En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

ריבוי צמחים בתרבית רקמה

דליה אבנור, במעבדה לתרביות רקמה

במחלקה לפרחים עוסקים מזה שנים רבות בפיתוח שיטות גידול בתרבית רקמה לריבוי צמחים ולהנדסה גנטית. המעבדה, בניהולו של ד"ר עבד וותד ז"ל, שימשה כמקום עלייה לרגל, ללימוד ולהכשרה של תלמידים רבים. ד"ר דליה אבנור, שהצטרפה לצוות יחד עם ד"ר משה ראובני, רכשה את ניסיונה בתרביות רקמה במהלך עבודת הדוקטורט שלה בהנחיית ד"ר שמאי יצהר, בנושא עקרות זכרית בפטוניה. בעבודתה זו בודדה קדקודי צמיחה בתרבית, מומחיות שתרמה בהמשך לפיתוחם של כמה גידולים חקלאים - לרבות צמחי נוי ופרחים.

דליה, לשם מה תרבית רקמה?

"רוב צמחי הנוי מתרבים באופן טבעי על-ידי זרעים, פקעות, שלוחות, חלקי גבעול וכדומה, אך יש צמחים קשי ריבוי שהריבוי בתרבית מהוה עבורם פתרון חקלאי יעיל. השיטה מאפשרת לנצל את כושרם של תאים צמחיים מחלקי צמח שונים - שחלות, חלקי עלים, עלי כותרת ועוד - לעבור התמיינות ולהתפתח לצמחים חדשים. כך אפשר לקבל בתוך זמן קצר המוני צמחים אחידים, הדומים לצמח המקור. כמובן שחשוב להגדיר את מטרת הריבוי ולקחת בחשבון את מחיר ייצור השתילים בתרבית לעומת התועלת.
"לתרבית רקמה יש כמה יתרונות. היא מאפשרת, בתנאים מסוימים, ליצור 'הצערה' (יובניליות) ולקבל השתרשות של ייחורים מצמח מקור מבוגר. היא גם מאפשרת ליצור סטוק נקי מפתוגנים ומווירוסים, שיהווה בסיס טוב להמשך ריבוי בשיטות קונוונציונליות. ידוע כי פתוגנים אנדוגניים גורמים ריקבון ותמותת ייחורים. ייחורים שמקורם בצמחי אם נקיים נקלטים היטב והישרדותם גבוהה מאוד. באמצעות התרבית גם אפשר לבצע 'הצלת עוברים' שאינם מסיימים את התפתחותם באופן טבעי וכן לסייע בקידום הנדסה גנטית בצמחים. חשוב לציין שהריבוי בתרבית איפשר להצעיד את מהפכת הביוטכנולוגיה בעולם הצומח קדימה ולהגיע להישגים של היום."

בנקסיה

באילו גידולים מדובר?

"במשך השנים עסקתי בריבוי של מספר רב של צמחים, בעיקר צמחים מיוחדים שהיו בידינו רק פרטים מועטים מהם. פיתחנו שיטות ריבוי לשום למאכל (Allium sativum) ולשום לנוי Allium aflatunense) ו(-Allium ampeloprasum , אסקלפיאס טוברוזה (Asclepias tuberosa), פוטיניה (Photinia), אכילאה פרקר (Achillea parker), אלכימלה מוליס (Alchemilla mollis), ארטישוק לנוי (Cynara), קיפודן ((Echinops. בשיתוף עם ד"ר בן יעקב ואלכס אקרמן נערכנו לפיתוח של שיטות לריבוי צמחים מעוצים כמו הרמאניה (Hermannia stricta), בנקסיה (Banksia ashbyi) וגרוילאות (Gravillea)."

צבר נצרונים שהתפתחו בתרבית

למה בנקסיות? למה גרוילאות?

"בסוג בנקסיה ידועים כ75- מינים המשמשים לענפי קישוט או לענפים פורחים. בארץ מגדלים את הסוג בנקסיה אשביי (B. ashbyi) ומנסים לגדל גם בנקסיה קוקצינאה (B. coccinea) . בזנים אלה הביקוש בבורסות הפרחים עולה על ההיצע והם פודים מחירים גבוהים. הריבוי שלהם על ידי ייחורים אינו אפשרי. ריבוי בנקסיה למיניה נעשה מזרעים ואינו מאפשר לשמור על אחידות הקלון. ככלל, זה מכניס שונות רבה באוכלוסייה, ביבול ובאיכות המוצר ואינו מאפשר ברירה של זנים מיוחדים לגודל פרח וליבול. לאחרונה הובאו מאוסטרליה זני גרוילאה חדשים שהם קשי השרשה. ריבוי בתרבית רקמה עשוי לאפשר השתרשות של ייחורים, שיתקבלו מצמחי אם שחידשו את 'צעירותם' על-ידי ריבוי בתרבית."

הרמאניה: צמח מתרבית בתנאי יום קצר (ימין) ובתנאי יום ארוך (בפריחה)

 


מה הייתה פריצת הדרך שלכם בריבוי פרוטיאות?

"למיטב ידיעתי, לא דווח בספרות על הצלחה בריבוי צמחי בנקסיה בתרבית. עדיין אין פריצת דרך, אבל בהחלט יש התקדמות. פיתחנו פרוטוקול גידול המאפשר קבלת צמחונים, לאחר שמצאנו את ההרכב של מצע הגידול הדרוש לכך ואת מקטע הצמח המתאים לרגנרציה ולריבוי. בשלב זה של העבודה אנחנו מתמודדים עם שלב ההשרשה בתרבית."

דוגמה לריבוי צמחים מיוחדים בתרבית?

"ההרמאניה היא צמח ירוק עד הנפוץ באזורים צחיחים של דרום-אפריקה. הצמח בולט בשלל פרחיו האדומים מן האביב ועד סוף הסתיו (פורח 9 חודשים בשנה). הוא עמיד ליובש ולכן יש לו פוטנציאל כצמח נוי באזורים יבשים. את הצמח הביאה לארץ סימה קגן מהמחלקה לפרחים. הוא אינו מייצר בארץ זרעים ונכשלו המאמצים לקבל ממנו ייחורים מושרשים. בריבוי בתרבית רקמה התקבלו צמחים מושרשים שמהם אנו מפיקים ייחורים."

כיצד משתלבת עבודתך עם ההנדסה הגנטית?

הרמאניה: צמחונים מתרבית

"בהנדסה גנטית, המטרה היא למצוא דרכים להחדיר גנים זרים לתאים או מקטעי צמח ולקבל צמחים הנושאים ומבטאים את 'הגן הזר'. בטכניקה זו מדביקים מקטעים שונים של הצמח (עלים, שורשים, קאלוס ועוד) בחיידק אגרובקטריום מהונדס, הנושא את הגן/ים לתכונה הרצויה. כדי לקבל צמח מהונדס יש לפתח מערכת רגנרציה שתאפשר קבלת צמחים מהמקטעים המודבקים. לכל מין יש למצוא את המקטע המתאים להדבקה, שממנו יהיה אפשר לקבל צמחים באמצעות רגנרציה. בעבודתנו עם צמח הקיפודן, בשיתוף עם ד"ר מישל זכאי מאוניברסיטת בן גוריון, פיתחנו פרוטוקול ריבוי בתרבית שיאפשר לבצע התמרה גנטית ולקבל צמחים מהונדסים.
"לסיום, אני רוצה להדגיש שהמעבדה לתרביות מעונינת להיות בית פתוח למגדלי הפרחים, למדריכים ולמו"פים בנושאים הקשורים בריבוי ובהצלת צמחים."

"עולם פורח" גליון 19, 50-51. (2003)


מעודכן לתאריך: 23/03/14 14:20
טבלת עלויות
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר