תולדות חיים

ישראל פרץ (שם המשפחה עוברת מ-פרצלן) נולד ב-1912 ברוסיה.

עלה ארצה ב-1923 והתחנך בגימנסיה הרצליה (בגרות ב-1931). למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית במשך שנתיים והשלים את לימודיו בפקולטה לחקלאות של אוניברסיטת נאפולי באיטליה (דוקטורט במדעי החקלאות ב-1936).

הישגים מדעיים

עם סיום לימודיו, עבד ד"ר פרץ במעבדה לאנטומולוגיה של הדרים בחדרה, כעוזר לפרופ' בודנהיימר. לאחר השתלמות בתחנת הנסיונות של ריברסייד בקליפורניה, ארה"ב, הוא התקבל ב- 1939 בשרות הגנת הצומח של מחלקת החקלאות מטעם ממשלת המנדט, כעובד מחקר במלחמה ביולוגית נגד מזיקי ההדרים (1939-1942).

בין 1942 ל-1948 הועסק בחברת גרין לחומרי הדברה, כאחראי על הניסויים בקוטלי מזיקים חדשים.
לאחר ששירת בצבא בעת מלחמת העצמאות, הצטרף ב-1949 לאגף להגנת הצומח במשרד החקלאות. ב-1953 מונה ד"ר פרץ לאנטומולוג ראשי, וב-1959 למנהל מדור האנטומולוגי של האגף. בתפקידים אלה הוא טיפל במזיקי המטעים, הגפן, צמחי נוי וגן הירק. את ממצאי הניסויים ואת הוראות הטיפול המעשיות הוא פירסם בעתונות המקצועית והציג בקורסים למגדלים.

ב-1964 עבר ד"ר פרץ מן האגף להגנת הצומח (שהיה ממוקם ביפו) למחלקה לאנטומולוגיה שבמכון להגנת הצומח בבית-דגן. כאן, מחקריו עסקו בעיקר בכנימה הקימחית בבננות ובאפשרויות ההדברה של הכנימה השחורה ושל מזיקי הגפן.

ד"ר ישראל פרץ נפטר בטרם-עת ב-1966, בגיל 54.

פרופ' ריבנאי העיד על ד"ר ישראל פרץ שהיה "אנטומולוג חרוץ, איש מעשה, שופע מרץ וחבר טוב". הוא היה מקובל על החקלאים הודות לגישתו העניינית לעבודה, ובאותה המידה גם זכה ביחסי הערכה מעמיתיו בחו"ל.

ערכה עמליה ברזילי,  2008