ד"ר נקדימון אומיאל התמחה בדוקטורט בארה"ב בתחום הגנטיקה והשבחת צמחים ובפוסט דוקטורט בהנדסה גנטית ובגנטיקה מולקולרית. לאחר חזרתו ארצה השתלב כחוקר ומרצה בהוראת הגנטיקה בתרביות צמחים בפקולטה לחקלאות. בשנת 1976 הזמין אותו פרופ' יואש ועדיה ז"ל (ראש מינהל המחקר החקלאי והמדען הראשי דאז) לנהל את המחלקה לפרחים בבית-דגן, אותה ניהל בשנים 1977 עד 1983.
בתקופה זו הוכפלה מצבת כוח האדם במחלקה והורחבה התשתית הפיזית למחקר. הוא דאג לגיוס תקציבי מחקר לפרויקטים קיימים כמו ציפורן, סיפנים, גרברה, שושן ונרקיס ולגידולים חדשים כמו עדעד, חמניות נוי, היביסקוס עב-גביע, כלניות, נוריות, ציפורן ברבטוס ועוד; גידולים שטופחו על-ידי חוקרי המחלקה ונרשמו לזכויות מטפחים כזנים מסחריים.
הרעיון שיחידת המטפחים במועצת הפרחים תגבה את כספי התמלוגים מהזנים שטופחו במחלקה והכסף יחזור למחקר היה רעיון מקורי של נקדימון, שהתממש בשנת 1978 בחתימת הסכם ראשון מסוגו בארץ, בין מינהל המחקר ליחידת המטפחים במועצת הפרחים. התמלוגים שחזרו למחקר במסגרת ההסכם היו במשך שנות ה-80 וה-90 בהיקף של כ-50 אלף דולר לשנה ותרמו רבות לקידום המחקר במחלקה.
נקדימון היה מיוזמי הקמת תחנות מחקר בפרחים באזורי הארץ השונים, שהפכו במשך השנים למו"פים אזוריים. לזכותו נרשמה יזמות של פרויקטים חשובים כמו הקמת מערך גידול שושן נקי מווירוס והמשך התפעול של בית הגרעין של צמחי-אם לציפורן ננסית, שעליו בוסס גידול הציפורן בישראל בשנות ה-70 וה-80. הוא גם דאג לרישום ולהוצאתם למסחר של שני זני ציפורן ננסית חשובים - 'רוני' ו'ליאור', מטיפוחיו של אפרים אפרת ז"ל.

נקדימון, מהו הביטוי האישי שלך כחוקר ומטפח?

"עסקתי באופן אישי בכמה פרויקטים של טיפוח, בהם ציפורן ברבטוס, כלניות, נוריות ופרויקט טיפוח של טיפוסי מוצר חדשים בציפורן, שהניב זנים חדשים של ציפורן 'פילר' הדומים במופע לתפרחות גבסנית ונמצאים עתה בשלבי הגנה והפצה בשוק היפני (בשיתוף עם חברת מיושי).
"במשך השנים הייתי שותפו של דן רימון במחקרי שווקים, שהחלו בנושא של ציפורן ננסית במחצית שנות ה-80. המחקר איפיין את מחזור החיים של הציפורן הננסית בשוקי אירופה וחזה אז (בניגוד לדעת כל המומחים בישראל ובהולנד) את נפילתה של הציפורן וצמצום ניכר של היקפי הייצור. מחקרים אחרים בחנו את הדינמיקה לקליטת זן חדש והגדרת העיתוי המיטבי להחדרתו לייצור בענף הפרחים. "

ספר על טיפוח הכלניות בארץ.

"עד לתחילת שנות ה-80 גידלו בארץ כלניות מזנים הולנדיים ישנים ('דהקאן') תוך תלות מוחלטת ביבוא של חומר ריבוי מדי שנה. את כלנית ירושלים טיפחה ד"ר אורה הורוויץ בשנות ה-70, אולם חסרו השיטות והכלים להפצה המסחרית. ביחד עם ד"ר יחיאל עוזרי פיתחנו שיטות לייצור מסחרי של זני-מכלוא בכלנית ולגיוס גופים מסחריים (חברת 'הזרע', ואח"כ משק יודפת) שיעסקו בייצור חומר הריבוי בישראל. המחקרים כללו פיתוח שיטות לתחזוקה משפרת של קווי-הורים וייצור זרעי מכלוא מסחריים, פיתוח שיטות מסחריות לייצור פקעות - הכוללות פיתוח מכונות זריעה, שיטות להדברת עשבים, טכניקות אחסון לאבקה, זרעים ופקעות ושיטות המרצה לפקעות. בכך השתחררנו מהתלות בחומר ריבוי מיובא ותרמנו להרחבת היקפי הייצור ורווחיות הגידול בישראל.
"באמצע שנות ה-80 התחלתי בטיפוח קבוצה חדשה של כלניות - כלנית הגליל, זני מכלוא חסרי זרעים (טריפלואידים), הראשונים מסוגם בסחר הכלנית בעולם. איכות הפרחים של זנים אלה הייתה משופרת, וכן גודל הפקע, אורך הגבעול ועוביו. כלנית הגליל גדלה כיום מסחרית בארץ ובחו"ל בהיקפים גדולים, מיוצרת על-ידי משק יודפת בטכניקות שפיתחנו ומחומר גנטי שלנו. היקף הגידול של זני הכלנית - ירושלים והגליל - הם כ-300 דונם, המתרכזים בעיקר בגבעות ירושלים (זכריה והמושבים הסמוכים) ובגליל התחתון (אלון הגליל, ציפורי)."

ועל טיפוח הנוריות?

"עד אמצע שנות ה-80 גידלו בישראל נוריות מהזן 'פאוני', מחומר ריבוי לא אחיד, בתערובת צבעים ובאיכות פרח נמוכה. בתחילת שנות ה-80 פיתחנו טכניקות לטיפוח נוריות ולייצור מסחרי של זנים משופרים, המבוססות על סלקציה נכונה וגידול ההורים באזורים מבודדים ששיפרו את מערך ההפריה. באמצע שנות ה-80 יצאנו לגידול מסחרי (תחילה בחברת "הזרע" ואחר-כך במשק תימורים) עם קבוצת הזנים הראשונה שטיפחנו למטרות ייצור פרחי קטיף ולגינון. קבוצה זו, שקראנו לה נוריות אביב, הצטיינה באחידות הצבע ובריבוי עלי הכותרת (8 זנים - 7 צבעים + זן מיקס). בסוף שנות ה-80 התחלנו בטיפוח של קבוצת זנים חדשה, שלה קראנו נוריות תומר (ע"ש משק תימורים). היא מאופיינת במחצית הגובה ומיועדת למטרות גינון ועציצים פורחים."

האם אלה שטחי הנוריות בתימורים, הנראים מחלון המכונית כשטחי פרחים בהולנד ?

"אכן, כן! לאחרונה רשמנו 8 זנים הנמצאים במסחור על-ידי משק תימורים ו'אגם' מבאר-טוביה, בהסכם עם המינהל. זני אביב ותומר מהווים 95% מזני הנוריות המגודלים בישראל, והם תוצרי הטיפוח שלנו. היקף ייצור הפקעות בישראל כיום הוא כ-30 מיליון יחידות בשנה, יותר מכמויות חומר הריבוי של הנרקיס.
"כמו בכלניות, גם בנוריות פיתחנו שיטות אגרוטכניות מתקדמות לייצור מסחרי, שתרמו מאוד לשיפור האיכות והרווחיות של הייצור והיצוא."

ובנושא ה"ציפורן החדשה"?

"מדובר בציפורן שאינה אמריקאית ולא ננסית. זו ציפורן שקיבלנו מפיתוח טכניקה גנטית ייחודית, שבאמצעותה יצרנו אוכלוסיות שלא היו קיימות בטבע ובמסחר. השיטה מבוססת על חיקוי התהליכים הקורים באבולוציה. ערבבנו גנים ממיני ציפורן שונים וקיבלנו צירופים מדהימים ביפי מבנה הגבעול, גודל הפרחים, צורות פיזור הצבעים על עלי הכותרת, קישוטים דמויי פרפר ומגוון צבעים - לבן וורוד, אדום-סגול וסגול. עבדנו על הפיתוח שנים מספר ויצאנו למסחר בעיתוי לא הנכון, במועד שבו הציפורן הננסית הייתה בשלבי צניחה בשווקים ולא היה אפשר לשכנע מגדלים לנסות זנים חדשים.
"לקראת סיום הפרויקט הקדשנו מאמץ לטיפוח זני ציפורן המשמשת מילוי (filling) בסידורי פרחים. היא דומה במופעה לגבסנית (ענני פרחים קטנטנים על גבעול מפוצל), במגוון צבעי הציפורן. הפיתוח נעשה בשיתוף ובמימון חברה יפנית. בשנת 2002 הגשנו לרישום ביפן את הקבוצה הראשונה של הזנים שיגודלו מסחרית בעונה הקרובה."

ומה בהמשך בנושא טיפוח הפרחים?

"בשנים האחרונות חל שינוי מדיניות בגופי המימון שבחקלאות והופסקה כמעט כליל התמיכה הציבורית בטיפוח פרחים. כתוצאה מכך נסגרים נושאי הטיפוח לאחר כ-20 שנות טיפוח ומחקר במינהל המחקר החקלאי."

מה היא דעתך בנושא?

"זה נושא כאוב, שלדעתי כבר פוגע ובוודאי יפגע בעתיד ביכולת ההישרדות של הענף בישראל. אפשר לדון הרבה בנושא זה, אך אתרכז בכמה נקודות חשובות:
"א. ללא תמיכה בטיפוח מצד המגזר הציבורי והעסקי, תצומצם משמעותית עם הזמן פעילות הטיפוח בישראל ובכך תקטן תרומת החדשנות של זנים ישראליים ותגדל התלות של מגדלי ישראל בזנים מיובאים. בהולנד הוקטנה לאחרונה התמיכה הממשלתית בטיפוח עסקי, דבר המעורר חשש של חברות הטיפוח הפרטיות להמשך עיסוקן בטיפוח פרחים.
"ב. המרוץ בשנים האחרונות להשקעות בהנדסה גנטית מתעלם מכך שלפי החוק בישראל (ובמרבית הארצות החשובות בעולם, החברות בUPOV-) זנים שנוצרו בהנדסה גנטית הנם 'זנים-נגזרים', שאותם אפשר למסחר רק בהסכמת בעלי הזנים המקוריים (המוגנים כחוק) ששימשו כבסיס להנדסה הגנטית.
"בעיה זו, יחד עם בעיית ההגנה על-ידי פטנטים של שיטות העבודה והגנים המשמשים להינדוס זנים, מסבכים את האפשרות להפיק בעתיד הנראה לעין תועלת מסחרית מזנים מהונדסים.
"ג. עדיין, במרבית ארצות אירופה ואחרות יש התנגדות חזקה למסחור זנים מהונדסים, מחשש לאיכות הסביבה ולבריאות הציבור. כך שבנוסף לבעיות האחרות, גם אם יהיו מחר ורד או ציפורן כחולים ויפהפיים, איני רואה מתי הצרכנים יוכלו לקנות אותם בשוק הפתוח."

אז מה צריך לעשות כדי לגרום לשינוי?

"לעורר דיון ולשקול מחדש את הצורך בטיפוח קונוונציונלי ברמה של המדען הראשי, קרנות המחקר וועדות המגדלים."

לאור המצב החדש, באילו נושאי מחקר אתה מתמקד כיום?

"בשיתוף עם ד"ר אמיר הגלעדי ונטלי רזניק, בחרנו בשנים האחרונות להתמקד בנושאי מחקר פיזיולוגיים ובאגרוטכניקה לייעול ייצור חומר ריבוי והפרחה של גאופיטים, באינטרודוקציה ובפיתוח של ייצור חומר ריבוי בגידולי המסה של גאופיטים בישראל (נרקיסי חצוצרה ואחרים, יקינתון, צבעוני, כרכום, אירוס ועוד).
"אנחנו גם עסוקים בשני פרויקטים חדשנים בתפיסה ובמחקר: פיתוח גידולים חדשים וייצור של נבטי-מאכל (ללא קשר לענף הפרחים), ופרויקט העוסק ב'פרחי מאכל', נושא שבו עד כה לא עסק המחקר בישראל וכמעט שלא גם בעולם הגדול.".

מהו כיוון המחקר בנושא "פרחי מאכל"?

"מדובר בפרויקט המתפתח בכיוון חיובי ומעניין. בחנו שיטות לייצור הפרחים, בחרנו והתאמנו זנים בגידולים שונים - מבחינת הטעם וחיי המדף."

כיצד בחרתם את סוגי הפרחים?

"על סמך ידע מוקדם מהספרות בנושא רעילות סוגי פרחים. עוד לקחנו בחשבון שהצמחים יגודלו למטרה זו ללא חומרי ריסוס."

אילו פרחים משתתפים ב"סעודה"?

"ורדים, ציפורנים, חמניות, כובע נזיר, ציפורני חתול, סיגליות למיניהן, בגוניות, סיפנים ועוד."

ומי הם הצרכנים?

"מסעדות לסוגיהן והרפואה ההומאופטית, וכמובן חובבי-גינון."

כיצד הם ישווקו?

"הייצור והשיווק המסחרי שלהם יהיה בדומה לזה של תבלינים טריים."

זה בהחלט שינוי מרענן, בהצלחה!!

פורסם ב"עולם פורח" (2003) גליון 21, 58-60.