תולדות חיים
מנחם נולד ב-1932 ברומניה.
עלה לישראל ב-1948, לאחר תקופת מעצר ע"י הבריטים בקפריסין כעולה בלתי- לגאלי.
אחרי שרותו הצבאי, למד בפקולטה לחקלאות וסיים ב-1957 בתואר מוסמך למדעי החקלאות.
הישגים מדעיים
התקבל ב-1957 לאגף לגידולי שדה של משרד החקלאות כמדריך לצמחי תעשיה בדרום. בהמשך עבר למכון לגידולי שדה וגן בתחנה לחקר החקלאות, כאחראי על הניסיונות בצמחי תעשיה בדרום. עיקר עיסוקו בתקופה זו היה מחקר בבעיות אגרוטכניות של סלק סוכר וכותנה בתחנה של גילת ובנגב.
בין השנים 1966 ל-1968 השתתף בפרויקט ישראלי לשיקום אזור קזווין, בפרס, כמנהל חוות נסויים והדגמות במקום.
לאחר שובו ארצה, התמנה ב-1969 כנציג התחנה לחקר החקלאות בלשכת מתאם הפעולות החקלאות ביהודה ושומרון.
ב-1972 התמנה לניהול המחלקה לאינטרודוקציה במכון לגידולי שדה וגן. הוא פעל להקמת מאגרים גנטים צמחיים בישראל, וב-1981 מונה למנהל של בנק הגנים לגידולי חקלאות. במסגרת פעילותו באיקלום גידולים חדשים טיפח שני זנים של קינף ("גל" , "עופר") וזן של קנה-סוכר עתיר סוכרוז ( "דניאל"), שנרשמו בספר זכויות המטפחים.
בשנות ה-1980 פעל מטעם המחלקה לשיתוף בינלאומי במשרד החוץ כרפרנט לגידולי סיבים, ועסק בהדרכת צמחי תעשיה באפריקה ובדרום-מזרח אסיה.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
מנחם מילא תפקידים מקצועיים וציבוריים שונים במסגרת משרד החקלאות ומינהל המחקר החקלאי – יו"ר מו"פ ייצוב החולות, יו"ר המועצה לזכויות מטפחים, רכז ידע בוועדת ההמצאות, חבר הנהלת קרן ההשתלמות של עובדי מחקר.
שימש כממלא-מקום קבוע של ראש המכון לגידולי שדה וגן בין השנים 1989- 1992.
הפרישה לגמלאות
מועד פרישתו לגימלאות נקבע ב-1997, אך המשיך לעבוד עוד שנתיים כדי להשלים את מחקריו בגידולים חדשים.