תולדות חיים

שלמה כהן נולד בשנת 1935 בתל אביב, ישראל, גדל ולמד בביה"ס הכרמל ובגימנסיה הרצלייה.
במסגרת הצבא שירת בנח"ל, היה בהכשרה בקיבוץ דורות, מהגרעינים הראשונים שהתיישבו בתל קציר. בתל קציר היה מרכז גן הירק. בשנת 1956 החל לימודיו בפקולטה לחקלאות בירושלים ובהמשך ברחובות. סיים תואר שני בנושא וירוסים בדלועים בהנחיתם של פרופ' רייכרט וד"ר פרנקו ניצני. בשנת 1965 סיים תואר דוקטור בנושא "מחקרים על וירוסים של צמחים המועברים ע"י כנימת עש הטבק בישראל" בהנחיתם של פרופ' יצחק הרפז וד"ר פרנקו ניצני.
בשנת 1958 בשלב מעבר התחנה לחקר החקלאות מרחובות לבית דגן, החל לעבוד בבית דגן במחלקה לוירולוגיה, עם ד"ר פרנקו ניצני שהקים וניהל את המחלקה.

הישגים מדעיים

שלמה חקר את הוירוסים הפוגעים בירקות והתמחה באלו המופצים ע"י כנימת עש הטבק , כשהחשוב ביניהם היה וירוס צהבון האמיר של העגבנייה. המחקרים כללו הקשר בין הוקטור והווירוס, פיתוח שיטת לא קונבנציונליות למניעת התפשטות הוירוסים וטיפוח זנים עמידים למחלות.

פירוט ההישגים:

1. הגדרת וירוסים הפוגעים בגדולי הירקות ממשפחות סולניים, דלועיים מורכבים ואחרות. בתהליך העבודה הוגדרו כמה עשרות וירוסים מביניהם וירוס צהבון האמיר של העגבנייה (TYLCV) ווירוס הבהרת העורקים של המלפפון (CVYV) זוהו לראשונה בעולם.

2. פיתוח אמצעי הגנה בפני תפוצת הוירוסים בירקות.
    א. בהתבסס על לימוד מנגנון העברה של צהבון האמיר ע"י הוקטור תוכנן שימוש מושכל בחומרי הדברה לקטילת כנימת העש לפני שמצליחה לנגע את הצמחים. עבודה זו בוצעה בשיתוף עם ד"ר ונציה מלמד מדג'ר מהמחלקה לאנטומולוגיה.
    ב. המחקר על התנהגות כנימות העש הוביל לפיתוח שיטה שדוחה ביעילות רבה במספר שבועות את התפשטות וירוס צהבון האמיר ואחרים המועברים ע"י אותו חרק. השיטה מבוססת על חפוי הקרקע בקש או בפלסטיק צהובה שנמצאו מושכים אליהם את כנימות העש במקום שאלה יימשכו לצמחים ואז הן מתות תוך זמן קצר על החיפוי בגלל החום הרב שהוא פולט. שיטה זו נחלה הצלחה רבה והיא מיושמת בארץ ובארצות סובטרופיות ברחבי העולם.
   ג. במחקר שבוצע יחד עם ד"ר אנטיגנוס וד"ר משה לפידות נמצא שכנימות עש וכנימות עלה "מאבדות" את האוריינטציה שלהן כאשר הצמחים מכוסים ביריעות בולעות UV. וכך אינן כמעט חודרות למבנים המכוסים ביריעות הנ"ל. כיום זו שיטה נפוצה בחקלאות.
   ד. עבודה מקיפה נעשתה גם על כנימות עלה שהן וקטורים של וירוסים רבים, נמצא שכיסוי צמחים ברשת לבנה דלילה מונע ביעילות חדירת כנימות עלה למבנה.

3. טיפוח זנים עמידים למחלות זנים עמידים הם הפתרון היעיל ביותר למניעת נזקים ע"י מחלות ומזיקים. בשנות הששים תפוצת וירוס המוזאיקה של המלפפון (CMV) המופץ ע"י כנימת עלה גרמה לכך שלא ניתן היה לגדל מלפפונים בקיץ בחוץ. בשיתוף עם פרופ' ע. גלון ממכון ויצמן וז. זוטא מחברת הזרע טופח ע"י שלמה וניצני  זן עמיד לוירוס שכונה "עלם" והיה ברמת עמידות מצויינות לוירוס. אחריו טופחו הזנים "שמשון ודלילה" שהיו עמידים לשני וירוסים. בשותפות עם חברת הזרע טופחו זנים נוספים של מלפפונים עמידים לחמש מחלות וירוס ZYMV, CVYV, , ZYFV, CMV, WMV2 ; מלונים עמידים ל CMV , פלפלים עמידים ל CMV’ , TMV ו - PVY ; עגבניות עמידות ל – TYLCV .

4. מחקרים אפידמיולוגים
א. לאחר סקר מקיף של צמחיית הבר באזור גאון הירדן ששותפו בו מדריכים חקלאיים ובוטאניים זוהה כנראה המקור של וירוס צהבון האמיר של העגבנייה והוא "חנק מחודד" צמח רב שנתי שגדל בצמוד לנהר הירדן נושא את הוירוס ואינו מראה כלל סימפטומים של המחלה.
ב. בשנות השמונים מחקרים אפידמיולוגים העוסקים בהתנהגות כנימות עש וכנימות עלה ורמות האוכלוסייה שלהם ושל מקורות הוירוסים השונים בערבה, הראו שמקורות הוירוס העיקריים הם הגידולים התרבותיים ושרמת האוכלוסייה של החרקים הנ"ל בקיץ היא הנמוכה ביותר . נמצא שהפסקת גידולים למשך חודש בקיץ גרמה לנתוק שרשרת הפצת הוירוס בדלועים וסולניים. ומנעה מגפות עד היום. המחקרים בוצעו בשותפות עם המדריכה להגנת הצומח אורנה אוקו וצוותו של שלמה.
יש לציין שעבודות המחקר בחלקן בוצעו בשיתוף עם ד"ר ניצני ז"ל וצוותו המסור של שלמה כהן שכלל את רחל בן יוסף ז"ל וקרול יולס ז"ל.

תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:

1974 – 1978 ניהול המחלקה לירקות
1978 – 1996 ניהול המעבדה לוירולוגיה (135)
1978 שבתון ב – INRA בצרפת – מחקר על וירוסים המועברים ע"י כנימות עלה.
1982 , 1986, 1990, 1995 שבתונים בקליפורניה U.S.D.A, SALINAS שם עסק במחקרים על וירוסים המועברים ע"י כנימות עש בדלועיים וחסה באימפרייל ואלי (IMPERIAL VALLEY).
במשך תקופת עבדותו נשלח ע"י FAO לסנגל, קיבל פעמים את פרס הזרע לטיפוח, יקיר הגנת הצומח ולאחרונה קיבל בפלורידה תעודת הוקרה על מחקריו החלוציים בוירוסים בעגבניות.

הפרישה לגמלאות

ד"ר שלמה כהן פרש לגמלאות ב – 1996. עד ליום פטירתו בינואר 2012 המשיך לעבוד ולתת יעוץ בנושא וירוסים בירקות. שלמה היה יחיד ומיוחד, היו לו קשרי עבודה מצויינים עם עמיתיו,  היה חכם, ענו וכך יזכר.

ערכה עמליה ברזילי, יולי 2009