תולדות חיים
יעקב באב"ד נולד בשנת 1895 בגליציה. בתחילת מלחמת העולם הראשונה משפחתו עברה לוינה שאוסטריה, שם למד כימיה וסיים בתואר מהנדס בשנת 1924. היה פעיל בתנועה הציונית, ולקראת עלייתו לארץ ישראל היה בקשר עם לוי שקולניק (אשכול) ויצחק ווילקנסקי (וולקני) שעודדו אותו להתמחות בתעשיית החלב. ואכן כך, הוא השתלם בתחום זה בגרמניה ובאוניברסיטת אוטרכט בהולנד ושם קיבל תואר דוקטור.
ד"ר באב”ד עלה לארץ ישראל בשנת 1932, התקבל כחוקר בתחנה לחקר החקלאות ברחובות והקים בה את המעבדה לכימיה ולבקטריולוגיה של החלב. הוא ניהל את המעבדה, לימים המחלקה לחקר החלב עד לפרישתו ב-1960.
הישגים מדעיים
מחקריו עסקו בין השאר בבדיקות רכיבי החלב השונים ובעיקר בסוכרים ובחלבונים, במיקרופלורה ובחמרים אנטיביוטיים שונים המצויים בחלב, בהכנת תרביות לתעשיית הגבינה, ובניצול מי הגבינה בתהליך הייצור של גבינה מותכת.
צוות המחלקה, בהנהגתו, הגיש תמיכה טכנולוגית רבה לתעשיית החלב בארץ-ישראל ועזר להנהיג שיטות אחידות בקביעת טיב החלב מבקר וצאן, לשפר את איכות החמאה, לנצל את עודפי השומן, וליצור גבינות איכות. בתקופת הצנע שלאחר קום המדינה עסק ד"ר באב"ד רבות במחקר וביישום השימוש באבקת חלב לייצור חלב משוחזר וגבינות.
תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:
ד"ר באב"ד הרצה בכנסים מקצועיים ובקונגרסים בינלאומיים על תוצאות מחקריו בחלב ובמוצריו, ופירסם מאמרים מקצועיים רבים. שימש כמורה למקצוע החלב בפקולטה לחקלאות, וכן היה יועץ בכיר לשר המסחר והתעשיה ולמחלבות "תנובה". השקיע מאמצים רבים להקמת בית ספר לטכנאי חלב, ואכן בסוף שנות ה-1950 נחנך מרכז לאימון טכנאי חלב בבית דגן.
ד"ר באב"ד היה חלוץ המחקר בחלב בישראל, ואפשר לזקוף לזכותו חלק גדול בהתפתחות תעשיית החלב בארץ.
הפרישה לגמלאות
מועד פרישתו לגימלאות היה ב-1960 והוא עוד המשיך לעבוד 5 שנים במינהל המחקר החקלאי ובמשרד המסחר והתעשיה. היה אדם צנוע, וטוב לב, ועזר לעולים שהגיעו ארצה בשנות ה-30 וה-40 .
נפטר בשיבה טובה בירושלים ב-1989.