תולדות חיים
נולד ב-1928 ברומניה.
את השכלתו החקלאית רכש במכון ללימודי חקלאות בקראיובה, רומניה.
בתקופה שבין קבלת התואר אגרונום, ב-1953, לעלייתו לישראל , ב-1963, שימש כמדריך במחלקה לירקות במכון לחקלאות ומילא תפקידים של מתכנן השקייה ומהנדס בחווה ממשלתית.
הישגים מדעיים
בארץ, נתקבל סוסנוסקי ב-1964 כחוקר במחלקה לירקות (אז, בראשות ד"ר ישראל סלומניצקי) , במכון לגידולי שדה, בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מינהל המחקר החקלאי). מקום מושבו נקבע בתחנת הניסויים גילת, ופעילותו המחקרית התמקדה בבעיות הגידול של תפוחי-אדמה בנגב.
סוסנוסקי יזם והיה פעיל בתכניות מחקר שהגדירו את הרקע הפיסולוגי להתפתחות תפוחי-האדמה בשלוש עונות הגידול בנגב - אביב, סתיו וחורף, והביאו לשיפור משמעותי ברמת היבול.
מחקר רב-שנתי (1966-1973) באינטרודוקציה של זנים עמידים לחום עבור גידול אביבי, הביא בין היתר להכנסת הזן "דזירה",עתיר היבול, לגידול בארץ.
מחקרו בנושא "השפעת טמפרטורות גבוהות בזמן הגדילה על תרדמת פקעות תפוחי-אדמה המיועדים לזריעה" זיכה אותו בתואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית (1978). תוצאות המחקר הביאו לשיפור האיכות של זרעי תפוחי-אדמה מקומיים לסתיו.
בהמשך, הפעיל ד"ר סוסנוסקי, בשיתוף עם מכוני מחקר מאירלנד והולנד, מערכת טיפוח ענפה בה נוצרו קווים מתקדמים עבור עונות האביב והחורף.
הוא גם עסק, יחד עם חוקרים אחרים בגילת, בבעיות נוספות בגידול תפוחי אדמה בנגב: עם הפיטופתולוג ד"ר חיים קריקון בחנו זנים ממוצא שונה לעמידות מפני מחלת הדוררת הקשה, ועם החוקר לקרקע ומים ד"ר דניאל שימשי בדקו את תגובת הזנים למשטרי השקייה שונים.
ד"ר סוסנוסקי הוזמן להרצות על הפיסיולוגיה של תפוחי-אדמה באוניברסיטת בן גוריון בבאר- שבע. תוצאות מחקריו זכו להערכה והביאו לשיתוף פעולה עם מכוני מחקר בינלאומיים בתפוחי-אדמה.
הפרישה לגמלאות
פרש לגימלאות ב-1992.
נפטר ב-2022.