תולדות חיים
דבורה נולדה ברומניה, ב-1926.
אחרי מלחמת העולם השניה הייתה פעילה בתנועה ציונית ברומניה. ב-1952 נעצרה בגלל פעילותה שנחשבה בניגוד לחוק הרומני ונשפטה למאסר ממושך. ב-1956 שוחררה וקיבלה היתר לעלות לישראל. על מעשיה זכתה להכרה כ"אסירת ציון".
בין השנים 1949-1952 למדה בפקולטה לחקלאות בקלוג' ברומניה, אך נעצרה לפני שהספיקה לעשות את עבודת הגמר. השלימה את לימודיה בישראל, בפקולטה לחקלאות ברחובות, וקיבלה את התואר מוסמך ב-1960. בתקופת לימודיה עבדה כעוזרת למחקר במחלקה לגנטיקה של צמחים במכון ויצמן.
הישגים מדעיים
ב-1959 נתקבלה כחוקרת במחלקה לגנטיקה ולהשבחת צמחים (בראשות פרופ' רפאל פרנקל),במכון לגידולי שדה וגן בתחנה לחקר החקלאות (לימים, מינהל המחקר החקלאי). ב-1978 זכתה בתואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור שלה הייתה על און כלאיים בטבק כתוצאה מהשפעות גומלין בין גורמים תורשתיים גרעיניים וציטופלסמטיים.
במסגרת המחלקה לגנטיקה ולהשבחת צמחים עסקה במחקרים שונים הקשורים בטיפוח עגבניות, וביניהם – שיעור האבקה ההדדית, הפרתנוקרפיה הגנטית, ניתוח דיאללי של תורשת תכונות איכות הפרי בעגבניות מטיפוס דובדבן, שיטת חיזוי סטטיסטית יחודית ליצירת מכלואים בעלי תכונות מבוקשות בהתאם לפרופיל קווי ההורים, פיתוח שיטות יעילות להכנת זרעי מיכלוא בעזרת שימוש בעקרות זכרית גנית.
במשך שנים טיפלה בטיפוח זני עגבניות למאכל טרי המיועדים לגידול שרוע בשטחים פתוחים באזורי הארץ השונים, ובמיוחד בערבה, וכמו-כן עסקה בהשבחת זנים יחודיים לגידול חורפי תחת מינהרות פלסטיק, ובהחדרת גנים מעכבי הבשלה לחומר הטיפוחי להארכת חיי המדף של הפרי.
עבודותיה הובילו לפיתוח זנים אשר תפסו בשנות ה-1970 וה-1980 את מרבית שטחי גידול העגבניה למאכל טרי בארץ: "אורית", "בן שפר", "דיקלה", "נעמה", "רביד", 675, 3079, 5692, עוד. היא תרמה תרומה חשובה לפיתוח ענף ייצוא זרעי מיכלוא של עגבניות. זרעי מיכלוא שטיפחה שווקו במשך שנים בחו"ל ואחדים מהם, כמו "אורית" ו-5656, משווקים עד עצם היום הזה.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
ד"ר דבורה לפושנר מילאה במשך תקופות שונות את מקומו של פרופ' פרנקל כמנהל המחלקה להשבחת צמחים, בעת שהותיו בתפקיד בחו"ל, ובעצמה הוזמנה ליעץ בטיפוח עגבניות במסגרת שיתוף פעולה בין ישראל ומדינות שונות, כגון איטליה, מקסיקו ורומניה.
ראש מינהל המחקר החקלאי, פרופ' יואש וועדיה, מינה אותה כ"נאמנה לקליטת עולים חדשים" במכון לגידולי שדה וגן, והיא תרמה הרבה במשימה זו.
הפרישה לגמלאות
מועד פרישתה לגימלאות היה ב-1992, אך המשיכה את פעילותה בתכניות טיפוח שונות בעגבניות. בשנים האחרונות של עבודתה היא השתתפה בתכנית השבחה ליצירת מיכלואי עגבניות עתירי ליקופן. בין השנים 1996 ו-2000 שוחחרו שני זנים LRT –89 ו-LRT-915 בעלי תכולת ליקופן גבוהה בהשוואה לזנים התעשייתיים המובילים בשוק.