תולדות חיים
ג'אמס (ג'ימי) קריקון נולד בשנת 1932בהוואנה, קובה. בשנת 1943 עבר עם משפחתו לארה"ב.
בשנים 1951-1952 השתתף בקורס מדריכים של תנועת "הבונים" בארץ, ובמהלכו עבד בחקלאות בכפר בלום, אורים וכפר ויתקין. לאחר שובו לארה"ב, למד קורס בחקלאות מעשית במשך שנתיים ושירת שנתיים בצבא ארה"ב. החל לימודיו באוניברסיטת קורנל, במדינת ניו-יורק. תואר ראשון סיים ב- 1959 ותואר שני ב- 1963, התמחה בנושא הגנת הצומח.
לאחר סיום לימודי מוסמך, ב- 1963, עלה לישראל והתקבל כחוקר במחלקה לפיטופתולוגיה של התחנה לחקר החקלאות, כיום מינהל המחקר החקלאי, בתחנת הניסויים גילת.
הישגים מדעיים
עבודותיו הראשונות בארץ עסקו בהכרת גידולי הנגב ומחלותיהם, והוא זיהה את נזקי פטריית הדוררת בעגבניות ובחצילים בחבל הבשור. חקר את פגיעות הדוררת בגידולים נוספים, ביניהם כותנה, אגוזי-אדמה ותפוחי-אדמה.
התמחותו בדוררת ובמחלות קרקע נוספות תרמו לעבודת הדוקטורט בנושא: "מאזן הורומונלי בצמחי עגבניות נגועים בפטריית ורטיציליום דליה", בהדרכת פרופ' יואש ועדיה (1983).
תחומי מחקריו העיקריים היו הביולוגיה של פטריות קרקע, הדברתן והשבחת זנים עמידים להן. לצורך ביצוע הניסויים, שיתף פעולה עם חוקרי מחלקות אחרות של מינהל המחקר החקלאי, ובמיוחד עם חוקרי גילת - ד"ר דני שימשי, שסייע בציוד מתוחכם שפיתח, ד"ר יעקב עמיר וד"ר מרסל סוסנוסקי, איתם עבד בחיטה ובתפוחי-אדמה. במסגרת עבודותיו על הדברת פטריות קרקע ע"י חיטוי קרקע גילו ד"ר קריקון ועמיתיו את הפטריות המועילות מסוג מיקוריזה בגידולים רבים בארץ. תנאי הקרקע המיוחדים ושיטות ההשקיה והדישון הנהוגות בארץ, אפשרו לו ולעמיתיו לבצע נסויי שדה בתחום המיקוריזה ברמה גבוהה, שזיכתה אותם להכרה בינלאומית. יחד עם ד"ר יוסי לוי , הם היו הראשונים להוכיח את קשרי הגומלין בין מיקוריזה ויחסי מים בצמח, דבר שפתח שטח חדש בפיסיולוגיה של הצמח.
ד"ר קריקון ועמיתיו זכו בשלושה פרסים ע"ש א.ז.כהן על תרומתם להגנת הצומח.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
ד"ר קריקון לימד במכללת הנגב ובאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, שהה מספר תקופות שבתון בארה"ב, בקנדה ובאוסטרליה. פרסם עשרות מאמרים מקצועיים בספרות הבינלאומית.
הפרישה לגמלאות
ג'אמס קריקון פרש לגמלאות בשנת 1994.