תולדות חיים
דוד לחובר נולד בשנת 1907 בצכנוב שבפולין. בשנת 1926 עלה לארץ ישראל. לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה העברית בירושלים. לימודים אקדמיים רכש בצרפת: תואר ראשון באוניברסיטת מונפליה בשנת 1930, ותואר מהנדס לכימיה חקלאית ותעשייתית באוניברסיטת בורדו.
דוד לחובר התקבל בשנת 1931 לתחנה לחקר החקלאות, למחלקה לקרקע ברחובות. ובשנת 1948 התמנה כמנהל המעבדה לכימיה חקלאית.
הישגים מדעיים
המעבדה עסקה בנושאים: פעולת הדשנים ודישון בתנאים צחיחים, שימוש בזבלים אורגניים ובכבול, סימני מחסור בצמחים ומניעת כלורוזיס, השפעת ריסוסים בחומרים הורמונלים ובקוטלי עשבים. תרומתו המיוחדת של דוד לחובר הייתה בפתרון בעיות חקלאיות מעשיות, לדוגמה: מציאת סיבת הצהבון באגוזי- אדמה בנגב במחסור בברזל, קביעת נוסחאות דישון לסלק סוכר ולגידולי ירקות, התאמת מצעי גידול לצמחי נוי.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
בשנת 1958 נסע להשתלם בארה"ב בנושא דישון.
אינג' דוד לחובר שימש כחבר הוראה בחוג לגידולי שדה בפקולטה לחקלאות ברחובות, ולימד תורת הקרקע והדשון בבתי ספר חקלאיים.
במשך תקופת פעילותו המדעית הוא פירסם עם עמיתיו יותר ממאה עבודות מחקר, בעיקר בתחום הקרקע והכימיה החקלאית. הוציא לאור ספר בסיסי "ידיעת הקרקע" ב- 2 כרכים שהופיעו ב-1955 וב-1958 וכמו כן כתב פרקים על הדישון באנציקלופדיה לחקלאות.
הפרישה לגמלאות
אינג' דוד לחובר פרש לגמלאות בשנת 1972, והמשיך עוד 5 שנים בהתנדבות להדריך חוקרים-עולים דוברי רוסית.
לקראת פרישתו כתב עליו פרופ' ש. הורביץ מהפקולטה לחקלאות: "נוסף על היותו חוקר מוכשר היה גם מורה מחונן במקצועות חקלאיים, נשמר לו מקום מכובד בין החוקרים שהניחו את היסודות לחקלאות המודרנית".
דוד לחובר נפטר ב- 1997.