיח בסוף הקיץ.
לאחר התבססותו, חסכן במים, עמיד לחוסר ניקוז, לקרקעות מלוחות, בסיסיות, חול ולס.
תנאי גידול
מירסיאנתוס ריחני מתאים לשתילה בשמש מלאה, בצל חלקי או בצל כבד. מתאים למרבית אזורי הארץ מבחינה אקלימית. עמיד לטמפרטורות נמוכות עד מינוס 5 מעלות צלסיוס. הצמחים הגדלים בסתריה מאז שנת 1997, עברו מספר אירועי קרה, ללא נזק בגידול. יגדל על כול סוגי הקרקע. צריכת מים נמוכה לאחר מספר שנות התבססות בגן. אפשר לקטוף ענפים בעלי לבלוב אדום ולשים באגרטל כזר. הענפים מצטיינים בחיי מדף ארוכים של שבועיים במים.
כאשר נישתל בתנאי צל (צל חלקי או מלא), השיח חונט פרות בכמות רבה, והפרי האדום בולט על השיח. בתנאי שמש, החנטה דלילה ביותר, ובקושי רואים פרי. לפיכך, בגינון אני ממליצה לשתול אותו בתנאי צל, מאידך, כגידול לקטיף ענפי-קישוט, עדיף לשתול בתנאי שמש, ואז מתקבל לבלוב אדום ובולט.
הצמחים ישתלבו בגן חסכני במים בשיחיה, באיי-תנועה, בגינון ציבורי ואז מומלץ לשתול במרחקי שתילה של 1 מטר בין הצמחים. יכול לשמש כצמח גובל לאורך שביל הכניסה לבית או כחוצץ בין ערוגה פורחת לערוגת התבלינים. מירסיאנתוס ריחני מגיב היטב לגיזום ויכול להיות שיח אולטימטיבי לגדר חיה הגזומה, לדאבוני יותר מידי. מתאים לגיזום פיסולי (topiary) למי שרוצה לפסל בצמחים. מתאים לשתילה במיכל אותו נציב על גג הבית, בפטיו או בכניסה לבית. מתאים לשמש לקטיף ענפי-קישוט.
ריבוי:
כאמור מדובר בסלקציה ולפיכך הריבוי חייב להיות וגטטיבי בלבד בכדי לשמר את תכונות הקלון. ניתן להשריש ייחורים מעוצים למחצה בשולחן השרשה בתנאי ערפל ובעזרת הורמון השרשה. מומלץ להשריש באביב או בקיץ. השרשת הייחורים מתקבלת תוך כ-6 שבועות. בגינה מומלץ לשתול בחודשי האביב והסתיו.