En I עב
חיפוש
אנשים | אתר
שלום אורח | כניסה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר I מדינת ישראל       
research_title.gif research_logo.gif
הנהלה מרכז מידע - ספריה תלמידי מחקר יחידה עסקית דוברות מכוני מחקר אודות
שלח באימייל הדפס

 


מטע פורח
חלום בן-יעקב - שהתגשם

יעקב בן-יעקב

את המדור נקדיש הפעם לעבודתו של החוקר ד"ר יעקב בן-יעקב. בן-יעקב, המכונה בפי כול קובל'ה, חזר לארץ בשנת 1970 מאוניברסיטת קורנל (ארה"ב), עם סיום עבודת הדוקטורט שלו בנושא פרחים בתרביות רקמה. הוא "נחת" היישר לניהול המחלקה לצמחי נוי ופרחים, ובשנים הראשונות לפעילותו הצליח להחליף את יבוא החומר הצמחי של הציפורן (אז הענף המרכזי בגידול פרחים), שהיה מזוהם במחלות שונות, בחומר ריבוי נקי ממחלות מתוצרת מקומית.
קובל'ה נטל חלק חשוב בפיתוח שיטות הריבוי בתרבית רקמה בארץ. הוא הקים במחלקה מעבדה לתרביות, שעסקה בפיתוח שיטות ריבוי למיני פרחים וניקוי ממחלות וירוסים ובקטריות, וגם שימשה כמקום עלייה לרגל, לימוד והכשרה למקימי מעבדות רה"ן ובית העמק. גידול חומר צמחי נקי ממחלות שיפר את איכות הפרחים והגדיל את יבוליהם באופן ניכר. המעבר לשיטת ריבוי זו גם סלל את הדרך לפיתוח הנדסה הגנטית.
קובל'ה, שניהל בהצלחה את המחלקה במשך שנים רבות, הוא שילוב של ידע בוטני והבנה הורטיקולטורית של צמחי נוי, מקוריות ודמיון - שהובילו אותו לחיפוש מיני בר במדינות שונות בעולם ולאקלומם בישראל כצמחי נוי.
בולט מאוד הקשר הטוב שיצר עם חוקרים מחו"ל, כמו הקשר המיוחד עם דרום אפריקה שאיפשר לו להביא משם עשרות מינים של צמחים. קשר מיוחד גם יצר עם המו"פים, משתלות, חקלאים ומדריכים בארץ. הוא משתתף בוועדות היגוי מקצועיות ואף סייר עם אנשי הקרנות בהולנד, ללמדם את תפקידן של חממות מחקר - מה שהוביל לימים להקמת הפיטוטרון. רעיונות שלו הובילו לפיתוחם של נושאי מחקר רבים במחלקה.
בשנים האחרונות עבודתו התמקדה בצמחי מטע, בעיקר ממשפחת הפרוטאיים.

קובל'ה, למה דווקא פרוטאיים?

"זו אחת המשפחות העשירות במיני שיחים (מעל 1000 מינים) שפרחיהם מתאימים לקטיף. עוצמות האור בישראל מאפשרות להצליח בגידולם של צמחים מעוצים ושיחים ממינים אלה. יש עושר ספרותי, בעיקר בוטני, המתאר את המינים, ואך מעט ספרות העוסקת בגידול הצמחים בכלל וכפרחי קטיף בפרט. הייתה במשפחה הזו בתוליות, שראיתי בה אתגר יישומי לאקלום בישראל של מיני פרוטאות, לאוקאדנדרון, לאוקוספרמום, בנקסיות וגרווילאות. רוב מיני הפרוטאות המשמשות כפרחי קטיף מקורם באזורים בעלי אקלים ים תיכוני (קיץ חם ושחון וחורף קריר, שבו מרוכזים רוב הגשמים). בישראל התחילו לגדל פרוטאות כפרחי קטיף ב1974-, אך במהלך הפיתוח נחלו כישלונות שנבעו בעיקר מדרישות הצמח לקרקעות חמוצות."

כיצד התגברתם על אי ההתאמה לקרקע בארץ?

"המינים שהצלחנו לגדל, שאינם רגישים לpH – גבוה, לא היו מספיק אטרקטיביים מבחינה שיווקית, ולכן נאלצנו להרחיב את המגוון ולהביא חומר נוסף מדרום אפריקה - שאתה היה לנו הסכם לפיתוח משותף. במקביל חיפשנו דרכים לפתרון בעיית חוסר ההתאמה למינים שכדאי להצליח בגידולם. התגבשו רעיונות בתחום ההזנה המינרלית; היו לנו נושאי מחקר משותפים עם חוקרי המחלקה לכימיה והזנה במינהל המחקר החקלאי, ופותחה שיטה לגידול מסחרי של פרוטאות בבורות טוף או בתעלות בהזנה מבוקרת. אבל הרעיון היותר יצירתי היה לנצל את המינים ה"לא אטרקטיביים", העמידים לקרקעות גירניות, ולהרכיב עליהם מינים אטרקטיביים שחשיבותם המסחרית גדולה."

כיצד נולד רעיון ההרכבה?

"הרכבות ושימוש בכנות מקובלים מאד בארץ ובעולם בעצי פרי, אולם השימוש בכנות בצמחי נוי, בעיקר בארץ, מצומצם מאוד. הרעיון נולד משימוש כזה הנעשה בוורדים. משתמשים בדרך כלל בכנות העמידות לתנאי קרקע, שבמקרה שלנו מאפשרות להרכיב צמחים הרגישים לקרקעות הארץ, למחלות קרקע, לנמטודות העפצים או למחלת קרקע קשה מאוד האופיינית לפרוטאות - פיטופטרה צינמוני. בניסוי שערכנו בגידול לאוקוספרמום פטרסוני הבחנו בצמחים בעלי רגישות שונה לנמטודות, ובוררה ונרשמה כנה בשם "נמסטרונג", העמידה להן. הידע אודות הרכבות הלך והצטבר עם השנים. ביצענו הרכבות של לאוקאדנדרון ולאוקוספרמום. כמובן שהבסיס להצלחה מחייב לשמור על עקרונות בסיסיים של התאם גנטי בין הרוכב לכנה, קרבה פיזית בין הקאמביום של הכנה לרוכב, הבטחת פעילות מריסטמטית ויצירת קאלוס ומניעת התייבשות לפני קליטת ההרכבה."

כיצד מיישמים את טכניקת ההרכבות בצמחים ממשפחת הפרוטאיים?

"עבור צמחים ממשפחת הפרוטאיים לסוגיה - פרוטאה, לאוקודנדרון ולאוקוספרמום, המשמשים כיום כפרחי קטיף, בררנו כנות מתאימות העמידות לתנאי הארץ ופיתחנו טכניקה ייחודית להרכבה. את שיטות ההרכבה פיתחנו עם משתלות מסחריות בארץ, שגם מיישמות אותן."

אילו הצלחות בולטות בשטח?

"רוב מטעי הלאוקדנדרון ספארי סנסט הגדלים בגליל מורכבים על כנות שבוררו. הגידול משתרע על שטח של מאות דונמים. הכנות שבררנו מאפשרות כיום את גידולן של רוב מיני הפרוטאות (פרוטאה, לאוקדנדרון ולאוקוספרמום), בכל אזורי הארץ ובכל סוגי הקרקע."

כיצד התגבש הרעיון לפתח עציצים פורחים מצמחים מעוצים?

"לישראל אין יתרון שיווקי בייצור צמחי עציץ עשבוניים או דורשי צל, שאותם אפשר לייצר באירופה בעלות נמוכה. הרעיון לייצר צמחי עציץ מעוצים התגבש לאור היתרון של ישראל בייצור עציצים פורחים עם חיי מדף ארוכים, הדורשים עוצמות אור גבוהות, משך גידול ארוך יחסית ותנאי גידול פשוטים וזולים. עבדנו בשיתוף עם מו"פ צפון ודרום, שגם ערכו מחקר שווקים והגיעו למסקנה שיש מקום לייצור עציצים מעוצים פורחים. יחד בחנו צמחים רבים ופיתחנו טכניקות אגרוטכניות לעיצוב ולנינוס."

ספר על תפיסת עולמך כחוקר צמחי נוי.

"מניסיוני בענף, יש חשיבות לבחירת הצמח המתאים לתנאי הגידול בארץ, ולא - כפי שנהוג לעיתים קרובות - לחפש את התנאים והטכנולוגיה שיתאימו לצמח. הגעתי למסקנה זו לאחרי פרויקט בתי הצמיחה של 'גרנות' בשנות ה80-, שבמסגרתו ההוצאות הנלוות על ייצור השתילים היו כה גבוהות, שנאלצו לסגור את כל הפרויקט.
"אני בעד שיתוף פעולה בין חוקרים מתחומים שונים,. הורטיקולטורה הוא מקצוע אינטגרטיבי, שנכון לפתחו עם חוקרים מתחום הצמח, הקרקע, הגנת הצומח וההנדסה הגנטית. "

במה אתה גאה?

"בזיהוי הפוטנציאל של מטע פורח, בפיתוח ענף מסחרי מהמובילים בענף צמחי הנוי, ביישומו, ובהפיכת הנושא לקונספציה שהתקבלה בקרב החקלאים."

מה עוד אתה רוצה לפתח בתחום?

"יש עוד הרבה מה לעשות. צמחים מעוצים רבים נראים לי בעלי פוטנציאל, ובכל הזדמנות אני מראה שקופיות של צמחים שצילמתי ברחבי העולם ושיכולים להתאים לגידול בישראל.
"בימים אלה אנחנו בוחנים הרכבה של הוורטיקורדיה - צמח ממשפחת ההדסיים (העשירה מאד במיני שיחים, כ3000- מינים) - על צמח פרח השעווה. הצמח בעייתי בכלל, ובקרקעות הארץ בפרט. ההרכבה נעשתה בעבר על-ידי חובבים בחו"ל, ואנחנו עוסקים היום בפיתוחה. השיטה שלנו ייחודית, ומבוססת על חיבור הכנה לרוכב באמצעות צינורות אינפוזיה דקיקים."

ממה אתה פחות מרוצה?

"מאי היכולת האישית לממש את כל הרעיונות. כיוון מחשבה חדש שלי הוא לכתוב ולהפיץ רעיונות, ולתת לאחרים לפתחם."

למשל?

"למשל, ייצור עציץ פורח על-ידי הרכבת צמח בוגר (לא יובנילי) על נבט של אותו מין, אולי במיני בוהיניה; או ליצור עציץ פורח עם שורש מעובה של צמח היפאורה; או להחליף משטחי דשא בצמחים מעוצים ומכוסחים. כמעט שלא הצלחתי לשכנע להשתמש בדשא דרבן, שהבאתי מדרום אפריקה, הגדל בצל ובכך חוסך מי השקיה יקרים. ויש עוד רעיונות למכביר.
"לסיכום השיחה חשוב לי לציין שכל ההישגים שהשגתי היו בזכות שיתוף הפעולה עם צוות המחקר שליווה אותי במשך כל השנים במחלקה, עם צוות החוקרים והמדריכים במו"פים ובשה"מ ועם מועצת הפרחים."

"עולם פורח" גליון 12, 50-52. (2002)


מעודכן לתאריך: 23/03/14 07:36
govi semel
כל הזכויות שמורות © 2013, מדינת ישראל תנאי שימוש I צור קשר I דרושים I שאלות נפוצות I מנהל האתר